הרפורמית שכנעה את הגוי: כך הושלם המניין בסוף

שרשרת של ניסים והשגחה פרטית היו מנת חלקנו בימים האחרונים של חג הפסח.

בתו התינוקת של ידידנו ושכננו, הוצרכה לעבור ניתוח מח חיוני, עקב בעיה שהתגלתה בגופה ואחרי בירורים עם טובי העסקנים הרפואיים, התברר כי המקום הטוב ביותר לבצע את הניתוח והטיפול הנלווה, הוא בבית רפואה גדול לילדים השוכן במדינת טקסס שבארה"ב, בעיירה בשם 'פורט-וורת', מרחק כשעת נסיעה מעיר הבירה דאלאס.

העסקנים הבהירו שיש רופא גדול בעל שם עולמי, שנחשב המומחה בתחום זה בה' הידיעה, דא עקא, שהוא כבר בשלב שהוא מלמד אחרים את המלאכה והוא עצמו מבצע טיפולים רק בימי שישי ומאוד קשה לקבל תור שהוא עצמו יבצע את הטיפול.

אחרי השתדלות מרובה קיבל ידידי הודעה כי הלו"ז בכל ימי השישי של הקיץ הבעל"ט כבר תפוסים, ונותרו רק 2 אופציות, או ביום שישי ערב חג הפסח או ביום שישי שאחריו, ערב שביעי של פסח, כמובן שהוא בחר את ערב שביעי של פסח, שזה עדיף מאשר להיתקע בלילות הסדרים בעיירה פלמונית בטקסס.

אחר שנקבע התור, הוא פנה ל'הצלה אויר' לבקש שיסדרו לו את המטוס הפרטי של 'הצלה' שיטיס את הפעוטה והוריה לטקסס. בד"כ המטוס מיועד למקרי חרום, אך כאשר פונים די זמן מראש, הם מתכננים את הלו"ז של הטיסות ומנסים לעזור בענין ואכן הטיסה אושרה והם הגיעו לשם באותה טיסה פרטית, מה שהקל על הענין.

הרופא שבדק מראש את הנתונים, קבע כי משך זמן האשפוז ימשך בין 7-10 ימים, תלוי בנתוני ההחלמה של התינוקת.

מבצע כזה מצריך מתנדבים נוספים, מלבד ההורים, כי אין מצב שהם ישאירו את הילדה ללא השגחה, 24 שעות ביממה, בין גוים שערך החיים אצלם אינו מקודש, על כן התנדבה משפחתנו ליטול חלק במצוה וטסנו אני ואשתי ובתי לטקסס, בנוסף ל-2 בנות צדיקות מתנדבות, הן לעזור עם ההשגחה בבית הרפואה ולא פחות, לשהות עם ההורים בימי החג ולסעוד יחדיו ולהנעים את שהותם במקום בנסיבות הללו.

ארגון החסד המקומי 'ביקור חולים' דאג לאוכל מבושל לימי השהות, ואף העמידו לרשותנו רכב מיני וואן לימי השהות, האב שכר דירה מרווחת סמוך לבית הרפואה, אך רעייתי רצתה להדר והביאה איתנו מזוודה עם אוכל ביתי וכלי פסח ובישלה במקום.

אחד הדברים שקצת העיבו עלי בכל הסיפור היה ענין התפילות בציבור, מבדיקה שערכנו התברר, כי יש בית חב"ד בעיירה, במרחק כ-10 ק"מ (7 מייל) מבית הרפואה, בשבת זה בעייתי ללכת לשם, הן בגלל חשש תחום שבת, והן בגלל חוסר אפשרות לטלטל מים, בפרט שמזג האויר בטקסס הוא כבר כמו בקיץ, התקשרתי לשליח חב"ד והוא אמר לי שהם 8 אנשים ואם אני וידידי נגיע יהיה מנין ביו"ט האחרון של חג, הודעתי לו שנשתדל לעשות את המאמץ. ושמחתי שיהיה לי מנין ל'יזכור' ואם יהיה כהן, גם נזכה לברכת כהנים בחג.

שאלתי את השליח אם יש מקוה במקום ולשמחתי הוא ענה בחיוב, בער"ש נסעתי לשם ולגודל הפתעתי אני רואה שלט בכניסה: 'מקוה דברי יואל' ע"ש רבינו יואל מסאטמר זיע"א, נדבת משפ' זופניק ומשפ' הערשקאוויטש, ויליאמסבורג.

באתי אל השליח ואמרתי לו 'ימות המשיח', נתקיים לעינינו 'וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ' וכו', בית חב"ד עם מקוה ע"ש הרבי מסאטמר? השליח חייך וסיפר לי כי יש באזור משחטה גדולה והאדמו"ר מסאטמר היה לו ליין של שחיטה במקום תחת השגחתו והוא רצה שהשוחטים והבודקים יטבלו כל יום ודאג שחסידיו יממנו את בניית המקוה הזה, ובזכות זה, גם כיום שכבר אין להם את השחיטה שם, עדיין נהנים ממקוה חם ונעים בעיירה השכוחה הזו.

ביום שישי בשעת הניתוח, התקשרתי לידידי כאשר שהה ליד חדר הניתוח ורציתי לשוחח איתו להפיג את המתח, ענה לי האב בעדינות ואמר: עשרות אנשים ונשים ואולי מאות מתפללים כעת כ"א במקומו, לרפואת בתי והצלחת הניתוח, אני רוצה להצטרף לתפילת רבים ולא לפרוש מהם', כמובן שאחרי שיח כזה, גם אני לקחתי תהילים והצטרפתי לשוועת בני ישראל.

רוצים לדעת עד היכן כח התפילה? ב"ה הניתוח עבר בהצלחה והרופא הבכיר הראה כי בשונה ממקרים רבים שהטיפול מחייב אותו לפתוח חתך גדול בקרקפת, כאן הספיק לו פחות מ-2 ס"מ ובמקום 3 שעות הוא סיים בתוך כשעה ועשרים דקות והכל הלך חלק למישרים.

באחרון של חג קמנו בבוקר מוקדם יחסית, בשעה שהצל צונן ויצאנו לדרך שלקח לנו יותר מכפול מהמשוער, מפני שלא לקחנו בחשבון שהדרך הלוך היא דרך הרים וגבעות וכמה פעמים עצרנו לפוש ולנוח ולמרות זאת הגענו כמעט בזמן, כי בחב"ד מתחילים את התפילה לא לפני 10.

אני מתבונן סביבי ורואה 10 אנשים כולל אותנו והחזן לא אומר קדיש דרבנן, אני שואל את השליח מדוע? והוא עונה לי שמחכים לעשירי, ומבלי שאשאל הוא לחש לי כי הבחור הצעיר הבלונדיני שעומד בפינה הוא יהודי, בן לאם יהודיה, אך אביו העומד לידו אינו בן עמנו ולכן חסר אחד למנין, תיכף מגיע עוד אחד וישלים מנין וכך הוה.

במשך התפילה עקבתי בעיני אחר הנכרי בפינה שכיפה רגילה עיטרה את ראשו ואני רואה אותו מתפלל מילה במילה כאחד משלנו, לכן, אחר התפילה ליוויתי אותו לביתו הלא רחוק מהביכנ"ס בנסיון לדובב אותו ולשמוע את הרקע לתפילתו והתקרבותו.

היה לנו שיח ידידותי והוא סיפר כי במסגרת לימודיו הוא פגש את אשתו שסיפרה לו שהיא מבית רפורמי והיא יכולה להינשא לו בלי שום בעיה והרבאיי של הטמפל יערוך את הנישואין וזה מעשים בכל יום בקהילתם.

האיש מוסיף ומספר: מאז ומתמיד היה לי משיכה לדת ולאלוקים וקראתי הרבה על דת ישראל ואמרתי לה כי עד כמה שידוע לי צריך להתגייר כדי לישא בת ישראל, וכנראה שהקהילה הרפורמית פשרנית מדי ולכן בדקתי את העניינים והצעתי לה ללכת לקהילה הקונסרבטיבית, שם הם מוכנים גם לגייר אותי וגם להשיא אותנו.

הלכתי איתה לרבאיי הקונסרבטיבי והוא גייר אותי אחרי ששאל אותי אם אני רוצה להצטרף לעם היהודי ואח"כ ערך לנו חופה.

הרגשתי שכל הענין זה בדיחה, קראתי על כך שלא קל להתגייר ומערימים קשיים על הבא לחסות תחת כנפי השכינה, וכאן כל הסיפור היה קליל ואוורירי בלי שום עול וקושי, על כן המשכתי לחפש והגעתי לחב"ד, כאן מצאתי את שאהבה נפשי.

כדי להקל על התהליך הוא עבר דירה, קרוב לבית חב"ד והתחיל ללמוד את עיקרי הדת וההלכה ובזכותו אשתו התחילה אף היא לשמור מצוות ובקרוב הוא מקווה לסיים את הלימודים והפרקטיקה ולהתגייר כהלכה.

עשינו את הדרך חזור לאכסניה כאשר השמש כבר קדחה מעלינו, אך שמחנו לגלות כי העליות שהקשו עלינו את הדרך בבוקר, הם הם הברכה שלנו כעת בדרך חזור, שהיתה שרשרת ירידות וההליכה היתה קלה, נוחה ומהירה ללא מאמץ.

לקראת מוצאי החג, הודיעו מבית הרפואה כי ההחלמה היא מעבר למצופה ומחר אפשר להשתחרר.

מיד במוצאי החג, התקשר האב אל 'הצלה' לברר מתי יהיה באפשרותם להחזיר אותם לניו ג'רסי, אך הם הסבירו כי אי אפשר בהתרעה כ"כ קצרה.

בדק האב אונליין מה מחיר כרטיסי טיסה חזור, אך התברר כי הטיסות כמעט מלאות ואין מקומות מרווחים (להקל על התינוקת) וגם זה יקר מאוד, כ-500 דולר לכל נוסע, כפול 4 מקומות (ההורים, התינוקת והמתנדבת) וגם המקומות מפוזרים והמיקום הוא המושב האמצעי. מה עושים?

באמצע הלילה הוא שוב בודק ולפתע מול עיניו מתפנה ספסל ראשון אחרי הביזנס קלאב, שם המקומות מרווחים יותר והמחיר 150 דולר לכרטיס, הוא חטף את זה כמובן ואיך שסיים את ההזמנה, קפץ המחיר בחזרה ל-500 דולר. אין לנו שום הסבר איך זה קרה.

נס נוסף, לפני העליה למטוס הוא הוציא את התרופה המיוחדת שירגיע אותה למשך השעות הבאות, שהטיסה תעבור בשלום בלי גניחות ובכיות מצידה, ומשהו הסתבך בהמסה והתרופה איבדה את כוחה ואין תחליף בהישג יד.

האב נכנס לחנות סמוכה ורכש 'כיף כסא' (לרכב) והניח אותה במושב האמצעי בינו לבין רעייתו והתינוקת נרדמה מיד והתעוררה עם הנחיתה (3 שעות) והוא מעיד שזה לא קורה כמעט אף פעם גם לא בבית, על אחת כו"כ על טיסה שלחץ האויר משפיע.

ראינו בחוש איך שכל טרחה וצער יש לו גבול ולא יעבור את מידתו ובתוך הקשיים מתגלה חיבתו יתברך.

 

נ.ב. חידושים נפלאים בגליון המצורף בזה.

פרשתנו היא 'שמיני' והפסוק ה'שמיני' הוא שמיני שבשמינית, איך זה קשור לדברי חז"ל על גאוה של שמיני שבשמינית?

מדוע שלושת החיות שהם מעלה גרה ולא מפריסים, נאמר בכ"א לשון אחרת: עבר הוה ועתיד?

'ארנבת היתה שם אשתו של תלמי המלך, מדוע שיפריע לו ששם אשתו מוזכרת בתורה?