
חברה שלי ילדה פג לפני כ 6 שנים. לא מזמן, היא ישבה איתו ב"שעת איכות" בה הם עלעלו בדפי אלבום הינקות שלו. באחת התמונות הוא נראה שוכב באינקובאטור. חברתי הסבירה לבנה שהוא נולד "פג" ולכן שכב שם מספר שבועות. הוא הביט באמו ואמר לה: "אמא, את יודעת למה "יצאתי מוקדם"?… כי רציתי לראות אותך מבחוץ"…. הילדון החכם והמתוק הזה הצליח לרגש אותי וגם להעלות בי הרהורים על התקופה של אחרי הלידה.
בעבר, אמא ותינוק, לאחר דואט צמוד של תשעה חודשים, היו נפרדים ליומיים שלושה, זה למחלקת יולדות וזה למחלקת ילודים. הם היו נפגשים כמובן "מדי פעם" להאכלה, כשהאחיות החליטו כמובן, ולא כאשר התינוק הראה סימני רעב (בכי הוא סימן מאוחר לרעב) ול"שעות ביקור". היום ישנה מודעות גוברת למושג של "ביות" (רומינג-אין). ביות הוא אפשרות "להתביית" עם הילד באותה מחלקה ולהשאר צמודים אליו לכל אורך השהות בבית היולדות. כשחושבים על זה, זה הכי הגיוני שיש, לא? אלא, שנהלי בית חולים הם אלו שהפרידו את התינוק והאם עוד בחדר הלידה, עם צאתו לאויר העולם.
עוד באתר:
מסתבר שרומינג אין זה עדיין לא הכל. מחקרים חדשים מדברים על חשיבות המגע בין אם לתינוקה כך שהשהיה המשותפת בין אותם ארבעה הכתלים והענות ייחודית ומיידית לצרכיו הפיזיים כגון האכלה והחתלה, הם עוד לא ממש הכל.
מחקרים מוכיחים כי תינוקות ששהו עם אמם בשיטת הקנגרו- "סקין טו קין"- מגע עור לעור מיד לאחר הלידה, היו רגועים יותר, בכו הרבה פחות בתקופת ההסתגלות לחיים מחוץ לרחם וינקו טוב יותר ולאורך תקופה ארוכה יותר. השיטה ידועה ומוכרת בקרב הפגיות בהן מעודדים את ההורים לאפשר לתינוקות מגע קרוב ולדמות את תקופת השהיה ברחם כך לפחות עד המועד בו היו אמורים להוולד. אלא, שאם נעמיק בחיי הקנגרו נגלה כי קנגרו שיוצא לאויר העולם שוהה בכיס אימו ונשאר צמוד אליה בכל שנת חייו הראשונה. שיטת הקנגרו הכן התגלתה כמשפיעה ומשמעותית על תינוקות בני יומם והיום קיימים מודעות ועידוד לשהות מה שיותר זמן עם התינוק פיזית בחודשי חייו הראשונים.
עדיין לא כולם מכירים ומשתמשים בשיטה. מסתבר שיש כמה דברים שמפרידים בין יולדת לקנגרו… בין היתר, אמירות כמו: "ילדת? עכשיו את צריכה לנוח… יש עוד ילדים בבית שמחכים לך" או "יהיו לך עוד מספיק ימים ולילות לטפל בו" (הכל נכון אגב. אבל מה יותר חשוב מלתת לתינוק את הכניסה הרכה והטובה ביותר לחיים?) זאת ועוד, הקנגרו יולד בטבע ולא בבית יולדות ובבתי היולדות קיימים נהלים. למרות זאת, צעדים נעשים ודברים מתפתחים כל הזמן וכבר קיימים בתי יולדות המאפשרים שהיה צמודה לתינוק עם לידתו ודחיית השקילה ושאר טיפולים שגרתיים והכרחיים מתוך הבנת החשיבות העליונה בקרבה המיוחדת בין אם לתינוקה. כשאתם מחפשים בית יולדות, הנה לכם עוד נקודה לבדיקה.
אם נחזור לסיפורה של חברתי, "רציתי לראות אותך מבחוץ", אחרי 9 חודשים ברחם, תינוק צריך את אמא לא פחות, אולי יותר.