
איב קוגלר, ניצולת שואה שהייתה אמורה להשתתף היום (חמישי) במצעד החיים באושוויץ, הלכה לעולמה אתמול, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בגיל 94 בלונדון. קוגלר, שצפויה הייתה לצעוד יחד עם עשרות ניצולים מישראל ומהעולם, הפכה עם השנים לדמות ציבורית בולטת במאבק להנצחת זיכרון השואה. בריאיון לכאן 11 שנערך לפני מספר שנים אמרה: "אם אנשים יזכרו אותי, אני רוצה שהם יזכרו את השואה. שיזכרו מה קרה, את הניסיון למחוק את כל היהודים".
קוגלר נולדה בשם אווה קנר בשנת 1931 בעיר האלה שבגרמניה. אביה ניהל חנות כלבו קטנה, וסבה, שהקים את בית הכנסת בעיר בשנת 1890, היה דמות מרכזית בקהילה. כשהייתה בת שבע, בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938, חמישה נאצים פרצו לביתה, הפכו רהיטים ורוקנו את הארונות. "הם הפכו את כל הרהיטים ורוקנו את הארונות", סיפרה קוגלר על הלילה ההוא. באותו ערב הועלה באש גם בית הכנסת שהקים סבה. לימים סבה גורש לפולין ונרצח.
עוד באתר:
בית הכנסת שוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, אך ב-2019 התרחש בו פיגוע ירי שביצע גרמני המזוהה עם הימין הקיצוני, בו נהרגו שני בני אדם. אף שבית הכנסת עצמו לא ניזוק, קוגלר הייתה מזועזעת מהאירוע. "הרגשתי שתוקפים אותנו שוב, חשתי מועקה וזעם, איך הם יכולים לעשות זאת?" אמרה אז. לדבריה, האירוע החזיר אותה לזיכרונות מימים אפלים בהיסטוריה של העם היהודי.
במהלך המלחמה הוברחו איב ואחותה רות לצרפת, ובזכות ויזה שהשיגו לארצות הברית הצליחו לשרוד ולהגר לשם. בתום המלחמה התאחדה משפחתה. קוגלר חיה בניו-יורק עד שנת 1989, ולאחר מכן עברה ללונדון, שם עבדה כעיתונאית. רק עשרות שנים לאחר ששרדה את התופת החלה לשתף את זיכרונותיה, והקדישה את חייה להעברת עדות על זוועות השואה.
"כשגדלתי לא סיפרתי לחבריי על חוויותיי כניצולת שואה, וגם כבוגרת הסתרתי את שעברתי", סיפרה. "התחלתי לדבר על כך בפומבי רק ב-1997 ומאז אני מדברת בבתי ספר, במשרדי ממשלה ובחברות. אני פועלת לפי דברי אמי – כולם צריכים לדעת מה קרה כדי שזה לא יקרה שוב". פעילותה זכתה להערכה רבה והיא הפכה לקול מרכזי בהעברת המורשת לדורות הבאים.
לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, תיארה קוגלר את תחושותיה הקשות: "עבורי זה היה ליל הבדולח מחדש. זה הזכיר לי את הנאצים שפרצו לבית שלי, כשהחברים הגרמנים שלנו תקפו יהודים ופגעו ברכושם ובגופם". על רקע העלייה באנטישמיות בבריטניה לאחר תחילת הלחימה, הדגישה קוגלר: "לא הסרתי את המזוזה מדלת ביתי. אני יהודייה וכך אישאר עד יומי האחרון בלי להתבייש ולהסתתר".