השמצות שקריות

מקלב: "ניצולי שואה רעבים ללחם? אין כזה דבר בישראל"

סגן השר הממונה על רווחת המבוגרים בישראל מסווג את ניצולי השואה ומבהיר: "מי שהיה במחנות לא רעב כיום ללחם" | הכסף מופנה לישיבות? "השמצות שקריות, אין מי שיפריך" | ועל חוק הגיוס: "ישורת אחרונה"

אבי מימרן

כ"ו בניסן תשפ"ה, 24/04/25 19:35

א+

א-

סגן השר במשרד ראש הממשלה, אורי מקלב, הממונה על רווחת ניצולי השואה, התייחס הערב למצבם של כ-120 אלף ניצולי השואה החיים כיום בישראל, והגיב לטענות על הזנחתם. בדבריו ב'מהדורה המרכזית', מקלב הציג תמונה אופטימית של המאמצים הממשלתיים לשיפור רווחתם, תוך דחיית טענות על מצוקה קשה בקרב ניצולי השואה.

מקלב פירט כי ניצולי השואה בישראל מחולקים לשלושה מעגלים: הראשון כולל כ-40,000 שורדי מחנות עבודה, גטאות ומחנות השמדה, שגילם הממוצע מעל 80, ורבים מהם בשנות ה-90 ואף מעל 100. "אנשים בני 103, 102, 95, חדים, זוכרים תאריכים ומקרים," אמר, והדגיש את חשיבות הנצחת זיכרונותיהם, במיוחד בציבור החרדי, שבו נושא זה זוכה כיום לתקצוב ותשומת לב מוגברת. המעגל השני כולל כ-40,000 נרדפי הנאצים, בעיקר עולים מברית המועצות שהגיעו בשנות ה-90, והמעגל השלישי כולל קשישים שחוו התנכלות אנטישמית בתקופת מלחמת העולם השנייה במדינות כמו מרוקו, אלג'יריה, לוב ותוניסיה.

מקלב ציין כי הרשות לזכויות ניצולי השואה משקיעה כ-5.5 מיליארד שקלים בטיפול בניצולים, כולל מענקים חודשיים שמגיעים בממוצע לעשרות אלפי שקלים לשנה, ולעיתים אף ל-200,000 שקל. "לא כל זקן בישראל מקבל את מה שמקבלים ניצולי השואה," הדגיש, תוך מתן דוגמאות כמו 15,000 ביקורי בית ו-25,000 פניות למוקד מיוחד מדי שנה. לדבריו, הרשות פועלת ב"DNA של עשייה" כדי להבטיח מימוש Metrics

מקלב הגיב בחריפות לטענות כי ניצולי שואה סובלים ממחסור במזון. "אני אומר בהצהרה: אין ניצול שואה שרעב ללחם, ממש לא," אמר, והתייחס לדברי שרה לשעבר שטענה כי ניצולי שואה ביקשו ממנה לחם. "הדברים לא נכונים. אנחנו חושבים שאנחנו מחויבים להם, הרבה יותר מאחרים," הוסיף, תוך הדגשה כי ניצולי השואה סובלים לעיתים מבעיות רפואיות ונפשיות, אך לא ממחסור בסיסי. הוא גם דחה טענות כי תקציב הרשות לא גדל, וציין כי למרות הירידה במספר הניצולים (כ-4,000 נפטרים מדי שנה), היקף הטיפולים והשירותים ממשיך לגדול.

סגן השר אורי מקלב | צילום: Yonatan Sindel/Flash90

מקלב שם דגש על חשיבות הנצחת "גבורת הרוח" של ניצולי השואה, במיוחד סיפורי מסירות הנפש של יהודים ששמרו על אמונתם גם ברגעים הקשים ביותר. "80 שנה ניסו להסתיר את הצד הזה," אמר, והזכיר את עבודת גנזך קידוש השם בחשיפת סיפורים אלה. לדבריו, כיום יש הכרה גוברת בגבורה הרוחנית של יהודים שצעקו "שמע ישראל" בגאווה עד נשימתם האחרונה.

מקלב התייחס גם לטענות פוליטיות נגד הממשלה, כמו האשמות כי הכסף מופנה לישיבות על חשבון ניצולי השואה. "זו תמונה רחוקה מהעובדות," אמר, והדגיש כי הרשות החרדית עובדת קשה להציג את העובדות ולסתור הסתה.

במעבר לנושא אחר, מקלב התייחס לאמירת גדולי ישראל, ובראשם מרן הגר"ד לנדו, בדבר עמידה אחידה בנושא הגיוס. "כשגדולי ישראל אומרים, מה אנחנו נגיד? הם אומרים הכל," אמר, אך ציין כי האמירות מוגבלות בתקשורת כדי למנוע עיוותים או ניצול פוליטי. לדבריו, המטרה היא להגיע לחוק שיאפשר המשך לימוד תורה, שהוא "זכות קיום" ולא רק עניין פוליטי.

"אנחנו נמצאים לפני הישורת האחרונה ומקווים שיבוא חוק גיוס שיאפשר ללומדי התורה להמשיך ללמוד תורה בארץ ישראל, כל אמירה נותנת מטיבציה לאופוציה כולל אמירת של אנשים חשובים, האנשים שקובעים כולל ראשי הוועדות אלו לא אנשים שמגעים לחקיקת החוק מהאידיאולוגיה שאנחנו באים, הם נמצאים שם מכוח הסכמים פוליטיים כאלה ואחרים ואמירת כאלה יכולות להשפיע. אנו מצפים ומקווים שנגיע לחוק שבני התורה יוכלו ללמוד תורה בארץ ישראל זה אבן היסוד שלנו וגם בדור שלנו חייבים את זה", אמר מקלב.

האזינו לדברים המלאים הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':

תגובות