
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, משתתפת הבוקר בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שעסק בטענות לאכיפה בררנית בתחום ההדלפות, וכן בפגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עורך דין מצד הפרקליטות והשב"כ. הדיון מתקיים על רקע חקירתו של א', איש מילואים בשב"כ, החשוד בהעברת מידע לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן-כהן.
לקראת הדיון שלחה היועמ"שית מכתב לחברי הוועדה, בו פירטה את שלושת השיקולים המרכזיים המנחים אותה בהחלטה על פתיחת חקירה: חומרת הפגיעה באינטרסים ציבוריים חיוניים, היתכנות החקירה ומידת מורכבותה, והשמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. היא הבהירה כי חקירה תיפתח רק כאשר הנזק שנגרם או עלול להיגרם מהדלפת המידע הוא משמעותי, ורק כאשר קיימת סבירות ממשית להצלחת החקירה.
עוד באתר:
בהרב-מיארה הדגישה כי ההחלטות מתקבלות על בסיס נסיבות כל מקרה, תוך התבססות על חוות דעת מקצועיות של גורמי האכיפה. לדבריה, מדיניות זו, שהיא מקצועית, שוויונית ומבוססת על שיקולים משפטיים בלבד, היא שמנחה את הטיפול במקרים של העברת מידע אסור, כפי שנראה בחקירת פרשת "קטארגייט". בדיון עצמו טענה כי "מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי וענייני, תוך הקפדה על אמות מידה ברורות המיושמות בכל מקרה לגופו. אנו נוקטים משנה זהירות כדי למנוע פגיעה בחופש הביטוי ובעיתונות".
עם זאת, הדיון בוועדה סוער וקולני, ח"כ משה סעדה וחברי כנסת נוספים מתחו ביקורת חריפה על דברי היועמ"שית, וטענו כי טענתה שאין אכיפה בררנית אינה משכנעת. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אף רמז כי דבריה אינם רציניים וכי היא אינה מכבדת את הכנסת. בהרב-מיארה השיבה כי "מוטב היה אם שאלות אלו לא היו עולות כלל", אך לא התייחסה לחקירות המתנהלות כעת, כפי שציינה גם במכתבה.
כזכור, לפי פרסומים קודמים של העיתונאי עמית סגל, לפני כחמישה שבועות דווח כי השב"כ ניהל חקירה סמויה נגד בכירים במשטרה, בחשד ל"חתירה תחת סדרי השלטון והמשטר הדמוקרטי", כולל גורמים בלשכת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. במקביל, שירית אביטן-כהן פרסמה כי ראש השב"כ, רונן בר, המליץ לפני אירועי השבעה באוקטובר על חיזוק הרשות הפלסטינית ושיקום כלכלי של רצועת עזה, תוך ציון כי חמאס לא נתפס כאיום צבאי משמעותי.