אומרת המשנה באבות אם אין אני לי, מי לי, פעמים רבות בני אדם 'שמחים' או רוצים להאשים את האחר בבעיות שלהם, יש להם כל מיני בעיות וקשיים, לא קל, קשה, לא נעים, ולא תמיד מגלה האדם את 'האחריות' ליזום לפעול ולעשות, אלא הוא מחכה ש'אחרים' ייפתרו לו את הבעיה, הוא מוצא את האחרים כאשמים או כמקור הישועה
הם אלה שמהווים את מקור הבעיה או שהם יהיו מקור ההצלחה והישועה, כך הם טועים מתבלבלים ופוגעים בעצמם, אומרים חז"ל מעשיך יקרבוך מעשיך ירחקוך, אם אין אני לי מי לי, אני האחראי הבלעדי לאיכות החיים.
עוד באתר:
אני היוזם האחראי היוצר, אין לאדם שליטה על התוצאות אבל כן על המחשבות ועל הרגשות, פעמים רבות האדם מפקיר את האוצר הגדול של החיים שלו, המחשבות שלו, המח שלו, את האוצר הזה הוא מפקיר בידי…אחרים.
בראש שלו הוא שואל את עצמו ,מה צריך להיות כדי להרגיש יותר טוב? והוא מדמיין, 'שההוא יקדם אותי בעבודה, שההוא יחייך אליי שבני הבית יעריכו אותי', ועוד כל מיני סיבות שאמורות לגרום לאדם להרגיש טוב יותר, זו הדרך זו הצורה שבה האדם 'מפקיר' את המחשבות שלו את האוצר שלו בידי…כוחות משאבים שבוודאי יאכזבו את האדם, לא כי בני אדם האם 'רעים', לא! אלא כי אין להם זמן כי הם עסוקים בשלהם, כי יש להם את החיים שלהם, כי הם עם ההתמודדויות שלהם, הם עם האופי ההבנות החשיבה והסגנון שלהם, כל זה מוביל את האדם לחשוב בצורה שונה מאתנו, ולכן גם לא לרצות לרצות אותנו…ואז האדם אומר, המציאות מסובכת מורכבת מייאשת שוברת ומגיע האדם למסקנה, דלתות ההצלחה = נעולות! האדם חולה, הוא לקראת גירושין, האדם רואה רק את העתיד הרע…. אבל האדם לא יודע מה מתכנן הקב"ה, התכנונים הם תמיד מעבר למה שחושב ומשער האדם הקב"ה מכין ישועה שאנו לא מכירים, הקב"ה רוצה את טובתנו, וטובתנו היא בנויה מיסוד חשוב, 'אין עוד מלבדו', הקב"ה מראה לנו שגם מקורות הייאוש הרוע התסכול, גם הרוע יהפוך ליום – לאור למקור ישועה, גם הדלת שנסגרה היא רק הכנה לעוד עשר דלתות שעתידות להיפתח אנחנו מכירים רק את 'הטבע' את השגרה את הסיבה ותוצאה, אבל להקב"ה יש ישועות ותוצאות שאנו לא יכולים לשער, הקב"ה לא מוגבל לדרכי הטבע שהוא ברא, הוא רק מבקש מאתנו, תחזיקו ב'הגה המחשבות', אני מסיע אתכם בחיים, אתם שומרים על המחשבות, אתם שומרים על זווית הראייה אתם שומרים על התקווה, אני מביא תוצאות, אתם עסוקים בעשייה ובבחירה בכל מקום שאתם נמצאים!
האדם מרגיש רע, כי אנשים לא תומכים לא מפרגנים, נראה קשה אבל להקב"ה יש הפתעות, יש לו דרכים לפתוח את הדלתות אבל קודם כל צריך האדם לפתוח את הדלת שלו = את כח הבחירה, אנו כמו שותפים של הקב"ה הוא אומר אני לא נכנס לשלכם אתם אל תיכנסו לשלי, אתם תעשו את שלכם אני את שלי,
האדם לא יכול להבטיח שהוא לעולם לא יהיה חולה הוא לא יכול להבטיח שכולם יקשיבו לו הוא לא יכול להבטיח להצליח כלכלית הוא לא יכול להצליח בחינוך הילדים כמו שהוא מדמיין, אומר הקב"ה בואו נעשה שותפות ועסק
אני אחראי על התוצאות אתם על העשייה, ולכן במח שלכם במחשבות שלכם, אתם חושבים מה אתם יכולים וצריכים לעשות, אתם מתכננים, אבל לגבי התוצאות אתם מרפים
מצד אחד אם אין אני לי מי לי, אני עושה יוזם פועל חושב מתכנן, אבל כלפיי התוצאות, וכשאני לעצמי מה אני…
לא ממקום של זלזול אלא ממקום של הכרת התפקיד היעוד והמשימות