
בשיחה מרגשת בתוכנית "אשת חיל" ב'קול חי', ראיינה מיכל ירושלמי את חמותה, הגב' חיה ירושלמי, שזכתה לתעד את סיפורי חייהם של כ-330 ניצולי שואה. חיה, שפעלה במסגרת פרויקטים של שפילברג ויד ושם, שיתפה בתובנותיה על החשיבות העצומה של תיעוד הזיכרונות, תוך שהיא חושפת סיפורים מרגשים וחוויות אישיות מעבודתה.
חיה ירושלמי החלה את דרכה כמראיינת לאחר שיצאה לפנסיה מוקדמת ונתקלה במודעה שקראה למראיינים לניצולי שואה. "נתקלתי במודעה בעיתון המודיע, התקשרתי ונדלקתי," סיפרה. היא הצטרפה לקורס הכשרה והחלה לראיין במסגרת פרויקט של שפילברג, ולאחר מכן ביד ושם. למרות שמשפחתה לא דיברה רבות על השואה, חיה גדלה עם מודעות לטרגדיה דרך סיפורי המשפחה המורחבת שנספתה, כולל סבה של אביה, שנלקח למחנה ריכוז בגיל 85.
עוד באתר:
הראיונות עם ניצולי השואה היו תהליך מורכב ורגשי. "היו אנשים שבכו בזמן הראיון, והייתי צריכה לעצור, להציע מים, לפעמים לכבות את המצלמה ולהמתין," שיתפה חיה. היא הדגישה את החשיבות של אמפתיה וסבלנות, במיוחד כשחלק מהמרואיינים סיפרו את סיפורם לראשונה.
בין הסיפורים הזכורים לה, זו אישה בשם דיטה סגל, בת 97, שכתבה תפילות על גבי פתקים מגב תחבושות במחנה, וגבר שהיה סנדלר באושוויץ ונאלץ לחתוך רצועות תפילין לספרים, אך בסוף הראיון חייך כשסיפר על התנדבותו כ"סבא גן" בגן ילדים. "ראו את החיוך שלו, זה משהו שקשה לשכוח," אמרה חיה.
הגב' ירושלמי הדגישה את החשיבות הבלתי נתפסת של תיעוד זיכרונות, לא רק של ניצולי שואה, אלא של כל אדם עם סיפור חיים ייחודי. "העולם שלנו היום כל כך שונה ממה שהיה פעם. אפילו מושג כמו אסימון צריך להסביר לילדים," אמרה. היא קראה למאזינות לתעד את סיפורי המשפחה, במיוחד באמצעות וידאו, כדי להעביר את המורשת לדורות הבאים. "תתעדו, לא תתחרטו," סיכמה, והותירה מסר של השראה והכרת תודה על הזכות לשמר זיכרונות לדורות.
האזינו לשיחה המרתקת בין המגישה לחמותה – מתוך 'אשת חיל' ב'קול חי':