
"תלמידי הישיבות חוזרים לתלמודם בבית המדרש היום", אמר מגיש התוכנית 'התעוררות', ידידיה מאיר, בתוכניתו הבוקר, "אחרי חופשת בין הזמנים. לכבודם, אני רוצה להביא רעיון של הרבי מלובביץ', שקראתי השבת בעיתון 'כפר חב״ד', שם מביאים בכל שבוע מכתבים מהרבי מלובביץ' בפרסום ראשון, וגם רעיון שלו על פרשת השבוע.
בפרשת שמיני, בשנת תשל"א, אמר הרבי מלובביץ' כך: 'כאשר משה רבינו לימד את בני ישראל את דיני הכשרות, הוא לא הסתפק במסירת הציוויים בלבד, אלא הוא הצביע על בעלי החיים הקשרים ועל אלה האסורים באכילה. בפרשתנו נאמר, זאת החיה אשר תאכלו, והמילה זאת מציינת דבר המוצג מול העיניים. ולכן רש"י מפרש, מלמד שהיה משה אוחז בחיה, ומראה אותה לישראל, זאת תאכלו, זאת לא תאכלו.
עוד באתר:
בהמשך, רש"י מוסיף ואומר שמשה הציג לבני ישראל גם את העופות הכשרים והאסורים, את הדגים ויצורי המים ואת השרצים למיניהם. כל אחד ואחד מהיצורים הללו, הכשרים והאסורים, הוצג על ידי משה, והוא הבהיר לעם איזה בעל חיים מותר ואיזה אסור באכילה. אבל רגע, מניין הגיעו המוני בעלי החיים להדגמה הזאת? הלוא הציווי נמסר לבני ישראל בשעה שהם שהו במדבר הגדול והנורא, כמו שנאמר בפסוק, אז מאיפה יש לו את כל הדגים ואת החיות?
אין זה, אלא שהיה כאן נס כביר, אומר הרבי מלובביץ', אלפי בעלי חיים הופיעו בדרך פלאית מכל קצווי תבל, והתייצבו לפני משה רבנו כדי שיוכל ללמד את בני ישראל את דיני הכשרות. נשאלת השאלה, אם היה פה נס כזה גדול, למה אף אחד לא מדבר על הנס האדיר הזה? כשהתורה מספרת על כניסת בעלי החיים לתיבת נח, עוסקים בזה המדרשים והמפרשים ומרחיבים, כיצד נעשו הדברים וכדומה, ואילו כאן מתחולל נס גדול הרבה יותר, שכן אל התיבה באו יצורי היבשה בלבד, ואילו כאן התייצבו אף יצורי המים, ואין איש מהמפרשים דן בכך.

אלא כאן רואים את גודל מעלתו של לימוד התורה, שהוא הדבר הנעלה ביותר בעולם. כשמתחולל נס לצורך הצלת העולם ממי המבול, יש מקום לעסוק בנס ובפלא, אבל כשהנס מתחולל לצורך המחשת דברי התורה, אין מקום לעסוק בנס, כי לגבי לימוד התורה אין כל פלא שמתחולל הנס. כאשר משה רבנו צריך ללמוד תורה עם בני ישראל, ולהמחיש שזאת החיה אשר תאכלו, אך טבעי, שהקדוש ברוך הוא מביא לו את כל העזרים הנחוצים, כדי שהלימוד הזה יהיה ברור ונהיר. זו מעלתו הגדולה של לימוד התורה, ומול זה אין לנס כל ערך וחשיבות. לכן אין צורך לציין אותו במיוחד ולעסוק בו.
רש"י אומר את הדברים בפשטות לילד שעומד בשלב של בן חמש למקרא. כן, אותו ילד בן חמש לומד את הפרשה, קורא את הפסוק שעליו אנחנו מדברים, זאת החיה אשר תאכלו, ורש"י אומר לו שמשה מחזיק, אוחז בחיה ומראה אותה לישראל ומצביע עליה, וילד בן חמש, בן חמש למקרא, קורא את הפסוק הזה ואת רש"י, וזה מתקבל אצלו בטבעיות, הוא לא זקוק להסברים. גם לילד קטן ברור שמעלתה הגדולה של התורה היא כפי שהוא אומר בברכות התורה, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. זו המעלה הגדולה ביותר, ומול זה אין שום דבר תופס מקום וחשיבות.
ומכאן, מסיים הרבי מלובביץ', נלמדת הוראה גדולה בעבודת השם. צריך להסביר לכל יהודי, ואין זה משנה מה מעמדו ומצבו, שהתורה היא הדבר הנעלה ביותר, ובהשוואה אליה אין כל ענייני העולם תופסים מקום. יהודי צריך לחוש את מעלתה של התורה ולעסוק בה, שכן לימוד התורה הוא הדבר הגדול והחשוב ביותר".
האזינו לקטע המלא, מתוך התוכנית 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר: