שני בניו נשרפו למוות, אבל הוא נותר רגוע

 

וידום אהרן,

אומר בעל הטורים

פעמיים וידום יש במסורה

וידום אהרן

וידום השמש  בימי יהושע שהעמיד את השמש בדום.

 

ואומר בעל הטורים מה הקשר?

בגמרא סוכה כט כתוב

 

בגלל כמה דברים החמה לוקה

בגלל אב בית דין שלא ספדו אותו כהלכה

ושני בני אהרן היו אב בית דין

שהרי משה רבנו הוא הנשיא

אהרן הוא הכהן

ובני אהרן הם האב בית דין

וכתוב וידום אהרן, הוא לא יכל להספיד אותם כראוי, וכאשר לא מספידים כראוי אב בית דין החמה לוקה.

זה הקשר בין וידום אהרן בפרשת שמיני לבין וידום השמש

 

ועוד אומרים המפרשים

 

שאין לאמר שוידום אהרן זה בגלל שהוא אדם אדיש וקר מטבעו – לא!

אלא שהוא קיים איזהו גיבור הכובש את יצרו!

הוא התגבר על העצבות הנוראה

ולכן וידום אהרן וידום השמש

כמו השמש שהיא להט אדיר של שמש

כך אהרן יש בו הרבה רגשות – אבל וידום אהרן.

 

ועוד אומר הרמב"ן שהוא בכה בכי בקול, היה בוכה בקול, אלא שאחר כך שתק.

 

 

באונקלוס כתוב 'ושתק אהרן'

אבל יש נוסחאות באונקלוס

'ושבח אהרן'

הוא לא רק שתק אלא גם שיבח

 

ואיך אפשר להגיע למשמעות הזו?

בחקרי לשון הוא מביא כמה ראיות שהמילה וידום זו לא דממה שקט – מוחלט

אלא זהו דיבור חלש

כלומר קול דיבור נמוך

וכמו שכתוב בספר מלכים (א יט יב)

 

'קול דממה דקה' התרגום הוא –

קול שמשבחים בחשאי

 

כלומר המילה דממה היא לא שקט

 

אלא היא דיבור נמוך

 

קול דממה דקה, קול שמשבחים בשקט

וגם המשנה בפרקי אבות פ"ג מ"ב

 

מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה הקב"ה קובע לו שכר?

שכתוב באיכה (ג כח) יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.

 

מה הכוונה?

 

שם המשנה אומרת שגם אדם לבד ילמד תורה

והפסוק לפני כן אומר

 

'טוב לגבר ישא עול בנעוריו' ומהו העול הטוב שישא הגבר בנעוריו?

 

שגם אם הוא בדד אז 'וידום' ילמד תורה לבד.

ומה הכוונה וידום?

 

לא בדממה אלא  בקול חלש ועל זה הוא יקבל שכר.

 

ולפי זה וידום, אין הכוונה דממה – שקט

 

אלא דממה – דיבור בקול חלש.

וכך רש"י בסוטה כז – אומר דומה – זה דיבור.

 

 

אבל כן יש לחדד התרגום אומר וידום אהרן – ושתיק אהרן

 

אבל יש גרסאות – 'ושבח אהרן'

ומה זה שבח ,הפירוש הפשוט הרגיל והמוכר, שבח זה – לשבח – דור לדור ישבח מעשיך, או ישבחוהו כל האומים, שבח!

 

אבל אפשר לפרש באופן נוסף.

שבח זו גם השתיקה, וכמו שכתוב במשלי

 

'כל רוחו יוציא כסיל, וחכם באחור ישבחנה'

משלי כט יא

הכוונה שהכסיל מיד אומר מה שהוא מרגיש

 

אבל החכם הוא יודע להשקיט  את רוחו ולא מיד להגיב ולאמר מה שהוא מרגיש

אומר המלבי"ם

 

כל רוחו יוציא כסיל הכסיל צועק ומתעצבן, אבל החכם, באחור ישבחנה' איך הוא ירגיע את הרוחות? על ידי באחור, הוא ישקיט את הרוחות על ידי באחור, הוא יפנה עורף הוא יתעלם, ולא ימשיך את המריבה

באחור ישבחנה, בהליכה שלו אחורה, כך ישבחנה

משמעות המילה שבח זו השקטה.

 

אם כן המילה שבח היא גם שקט

וגם לשבח

ועל המילה וידום

יש גרסאות בתרגום שכתוב

וידום – ושבח

 

וראינו שגם המילה וידום וגם המילה שבח

 

היא גם שתיקה, וגם דיבור

 

וידום הכוונה שתיקה, וגם דיבור בקול חלש

וגם שבח, הכוונה לשבח או הכוונה שתיקה.

 

ולפי כל זה

אפשר להבין את הכלי יקר וכן הגאון ר' שלמה קלוגר

הם אומרים שהשתיקה היא השירה הגדולה ביותר שיש להשם

שהאדם מוכן לקבל על עצמו את המצב כפי שהוא

ואומר רש"י היות והתקיים באהרן וידום אהרן

לכן הוא גם זכה שהקב"ה דיבר אתו ישירות

בפרק י פסוק ח כתוב וידבר השם אל אהרן – יין ושכר אל תשת אתה ובניך.

כלומר הצווי לא לשתות יין בבואם לאוהל מועד נאמר לו ישירות

הוא זכה לזה.

ולמה – בגלל שוידום אהרן.

 

ואין אנו יודעים האם השתיקה של האדם היא שתיקה מגודל הייאוש והתסכול הקושי והכאב

או שמא הוא שותק ומקבל ייסורים באהבה….

 

 

ולכן יתייחד אתו הדיבור לאמר שהוא קיבל יסורים באהבה…

 

וכעת התוודע שהוא כמידת הצדיקים שהוא שמח ביסורים

ועצם זה שהוא שמח למרות היסורים, זהו עצמו השבח הגדול ביותר.

כשהאדם מקבל את היסורים באהבה זה עצמו שבח גדול לבורא

כך אפשר להסביר את המשמעות העמוקה של המילה וידום, והתרגום ושבח.

 

יש מי שהוא מקבל יסורים בשתיקה

 

הוא אומר, השם נתן השם לקח יהי שם השם מבורך,

 

מה זה אומר?

 

לקבל בשמחה את היסורים???

 

הוא לא אומר לעצמו – יש לי אשה רעה

יש לי בעל קשה – אבל אין מה לעשות

זה מה שנגזר עליי זה הגלגול שלי והוא מקבל יסורים באהבה… לא!

אלא הוא אומר לעצמו זה הלכתחילה

האדם אומר יש לי קשיים בחיים, זה לא הבדיעבד זה הלכתחילה

 

כך היה אמור להיות, לא היה אמור להיות אחרת!

 

לאדם יש קשיים בחיים, זה לא נעים זה קשה

האדם חוזר הביתה ואשתו עם פנים עצובות

הילדים חוצפנים

הבעל לא בבית ולא עוזר…

 

זה לא נעים זה קשה..

אבל אין הפתעות בשמים – הכל מתוכנן

 

האדם יודע שהוא חוזר הביתה ולא יחייכו אליו מה יעשה? הוא אומר לעצמו בראש, זה הלכתחילה שלי, זה המצב לכתחילה זה לא בדיעבד זה מה שהקב"ה רוצה  ולכן הוא חוזר הביתה ומנסה לרצות לשמח להיות נחמד לפייס

להרגיע רוחות, זו העבודה שלו ליום הזה.

 

זו לא עבודה בדרך אגב, זה מתוכנן מאד

זה צפוי מראש.

 

ואיפה רואים שהאדם לא מתמרד נגד המציאות?

כשאדם במחשבות שלו הוא 'נקי'

הוא לא כועס מתוסכל עם מחשבות, זה לא הוגן ולא צודק…לא!!

לא הוא עם מחשבות עניינות , זה המצב, זה משמים כעת מה אני עושה במצב הזה

כשאדם שואל למה זה קורה – בהרבה מקרים זו לא שאלה שמגיעה ממקום של חשבון נפש אלא ממקום של התרסה נגד המציאות

למה זה קרה לי…

 

 

— ממקום חיובי

הוא שואל את עצמו איך הוא יכול להתקדם עם מה שקרה לו, איך אפשר לשפר את המצב ,ואם צריך לשפר את המצב זה לא אומר שהמצב הוא רע

אלא שזו התוכנית האלוקית

זו השליחות , זו עבודת המידות.

וכמו שפעם משהו אחר לחפץ חיים ש'יכל להיות יותר טוב' אמר לו החפץ חיים אם יכל להיות יותר היה יותר טוב

כנראה שכעת הוא הזמן הטוב ביותר שיש!

 

וידום אהרן, אהרן הכהן עם משפחה יפה ומכובדת, ארבעה בנים צדיקים גדולי עולם

ונלקחו לו שני בנים ביום גדול כל כך והוא שותק

ואומר הרשב"ם מהו השבח הגדול לאהרן?

מהו כבוד השכינה? שרואים את אהרן שהוא ממשיך להיות עובד השם במקדש!

מבהיל על הרעיון!

אמנם נכון שכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם

ובטח אלה שהם גדולים ממשה ומאהרן (רש"י שמיני פרק י פסוק י)

 

כבוד התורה הגדול, כבוד שמים הגדול, לבכות את השריפה אשר שרף השם

אומר משה רבנו לאהרן, כפי שמפרש הרשב"ם:

כן! יש שבח גדול מזה!! מהו?

להיות ממשיך עובד השם בתור המקדש אפילו ששרף השם את השריפה, בכל אופן אתה תמשיך להיות עובד השם, אם אתה תמשיך בעבודת השם, אז כן ! זו עבודת השם הגדולה ביותר! להיות עובד השם למרות היסורים באהבה

זו עבודת השם הגדולה, להראות דוגמא של אדם, אדם עובד השם בשמחה – למרות היסורים!

 

 

וכך נדרש מהאדם לתכנן תוכניות אבל גם להיות גמיש ולדעת שהתוכניות יפות מעניינות מרגשות מעוררות השראה אבל גם להיות גמיש

כי שינוי תוכניות הוא דבר בטוח שיקרה בשגרת החיים של האדם

וכמו שפעם תלמיד נכנס לרבי מלובלין זצ"ל ואמר לו איך סדר היום שלו נראה

הוא בבוקר קם לומד מתפלל לומד מה לומד כמה זמן לומד אוכל וכו וכו…

סדר יום מדוייק

הרבי מלובלין לקח את הדף

ורשם על כל שעה,  'יפה אבל גם יכול להיות אחרת, והפוך'.

כלומר טוב שאדם מתכנן

אבל טוב שיידע שיש סיכוי גדול שיהיו שינויים ולכן אנחנו צריכים גמישות.

 

 

וכשהחיים לא מתנהלים לכתחילה כמו שרוצים

צריכים למהר להחליף את המחשבה את הדעה

ל – כך צריכים החיים להיות לכתחילה זה לא בדיעבד כך זה תוכנן

אפשר לפני שאדם הולך לשון , כמה שניות יצייר לעצמו את היום שלו ויאמר לעצמו על החיים שלו כך הם צריכים להיות לכתחילה, אין טעויות!

 

וכך אומרים תלמידי הבעש"ט, 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא'

כל השונה הליכותיו, כל מי שמוכן לשנות מהתכנונים שלו…הוא  – הוא – בן עולם הבא!!

 

מי שמוכן לשינויים בחיים, ומקבל אותם, הוא בן עולם הבא, כל השונה הלכות בכל יום הוא בן עולם הבא!

וכך כתוב נהדר בספר 'זהב שבא'…

 

רבי פנחס בן יאיר הלך לפדיון שבוים, ונהר גינאי הפריע לו…

נהר גינאי מול רבי פנחס בן יאיר

ורבי פנחס בן יאיר אומר לנהר, אם אתה לא תפתח בפניי אני גוזר עליך שלא יעברו בתוכך עוד מים…

 

יש כאן דיון מהי עבודת השם

 

רבי פנחס בן יאיר, שהוא תלמיד חכם עצום

הוא רוצה וחושק ללמוד תורה כל היום.

אלא שכעת יש לו מצווה שאי אפשר שתיעשה על ידי אחרים, הוא חייב לעשות, פדיון שבוים.

 

הוא מגיע מול נהר גינאי

 

רבי פנחס בן יאיר מסמל את מי שהוא מוכן לעשות שינויים בחיים נגד התכנון שהוא תכנן כל כך לעשות…

הנהר מסמל את מי שהוא בסדר הקבוע שלו

יש לו תוכנית קבועה מאד – לעבודת השם

עכשיו לומד

עכשיו מתפלל

עכשיו עוזר בבית

עכשיו עם הילדים

הכל מתוכנן  – מאד! הכל מדויק

אומר רבי פנחס בן יאיר, אם תמשיך עם הקביעות בכל זמן בכל מצב אפילו שהשם רוצה מדי פעם שינוי, אני גוזר עליך שלא יעברו בך מים לעולם… אין משמעות לעבודת השם הזו של קביעות בכל מצב בכל עת, עקשנות שלילית

בוודאי שחובה על האדם להיות נחוש ולהתמיד בעבודת השם שלו

חובה להיות עיקש במטרות ובזמנים

אבל מצד שני גם לדעת לקבל את השינויים, את שינויי המצבים במהלך החיים, ולא להישבר מכך שעכשיו האדם חייב לעשות שינוי בחיים שלו

זה לא מה שהוא תכנן…אז מה זה אומר? שכעת צריך לעשות שינוי בעבודת השם

'כל השונה הלכות בכל יום הוא בן עולם הבא'

כל השונה מההליכות שלו כל יום..הוא הבן עולם הבא!

 

אהרן הכהן, יש לו תוכנית מאד מסודרת איך החיים צריכים להיראות.

ברור לו שהוא עם ילדים נהדרים חינוך הילדים ילדים צדיקים

דור ישרים יבורך הוא אחיו של משה רבנו

הכהן הגדול… הכל כך כל מסודר בחיים, אי אפשר עוד סדר כמו הסדר הזה!!

ובכל אופן – בשיא – ביום השמיני למילואים בראש חודש ניסן ביום שנטל עשר עטרות

ביום הנעלה ביותר… נפטרים שני הבנים שלו

שהם גדולים ממשה ומאהרן.

והכל לא לפי התוכנית, הפוך! לא הפוך מהתוכנית של היום

אלא הפוך מתוכנית החיים!! זו לא התוכנית זו לא המשימה והמטרה… ישנה תוכנית לחיים שעובדים עליהם עשרות שנים!!

וברגע הכל – הכל – משתנה!!

לקבל בשמחה ולהמשיך בעבודת השם – זו העבודה – שהיא קידוש השם הגדול ביותר שיש!

וכך הסבירו רבותינו בעלי המוסר והחסידות את הגמרא בחגיגה בדף ה שהקב"ה בוכה כל יום על מי שלא אמור כעת לעסוק בתורה והוא עוסק בכל אופן

הוא חייב לעזור בבית

הוא חייב לעזור עם הילדים

הוא חייב לתמוך בחבר

הוא חייב לפרנס

והוא ממשיך לעסוק בתורה

הקב"ה בוכה על מי שלא אמור לעסוק כעת בתורה והוא עוסק בכל אופן…

 

הפירוש הפשוט בגמרא הוא שהקב"ה בוכה על מי שאי אפשר לעסוק בתורה והוא עוסק בכל אופן,

כלומר שהוא לא יכול לעסוק בתורה, בגלל שיש לו צרות ויסורים, אדם רגיל לא היה ממשיך לעסוק בתורה!!

אבל הוא ממשיך!!

ולמרות שקשה לו והוא ממשיך על זה נאמר

שהקב"ה בוכה אתו ,מעין מצעטר אתו כביכולו  בבחינת 'עמו אנוכי בצרה'

אבל פירוש נוסף זה מי שלא אמור ללמוד כי הוא אמור ללכת לעשות מעשים אחרים ,מצווה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים, והוא לא עושה את המצווה אלא הולך ללמוד תורה, לא מתוך עבודת השם, אלא מתוך בריחה, בחירה לברוח מעבודת השם האמתית הראויה והנכונה לאותו זמן.

 

וכמו שהיה אומר הגר"ח מבריסק, מי שלא יכול לסגור את הגמרא כשהקב"ה רוצה בכך, אז גם כשהיא פתוחה היא בעצם סגורה!

 

וכך מופיע ברש"י בגמרא בסנהדרין כו כתוב שם מחשבה מועלת

הפירוש הראשון של רש"י הוא שגם מחשבה מועילה, מחשבת הדאגות של האדם מועילות – כלומר – גורמות לאדם לשכוח את דברי התורה שהוא יודע.

זה פירוש אחד

פירוש שני : מחשבה מועלת.

המחשבות שהאדם אומר לעצמו כך וכך אלמד וביום זה וזה אלמד מסכת מסויימת זה עצמו ריבוי תוכניות שגורמות לאדם נזקים…

ולכאורה מה החסרון שיש לאדם שאיפות ולוח זמנים מסודר?

 

הרי אדרבה זו נחישות נהדרת…

אלא ההסבר הוא אומרים בעלי המוסר והחסידות

הבעיה אצל האדם הזה, שהוא יותר מידי חושב על הסדר שלו, וכשצריך מידי פעם לעשות שינוי למען עבודת השם הנדרשת, הוא לא עושה

הוא לא מגלה את הגמישות הראויה

גמישות ראויה, הכוונה לצורך העניין המטרה והערך עושה האדם שינוי משגרת החיים שלו,

בשביל חינוך הילדים הוא סוגר את הגמרא והולך לשחק אתם בגן שעשועשים…אבל אחר כך יחזור לתלמודו… אחר כך יחזור ללמוד, אחר לא יאמר לעצמו ,בכל אופן לא למדתי שעה אז הבוקר הלך…אפשר לקרוא עתון!

זה לא!

כך אפשר להסביר את הגמרא בחגיגה בדף ה

 

הקב"ה בוכה על מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק ומי שלא אמור לעסוק בתורה ועוסק

 

אפשר שזה אותו אדם, וכך יש לפרש

יש זמנים שהוא חייב לעסוק בתורה והוא לא עוסק על זה הקב"ה בוכה

וכשהוא עוסק בתורה נהדר, אבל אז הקב"ה רוצה שהוא יפסיק בשביל עניינים אחרים, והוא לא מפסיק… על זה הקב"ה בוכה

ואח"כ הוא כן מפסיק… אבל אחרי שהוא הפסיק כמו שהקב"ה רוצה, הוא שוב פעם לא מפסיק להפסיק…זהו.. האדם הפסיק… לא צריכי להגזים עם ההפסקה..הוא סיים לשחק עם הילדים שיחזור לתלמודו, אבל הוא  הפסיק יותר מדי.. על זה הקב"ה בוכה.

 

בדורו של רעק"א מצאו ספר תורה ולא ידעו אם הוא נכתב על ידי יהודי כשר או לא

לא ידעו איך לבדוק את זה , שאלו את רעק"א מה הוא אומר?

הוא המליץ להסתכל בסוף הספר האותיות האחרונות מכבדים רבנים חשובים ועוד אנשים לכתוב את הספר אם הוא עשה כך כנראה שזה היה אירוע תורני…

, הסוף של הספר האותיות האחרונות אמורות להיות פחות ישרות…לא מדוקדקות… כמו כל הספר…

ואמרו בעלי החסידות, מה הרעיון בזה, למה כך אנו עושים..

כי הספר תורה הוא יפה כ"כ אבל צריכים לגלות גמישות שהסוף הוא לא מושלם

שלא תהיה אובססיה לשלימות

טוב שהאדם אוהב שלימות

אבל גם טוב שהוא מושלם כשהוא יודע להסתדר בזמנים לגמרי לא מושלם… והשלימות היא כשהוא ממשיך להיות עובד השם אפילו שהוא ממש רחוק מהשלימות…זו השלימות… כי אין לך לב שלם כמו לב שבור

 

 

 

האדם רוצה ששולחן שבת יהיה שכולם שרים וכולם שמחים וכולם מצוחצחים ויש דבר תורה נהדר וקולח לכל ילד…

שאיפה יפה

אבל אי אפשר שהשאיפה תהיה המדד והמבחן של שולחן שבת וכל עוד אין את השולחן שבת הזה, אז האדם הוא עצבני מתוח ולא רגוע…

זה השולחן שבת שהוא רוצה, זה השולחן שבת המושלם בעיניים שלו, אבל זה לא השולחן שבת הריאלי בשלב הזה של החיים

ולכן צריך האדם לפכוח את העינים את הלב ואת הרגלי החשיבה המקובעים ולאמר לעצמו

 

כן אני פתוח לשינוים.

זה לא השולחן שבת שהוא רוצה נשפך היין

נשפך הסלט

החלות עושות פירורים

הילדים חולמים ולא שרים זמירות שבת…

לא ללחוץ לא לכעוס…

לחיות חיים יפים ורגועים בתוך אותה שגרת חיים… שיש מידי פעם ברוב בתי ישראל הכשרים… ומה ייקרה?

 

אז הילדים ייראו את האמת, שהעולם לא תמיד כפי התכנון אבל בכל אופן האדם מאושר

 

כך אפשר להבין כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה

אומר הבא"ח, מה הכוונה יין כמים?

שהיין נשפך אבל זה כמו מים, כמו שמים נשפכים…הכל שליו ורגוע זה רק מים, כך יתייחס האדם ליין הנשפך רק כמו מים… לא יותר.