
הנה סיפור מיוחד שסיפר הרב אשר דרוק. יהודי אחד שגר בעיר רחובות, התעורר בוקר אחד, והרגיש לא טוב בעין אחת. הוא רץ לרופא, והרופא אמר לו, נראה לי שהמצב שלך בעייתי מאוד, עין זה דבר רגיש, אי אפשר לראות רגע בלי העיניים. אומר לו הרופא, לך לרופא עיניים מומחה. הוא רץ לרופא עיניים מומחה, והרופא עיניים אומר לו, אין לי פתרון בשבילך. כך הוא פונה מרופא לרופא, וכולם בדעה אחת, אין מה לעשות. מצבה של העין שלך מתדרדר, ויש סיכון שתאבד אותה, ואולי גם את השנייה.
הלך אותו יהודי לעסקן רפואי, והוא אמר לו, אני אבא לילדים קטנים, אני צריך עצה לרפאות העין. אמר לו העסקן, יש פרופסור ענק בארצות הברית, אבל אתה יודע, הוא לא בא בהתנדבות, זה עולה הרבה הרבה כסף. ואותו יהודי, שמע להמלצות של העסקן, ונסע לחו״ל לאותו פרופסור. וכל הדרך הוא מתפלל, ריבונו של עולם, אבא, פתח שערי שמיים לתפילותיי, אני רוצה עין בריאה.
עוד באתר:
הוא מגיע לאותו פרופסור בארצות הברית. והפרופסור המומחה העולמי בודק אותו שעה ארוכה. ואחר כך הוא נותן לו כיסא ואומר לו, צר לי לאכזב אותך, צריך להוציא לך את העין, ולהניח במקומה עין מזכוכית, ואם לא תעשה כך, אתה עלול לאבד את כל הראייה שלך גם בעין השנייה, מפני שזה לוחץ על מקום לא טוב.
מה עושה יהודי כשנמצא בצרה וצוקה? יש לו שתי אפשרויות, או ייאוש מוחלט, שאת זה זה רוב היהודים לא עושים. או מתחיל לזעוק להשם, והוא אומר לפרופסור, תן לי יום יומיים. הפרופסור אומר, בבקשה. אני כאן, מתי שאתה צריך, אני לרשותך.
יוצא היהודי מבית הרפואה ומחפש בית כנסת, נכנס לבית הכנסת, ניגש לארון הקודש, הוא פורץ בבכי גדול ונורא, שמימיו לא בכה כך. עד שהתחיל קצת למלמל ולדבר, ואומר לקב"ה, ריבונו של עולם, חמישים שנה אתה נותן לי עיניים לראות. חמישים שנה, אני משתמש עם העיניים האלה 24/7, ואפילו פעם אחת לא אמרתי לך תודה על העיניים שנתת לי.
וכך הוא דיבר, והודה לה' על כל איבר שבו, הוא התחיל לשחזר את כל חייו, ולהודות לה', על הילדות והבחרות, על הנישואין, ועל לידת ילדיו, ועל כל פרט ופרט. ועל האישה הטובה שנתן לו, ועל הבית, ועל המקרר, ועל התנור, והוא רק בוכה, בוכה ומודה, בוכה ומודה לפני ריבונו של עולם.
קשה לתקן 50 שנים בשלוש שעות, אבל משהו בלב שלו התעורר. פתאום הוא קיבל איזה הרגש, משהו חזק של קרבת אלוקים, השם הקשיב לי, השם איתי, משהו אמיתי נפתח לו, כשהוא הגיע לנקודה הפנימית הזו, של אחרי שלוש שעות של הודיה בבכיות, הוא הוסיף, אני מבקש רק בקשה אחת, אנא השם, תאפשר לי לתקן, ומהיום והלאה אני רוצה להודות לך על שני העיניים, לא עין זכוכית ועין רגילה.
יוצא היהודי מהבית כנסת, מרגיש יותר טוב בלב, מרגיש שנפתחו לו שערי שמיים, זה השער להשם צדיקים יבואו בו, עשה תשובה שלמה, הוא צדיק גמור, נפתחו השערים, ואז באופן ספונטני, בלי להבין אפילו מה הוא עושה, הוא ניגש לטלפון, ומתקשר לאותו פרופסור שהוא היה אצלו לפני שלוש שעות. הפרופסור בעצמו מרים את הטלפון, והוא אומר לו, שלום, אני היהודי מארץ ישראל, הייתי אצלך הבוקר, ואני רוצה לבוא אליך עכשיו, עוד פעם.
הפרופסור אומר, טוב, אני מחכה לך, בוא. לוקח מונית, מגיע אליו, ואומר לו היהודי, בהפוך על הפוך, החלטתי לעשות את הטיפול אצלך. ואני מבקש ממך רק בקשה אחת, תעשה לי קודם בדיקה עכשיו, בדיקה נוספת, ביסודיות. הפרופסור הסכים. והוא בודק אותו, הוא משתומם, ואז הוא מרים את הטלפון, וקורא לעוד רופא, ועוד רופא, ורופאים נכנסים, ועוד רופאים, ומדברים בשפה המקצועית הלטינית, עם התמונות והצילומים.
פונה הפרופסור ליהודי ואומר לו, אני מצטער על מה שאמרתי לך בבוקר. אני לא מבין למה לא ראיתי שיש פתרון לעין שלך. ועכשיו קראתי לעוד רופאים לראות, רציתי לבדוק אם באמת אני רואה נכון, ואכן, כן, ומוסיף הפרופסור, תדע לך, מעולם לא הייתה לי כזאת טעות גדולה. אתה צריך בסך הכל טיפול תרופתי. תמשיך את הטיפול בארץ, לא ניתוח, ולא עין זכוכית, ואתה תראה בעזרת השם בשתי עיניך מצוין.
אותו פרופסור גוי לא הבין שבבוקר הוא בכלל לא טעה. הוא ראה מצוין. רק שאז הוא ראה יהודי שהיה לפני שלוש שעות בכיות והודיה להשם, ועכשיו הוא רואה יהודי אחרי שלוש שעות של בכיות והודיה להשם ליד ארון הקודש.

הסיפור הזה מלמד אותנו על החשיבות של ההודיה לקב"ה, לכן כדאי שלכל אחד תהיה מחברת או פנקס לכתוב, לכתוב תודות, לכתוב ישועות, ומידי פעם לעיין בזה, ולראות כמה טוב השם.
מעמד התפילה 'יהודים מודים' יתקיים ביום שלישי הקרוב בשעה 13:00.
האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'הפוך על הפוך' בהגשת הרב משה בן לולו: