גל האנטישמיות בנסיגה, מספר התקריות נותר גבוה משמעותית

אוניברסיטת תל אביב מפרסמת את הדו"ח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם, המתייחס ל-2024. הדוח, שנכתב על ידי חוקרי האוניברסיטה במרכז לחקר יהדות אירופה בימינו ומכון ארווין קוטלר לדמוקרטיה, לזכויות אדם ולצדק, כולל 160 עמודים ובהכנתו השתתפו 11 חוקרים. הוא רואה אור זה חצי יובל, ונחשב למסמך המצוטט והסמכותי ביותר מסוגו.

לדברי עורכו הראשי של הדו"ח, פרופ' אוריה שביט, "בכל העולם רמות האנטישמיות נותרו גבוהות משמעותית לעומת התקופה שלפני מתקפת 7 באוקטובר; עם זאת, בניגוד לדעה המקובלת, ממצאי הדו"ח מעלים כי גל האנטישמיות לא התעצם בהתמדה בעקבות המלחמה בעזה והאסון ההומניטרי שם. השיא במספר התקריות היה באוקטובר-דצמבר 2023 וכמעט בכל מקום תועדה כעבור שנה ירידה חדה בהיקף התקריות. האמת העצובה היא שהאנטישמיות הרימה את ראשה ברגע שבו מדינת היהודים נראתה חלשה מתמיד ותחת איום קיומי".

הדו"ח מעלה ממצאים חמורים במיוחד באשר לאוסטרליה, מדינה שנודעה בעבר ברוח של סובלנות וכבוד למיעוטים. "המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה" רשמה ב-2024 שיא של 1,713 תקריות אנטישמיות לעומת 1,200 ב-2023, שבה היה מספר התקריות גבוה בכמעט פי שלושה מאשר ב-2022. ואולם בעוד שבין אוקטובר לדצמבר 2024 נרשמו באוסטרליה 478 תקריות אנטישמיות, בתקופה המקבילה בין אוקטובר לדצמבר 2023, מיד לאחר תחילת המלחמה, נרשמו במדינה 827 תקריות.

גידול מדאיג במספר התקריות האנטישמיות נרשם גם באיטליה – בה רשם "מרכז התיעוד היהודי בן-זמננו" 877 תקריות ב-2024 לעומת 454 ב-2023.

גידול מתון במספר התקריות נרשם בארה"ב. בניו-יורק, העיר היהודית הגדולה בעולם, קיבלה המשטרה 344 תלונות על תקריות אנטישמיות ב-2024 לעומת 325 ב-2023 (ו-264 ב-2022). ואולם בעוד שבין אוקטובר לדצמבר 2024 נרשמו בניו-יורק 68 תקריות, בתקופה המקבילה ב-2023, מיד לאחר תחילת המלחמה, נרשמו בה 159 תקריות.

בשיקגו, העיר השלישית בגודלה במספר היהודים בארה"ב, רשמה המשטרה 79 תלונות לעומת 50 ב-2023, באוסטין, טקסס – 15 לעומת שש ובדנוור, קולורדו – 31 לעומת תשע. לעומת זאת, בכמה ערים אמריקאיות אחרות נרשמה ירידה במספר התקריות.

בקנדה, ארגון "בני ברית" תיעד נתון שיא של 6,219 תקריות אנטישמיות במדינה לעומת 5,791 ב-2023. ב-2022 תיעד הארגון 2,769 תקריות. חרף הגידול, גם בקנדה שיא התקריות היה מיד לאחר המלחמה ואחר כך נרשמה נסיגה. בעוד שבאוקטובר 2023 אירעו במדינה 601 תקריות, באוקטובר 2024 מספר התקריות היה 427.

גם בארגנטינה, בשווייץ, בברזיל ובספרד נרשם גידול במספר התקריות הכולל ב-2024 לעומת מספר התקריות ב-2023.

בכמה מדינות ובהן ריכוזי יהודים גדולים נרשמה ב-2024 ירידה מתונה במספר התקריות האנטישמיות המדווחות לעומת 2023 – ואולם הנתונים נותרו גבוהים משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה. בין השאר, בצרפת נרשמו ב-2024 1,570 תקריות אנטישמיות לעומת 1,676 ב-2023 (זאת בצד גידול ב-2024 במספר התקיפות הפיזיות על רקע אנטישמי: 106 לעומת 85). ב-2022 נרשמו בצרפת 436 תקריות אנטישמיות. בעוד שבאוקטובר 2023 נרשמו בצרפת 563 תקריות, באותו חודש כעבור שנה נרשמו בה 157 תקריות.

בממלכה המאוחדת נרשמו ב-2024 3,528 תקריות מדווחות לעומת 4,103 ב-2023. ב-2022 נרשמו בממלכה 1,662 תקריות. בעוד שבאוקטובר 2023 אירעו בממלכה 1,389 תקריות, באוקטובר 2024 אירעו בה 310 תקריות,

בגרמניה נרשמו ב-2024 5,177 תקריות לעומת 5,671 ב-2023. ב-2022 נרשמו בגרמניה 2,811 תקריות. בעוד שבאוקטובר-דצמבר 2023 נרשמו בגרמניה 3,163 תקריות, כעבור שנה נרשמו בחודשים אלה 671 תקריות.

מחקר המתפרסם בדו"ח, שנערך על ידי אבי טייך, ובחן את עבודתן של רשויות אכיפת החוק בניו-יורק, בשיקגו, בטורונטו ובלונדון בין 2021 ל-2023 מצא כי שיעור מזערי מהתלונות על תקיפות אנטישמיות – בחלק מהמקרים פחות מ-10% – הוביל למעצרים.

ד"ר קרל יונקר, חוקר בכיר ב"מרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" והמנהל האקדמי של "מכון ארווין קוטלר" אומר כי "יש קשיים אובייקטיביים ייחודיים באיתור מבצעים של פשעי שנאה. במקרים של תקריות שאינן כוללות תקיפה פיזית, אחת הבעיות היא היעדר ראיות פורנזיות. אתגר ייחודי ביחס לחלק מהתקריות האנטישמיות הוא שהתוקפים משתמשים בביטויים שנדרשת הכרה עמוקה של השיח האנטישמי כדי להבין את כוונתם האמיתית. ובכל זאת – אפשר לעשות הרבה יותר, אם רק רוצים. חינוך וחקיקה ללא אכיפה הם חסרי משמעות. המאבק באנטישמיות זקוק לנחישות של כוחות המשטרה והתביעה, לא להצהרות פומפוזיות ולטקסי פרסים גרוטסקיים עם כוכבים הוליוודיים".

פרויקט הכלול בדו"ח בשם "זה קרה יום אחד" מביא את עדויותיהם של יהודים שהותקפו על רקע אנטישמי בארצות הברית, בקנדה, בבריטניה ובדרום אפריקה. בין השאר מתאר הפרויקט הצתה של בית כנסת, ציור צלבי קרס, תקיפות פיזיות ותקיפות מילוליות. "רצינו להראות את המחיר הנפשי הכבד שגובות גם תקריות שמוגדרות בטעות כ'קלות'", אמר עורך הפרויקט, נח אברהמס. הדו"ח קורא לרשויות אכיפת חוק בעולם להבין, כי גם תקריות אנטישמיות כמו השלכת ביצים על עוברי-אורח מערערות באופן חמור את תחושת הביטחון של המותקפים ושל קהילותיהם, ופוגעות בזכותם הבסיסית לשוויון ולכבוד.

מחקרים אחרים עוסקים בעלייתו של פוליטיקאי ליטאי אנטישמי לעמדת "ממליך-המלכים" בארצו, בתעמולה האנטישמית בפקיסטאן ובייצוא שלה גם לרטוריקה פקיסטאנית אנטי-הינדית; באופן שבו עיתוני סטודנטים אמריקאיים סיקרו את המלחמה בעזה; ביחס לאנטישמיות בשמאל הגרמני הפופוליסטי; ובלימודי השואה בבתי הספר בהולנד.

כמה מבכירי הפעילים בעולם נגד אנטישמיות כתבו לדו"ח מאמרים ובהם הציגו את פעילותם ואת המהלכים הנדרשים לקידום המאבק. ארווין קוטלר, שכיהן בין השאר כשר המשפטים וכתובע הכללי של קנדה ונחשב לאחד מבכירי הלוחמים באנטישמיות, הזהיר מפני התעצמות "ציר הסמכותנות", הכולל את רוסיה, סין ובמיוחד את איראן. לדברי קוטלר, "כוחות אלה פועלים בהרמוניה, ומשלבים את נשק האנטישמיות כחלק מהאסטרטגיה הרחבה יותר של דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה. הם תורמים ל'מערכת האקולוגית האנטישמית', שכעת מעוגנת בתוך ציר הסמכותנות". על פי קוטלר "במקביל, אנו רואים היפוך של הברית הטרנס-אטלנטית. ארצות הברית, שהייתה פעם אבן היסוד של הסדר העולמי מבוסס-הכללים, מערערת כעת בעצמה סדר זה."