
יום הזיכרון לקדושי השואה: ראובן רוזנבלט, ניצול שואה בן 89 מכפר מימון שבעוטף עזה, מספר על שאירע לו בבוקר הטבח הנורא שערכו מחבלי חמאס בשמחת תורה תשפ"ד: "שמענו אזעקות, אבל גם הודיעו ברמקולים שיש משהו חריג וצריך להסתגר בממ"דים, נכנסנו לממ"ד ונעלנו את הידית עם כיסא. כשראינו את התמונות שהמחבלים נכנסים ליישובים, ואין לנו נשק, הלכנו למטבח – אני והמטפלת שלי – והצטיידנו בסכינים".
רוזנבלט מדגיש: "אני חוויתי גם את השואה וגם את השביעי באוקטובר, ואני יכול להגיד שמחבלי חמאס יותר גרועים מהנאצים. האכזריות שלהם לא ידעה גבול".
עוד באתר:
מספר על ילדותו בשואה: "הייתי ילד בן 5 בלודז' שבפולין כשהנאצים נכנסו. זה התחיל עם טלאי צהוב ומהר מאוד העבירו אותנו לגטו בעיירה פיוטרקוב, שם העבידו את היהודים בפרך. לאחר מכן העבירו אותנו למחנות, תחילה רוונסבריק ולאחר מכן ברגן בלזן, נתנו לנו פרוסת לחם קטנה ביום והרעיבו אותנו. אבל אז קרה הנס שלי, הנאצים הקימו בסמיכות למחנה ברגן בלזן מחנה קטן לדוגמה – לצורך ביקורים של הצלב האדום – והעבירו לשם את אחי.
הם קיבלו שם תנאים יחסית טובים, והוא זרק לי קצת אוכל מדי יום מעבר לגדר, אין לי ספק שבזכות זה אני, אמא שלי ועוד ילדה שהיא אימצה במהלך המלחמה – שרדנו את התופת. בסופה של המלחמה, רוב היהודים שהיו במחנה כבר לא היו בחיים, כשהבריטים נכנסו למחנה ישבתי בתוך ערימה של פגרי אדם, 30,000 גופות של קדושים היו שם.
עלינו ארצה וזכיתי להקים התיישבות בחבל עזה, הרבה יישובים, הייתי גם ראש מועצה של גוש קטיף, אני הקמתי את כל הגוש הזה, וכשעשיתי את זה, כל הזמן אמרתי לעצמי, כנראה שהקדוש ברוך הוא השאיר אותי בחיים, כדי להקים חבל ארץ חדש בארץ ישראל".
האזינו לראיון המלא, מתוך 'מהדורת סוף השבוע' בהגשת מרדכי הלפרין ופנחס בן זיו: