הכנה לשבועות: כך נבטיח שהתורה אכן סם חיים

ספירת העומר כהכנה לחג השבועות, השם הזה חג שבועות הוא מעורר שאלה…

כי פסח על שם שפסח הקב"ה על בתי בנ"י במצרים.
פורים על הפור – הגורל.
חנוכה חנוכת המזבח.
יום הכיפורים הכפרה.
אבל חג השבועות לא מבטא את התוכן של היום עצמו אלא חג שבועות מבטא את התוכן של מה שהיה לפני החג השבועות, ההכנה שסופרים כלומר כל מעלתו של החג הזה חג השבועות בא לידי ביטוי בשם שלו, שמו שיקראו לו בישראל.
הרי רבי מאיר היה מדייק בשם יש משמעות לשם מהות השם מהות העניין העניין של שבועות חג מתן תורה זה השבועות שסופרים לפני כן
מהי העבודה המיוחדת של שבעה שבועות קודם חג השבועות הסבר העניין כתוב בתהילים "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה".
אומר האבן עזרא תן לנו לב לדעת למנות לספור את הימים לייקר את הזמן להעריך את הזמן ואז נביא בקרבנו לבב חכמה מי שסופר את הימים יזכה לחוכמה.
הספירה מבטאת את ההערכה את החשיבות שמייחסים אל הדבר שסופרים אותו למנות ימינו כנודע ונביא לבב חוכמה הערך של הזמן בכל רגע אפשר לקנות ולבנות נצח ניצול הזמן רגע ועוד רגע.
בטעות האדם מרגיש שרגע הוא רק… רגע שזה לא כל כך רציני כך נתפס אצל האדם תמיד יש הרגשה שיש עוד זמן ….. אבל זוהי אשליה …מדוע?
כי הזמן ההתייחסות אליו היא לא התייחסות אובייקטיבית
זה לא שיש זמן ותמיד יהיה זמן.
כשהאדם חי שגרת חיים או שהוא מתוסכל הוא עלול בקלות רבה להתייחס לזמן בזלזול… ימינו כצל עובר האדם בהרבה מקרים כאשר יש לו בהווה משימות לעשות כאשר יש לו בהווה – מטלות הוא אומר לעצמו מחר …
ובכך בשם הרצון הטוב שמחר נעשה שמחר נפעל שמחר ניזום שמחר נהיה נחמדים שמחר נשתפר שמחר מתחילים דיאטה שמחר מתגברים על הפחדים
שמחר נשפר קשרים שמחר נבקש סליחה… בשם המחר הוא מאבד את ה….היום! את ההווה!
שום דבר לא ייקרה מחר, ומה שדוחה האדם את מה שהוא אמור לעשות היום, הוא דוחה למחר, בכך הוא מטפח הרגלים שליליים בהווה!
כך הוא מייצר את המחר שמחר הוא יגיד גם כן …מחר ובכך האדם הזה מוותר ומפספס את החיים מפספס את ההווה.
כדאי לנצל כל רגע כמו שכתוב בעניין פרעה "וחיזקתי את לב פרעה" ואז כתוב על פרעה ורדף אחריהם ואז לפני שהם טובעים בים כתוב על המצרים וידעו מצרים כי אני השם כל העניין של קריעת ים סוף היה למען ידעו מצרים כי אני השם ואז טבעו בים אומר האבן עזרא ידעו מצרים הנפטרים לפני מותם אפילו לרגע אני השם שרגע אחד תהיה להם המודעות וההבנה = אני השם.
שהמצרים ידעו רגע לפני מותם כי אני השם כתב באבן שלמה: השם ישמור ויציל קודם פטירתו של האדם באים מלאכים שלושה מלאכים מלאך אחד עושה חשבון של כל הרגעים שהיה בעולם ומראה חשבון על הרגעים והזמן שהיה לאדם מלאך שני עושה חשבון של העבירות
מלאך שלישי שלימד אותו תורה בבטן עמו בא לראות אם השלים את לימוד התורה שלמד בבטן אימו, למדנו שיש משמעות לרגע!
לכן חג השבועות קרוי לא על שם החג עצמו אלא על שם הספירה, השבועות כי לא משיגים דרגות בבת אחת אלא בהדרגתיות סבלנות אבל לא אדישות כן סבלנות נחישות והתמדה מיקוד ריכוז אבל הבנה שיש תהליכים הדרגתיים.
הזמן הוא מוגבל כל כך אבל מצד שני המוגבל הזה הוא מכיל את המרובה 60 שניות מנוצלות בעבודת השם זה נצח.
העולם הזה הוא זמני והזמני הוא רגעים שבהם אנו יכולים לאגור עוד ועוד מצוות כך להתחבר לאינסוף. כל רגע קטן אם הוא מנוצל, הוא נצח.
רגע מנוצל הוא בעל ערך נצחי אומרים רבותינו בעלי המוסר והחסידות אם יש אפשרות לאדם לחלום שהוא מולך על כל העולם כולו ממש להרגיש את הכבוד התהילה העוצמה כמו שיש למלך והוא חולם כך חמש דקות מרגיש את החוויה או שנאמר לאדם תקבל 200 שקלים מה היה עדיף ???האדם האם יעדיף 200 שקלים !!! אמנם היום זה לא פשוט לאמר את הדברים האלה…
מדוע?
כיום לא ברור מה יעדיף האדם… כי אנשים נפלו לכזו תחתית שהם מוכנים לשלם מאות שקלים בשביל לשים משקפות ומכשירים ולהרגיש הרגשות כאילו שהם באמת חווים – מה שהוא לא מציאותי…
אנשים ממש מוכנים לשלם עבור אשליות וחלומות ……
אבל בואו ונחזור לעולם הבריא שהיה בעבר אז היה ברור לאנשים חלום טוב או סכום כסף כסף אפילו קטן עדיף מאשר חלום טוב!
לעתיד לבוא כאשר המשיח יגיע, כך זה יראה כל ההנאות הקשורות לעולם הזה יתבררו כ'תפל' – בלי חשיבות זה ייראה כאילו הכל היה חלום
ייתברר לבני האדם שהם העדיפו חלום אבל לא על פני 200 שקל גם לא על פני 2000 שקל גם לא על פני 200 אלף שקל אלה על פני מיליארדים
כך ייראה לעתיד לבוא
שיר המעלות בשוב השם היינו כחולמים""
יתברר שהעדפנו את החלום את העולם הזה החולף ועובר על פני חיי נצח
ולכן אומרת המשנה פרקי אבות, השינה של שחרית מוציאה את האדם מן העולם מה שאדם בבוקר יכול לקום עם תקווה חדשה עם רצון חדש להיות רענן מלא מרץ אנרגיה את זה מאבד אדם והוא נמצא באדישות זו שינה של שחרית זה מוציא את האדם מן העולם מהמיקוד שלו בהפקת המירב מהחיים שלו.
בגמרא כתוב דעת קנית מה חסרת אומרים בעלי הדרוש דעת אותיות דע עת לדעת את העתים , את הזמנים .
יש בחירה לאדם איך לנצל את הזמן דעת
דעת קנית מה חסרת = דע עת.
רוצים לנצל את הזמן לבחור בדבר הנכון לא להסיח דעת מהזמן אנשים מתלוננים שחסר להם זמן כי הם לא ממלאים את הזמן בצורה מאוזנת ונכונה.
אומר הזוהר הקדוש ימי ספירת העומר זה ימי הכנה של טהרה כמו טהרה שבעה ימים של טהרה בני ישראל נצרכו 7 כפול 7 49 ימי הטהרות
אומר האור החיים הקדוש
לקראת קבלת התורה צריכים בני ישראל לטהר את עצמם שבע שבועות למה לא מספיק שבעה ימים אומר האור החיים הק' 'לצד הפלגת הטומאה'
כלומר יש טומה גדולה מאוד היינו במצרים לכן לא מספיק רק שבעה ימים כנגד חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות שבע המידות של האדם
אלא צריכים 7 כפול שבע 49 ימים כמו הנידה דינה לספור שבעה ימים כך פה שבעה שבועות ואז מוכשרים להיכנס ככלה לחופה
כך אפשר להגיע למעמד הר סיני מתן תורה.

עוד באתר:

צפו בדברים מהחפ"ק

נתניהו מעריך: "הלילה זו נקודת תורפה; להגן על ירושלים"

שלמה ריזל

האשמות קשות

ה"אנשים" שהתעללו בהם גרמו לכריש לטרוף

אלי יעקובוביץ

צפו בתיעודים

חירום: הוכרז מצב כוננות שיא 'לפיד אדום'; צה"ל מתערב

אבי יעקב

להבות ענק

השריפה מאיימת על בית שמש: נתניהו הגיע לחפ"ק החירום

אבי יעקב

לכן כתוב וספרתם לכם מה פירוש המילה מה משמעות המילה לכם?
לכם לסיבתכם למעלתכם לטובתכם לטהרתכם בגלל שנטמאו בני ישראל 49 שערי טומאה לכן צריכים 49 שערי טהרה 49 ימים לפי זה נוכל להבין נפלא אומר בעל הבני יששכר הקדוש ברוך הוא נתן לנו מצוות ספירת עומר 49 ימים בגימטריה 32 ועוד 17

32 = גימטריה לב +17, 17 גימטריא טוב צריכים לעבוד על הלב טוב מונים סופרים 49 ימים ישנם 50 שערי בינה 49 ימים מונים סופרים ומכינים את עצמנו למט שערים
מט = שערי בינה שער החמישים ניתן מהקדוש ברוך הוא וכמו שכתוב על משה רבנו ותחסרהו מעט מאלוקים האדם סופר מה שבידיים שלו אומרת הגמרא מסכת ברכות נה אין הקדוש ברוך הוא נותן חוכמה אלא למי שיש בו חוכמה כתוב בספר דניאל פרק ב' יהיב חוכמתה לחכימין גם בספר שמות פרק לא ובלב כל חכם לב נתתי חוכמה העבודה הגדולה היא עבודת ההכנה האדם יתחיל עם החכמה שלו ובכך יזכה לעוד חוכמה בזכות זה ישפיע הקדוש ברוך הוא חכמת התורה, יהיב חוכמה לחכימים מי שהתייגע בעצמו יזכה לעוד שפע של חוכמה.
אומר בספר ערוגת הבושם פרשת תצווה דברי תורה נמשלו למים מים מניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך כך דברי תורה מתקיימים במי שדעתו שפלה כך מצינו בגמרא ילמד האדם מדעת כונו שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הערים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני כתוב בגמרא פסחים המתייהר עם חכם חוכמתו מסתלקת ממנו וחוכמה אותיות כוח מה מה שמרמז על מידת הענווה שהרי המילה מה מרמזת על מידת הענווה שכך אמר משה רבינו ונחנו מה כוח מה

כוח הענווה זה כוח החוכמה בזהר הקודש כתב אותיות מחשבה חשב מה מה לחשוב איך להיות ונחנו מה מי שיש לו ענווה ראוי לחוכמה שהרי הגמרא אומרת המתייהר עם חכם חוכמתו מסתלקת וענווה היא כלי לחוכמה שהרי אומרת המשנה באבות פרק ד איזו חכם הלומד מכל אדם
משמעות החוכמה היא חכם תמיד רוצה ללמוד להיות בענווה לכן יהיב חוכמתה לחכימין חוכמה זה כוח מה כוח הענווה שאדם רוצה ללמוד עוד ועוד לכן הקדים הקדוש ברוך הוא רפואה לפני מעמד הר סיני עובדים על השבע מידות בספר הכתב והקבלה כותב נפלא מהי המשמעות העמוקה של ספירת העומר
בין פסח לשבועות עומר – זה גם שם של 'מידה' העומר – זו מידה מדברית – מידה של כמות המן במדבר עשירית האיפה (43 ביצים וחומש) = עומר זו כמות שהשתמשו בו במדבר אומר הכתב סופר יש עוד משהו: עומר במובן של שעבוד כמו שאומר רש"י בגמרא בסנהדרין עומר במובן של שיעבוד – כמו שכתוב והתעמרת בו השתעבדת בו כלומר עומר זה שעבוד.
אם אז בחירות מפסח לשבועות מחירות מפרעה לחירות מהיצר הרע אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה צריכים לעבוד תקופה ומה עושים באותה תקופה ספירת העומר? ספירת ההשתעבדות משתעבדים יותר ויותר להקדוש ברוך הוא!
עד שנגיע להר סיני ביום החמישים ההר שעליו כתוב על ההר הזה תעבדון את האלוקים ואיפה פגשנו את נושא העומר ?
פגשנו את נושא העומר בנושא המן
המן שירד משמיים לבני ישראל כתוב על המן והעומר עשירית האיפה מה הקשר בין עשירית האיפה מה הקשר בין ספירת העומר לבין המן שירד משמיים אשר משקלו עשירית איפה – וזה העומר ספירת העומר זו -הכנה למעמד הר סיני ועבודת השם דורשת מהאדם את ביטחון בהקב"ה אמונה בהשם
מה מגביל את האדם מלהאמין בהשם?
מה גורם לאדם לשכוח מהשם?
הטרדות, הקשיים, הבעיות לכן המן מסמל את הביטחון והקדוש ברוך הוא כמו שאומרת הגמרא ביומא למה יורד כל יום מן ולא פעם בחודש לכל החודש?
התשובה היא: כל יום בני ישראל תלויים בהקב"ה באופן מוחלט אליו הם פונים!
כי הם יודעים שלבד הם לא יכולים להסתדר …. האדם מתמלא בתאוות קנאה שנאה תחרות הוא חושב על פלוני אלמוני כמה הוא היא הם מצליחים… כמה אני יכול וצריך להצליח ולא מצליח כמה להם קל ולי לא כמה להם קל ולי קשה האדם מתבשל עם מחשבות עם צרכים רצונות עם תאוות היות ויש צרכים ורצון שאדם מתעסק איתם יותר מדי בלי לשים לב ולא רק מתעסק עם הצרכים והרצונות שלו אלא מעצים יותר ויותר ככל שאדם מתעסק עם הצרכים והרצונות שלו, הם הופכים להיות גדולים ועוצמתיים יותר!
ואחר כך הוא לא מודע שהוא יצר לעצמו את המחסור!
הוא מרגיש שחסר לו הוא חולם בחלומות שהוא יצר לעצמו שהוא רוצה להצליח כלכלית הוא חושב על זה הוא מנתח איך עושים את זה אחר כך הוא לא משיג את זה והחבר שלו כן מצליח הוא כועס מתוסכל מדוע ולמה האחר הצליח והוא לא… הוא מרגיש קנאה שהוא יצר אותה הוא מרגיש שלקחו לו את שלו… למה הוא מקנא?
כי הוא מרגיש שלקחו לו את שלו!
את מה שהיה בדמיון שלו, אבל האמת שזה לעולם לא היה שלו אז למה הוא מרגיש שלקחו לו בגלל שהוא כל כך התבשל עם החלום שלו
בלי ענווה בלי אמונה שהכל משמיים אז הוא מדמיין וחווה ומרגיש את ההצלחה ולכן מאוכזב כאשר היא לא מגיעה ואז הוא מקנא למה האחר – כן – השיג מה שהיה אמור להיות שלו….
האמונה היא לא רק הכרזה – כהכרזת הזרזיר (הכוזרי) אלא היא אמונה ומחויבות להשם מחויבות לעבודת המידות המן הוא סמל הבטחון בהשם. ככל שאדם היה צדיק יותר המן הגיע קרוב לביתו ככל שהוא היה רשע יותר המן היה רחוק מביתו המן הוא סמל הביטחון בהשם על המן נאמר המשקל העומר
והעומר המשמעות של המילה זה לא רק משקל המן זה גם העומר והתעמרת השתעבדות להשתעבד לשעבד השתעבדות ובהקשר של ימי העומר השתעבדות לבורא עולם ויש קשר ישיר בין עבודת המידות השתעבדות להשם ולבין האמונה בהשם כי כאשר האדם מאמין יותר קל לו להתרכז במה שיש לו
בתפקיד שלו בעניין שלו בעשייה שלו בשליחות שלו במשמעות שלו בלי קנאה שנאה תחרות עוינות ויכוחים אלא לכל אחד יש זמן קצוב בעולם ימינו כצל עובר הוא מרוכז בעבודת השם שלו העומר – ספירת ההשתעבדות לקדוש ברוך הוא כי ההשתעבדות לקדוש ברוך הוא תלויה באמונה בהקדוש ברוך הוא – וזה המן – העומר ולכן שבעה שבועות סופרים משקיעים כדי להגיע אל הלב טוב לב לב גימטריה 32
טוב גימטריה 17 ביחד 49 להשלים על ידי עבודת המידות הוא מחפש יותר ויותר את משמעות החיים ומוצא אותה בלימוד התורה וכאן אפשר לומר את הפסוק אם תבקשנה ככסף כמטמונים תחפשנה אז תבין יראת השם ודעת אלוקים תמצא המילה כמטמונים אפשר להפריד אותה ולאמר
כמ"ט – מונים (כך כותב הרוקח, בספר הרוקח סימן רצד הלכות)
מט – מונים מונים = מט 49 ימים מונים כך מבקשים מהקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אתה צוות איתנו לספור ספירת העומר לטהרינו מקליפותינו ומטומאתינו וספרתם לכם – תהיו כמו אבן ספיר אבן בוהר בוהרת וזהורת ספירת העומר ההשתעבדות ועבודת המידות היא מהותית לפני קבלת התורה – בגלל שהגמרא אומרת במסכת יומא אם זכה האדם התורה היא סם חיים אם לא זכה היא סם המוות בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין אבל כדי שהתורה תהיה תבלין לאדם צריכים קודם כל את המידות הטובות התורה היא כמו המטר יערוף כמטר לקחי התורה מצמיחה מה שיש באדם אם יש מידות טובות זכה נעשה אז התורה היא סם חיים ושמחה לאדם
כתוב בגמרא יומא (עב ) התורה אם לומד אותה כראוי היא נעשית לו סם חיים, אם זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המוות.
וזה פלא, איך אפשר שהתורה תהיה סם המוות.
כתב הגר"א מווילנא בפירושו על משלי שהשפעת התורה לנפש היא כמו ענין המטר אל הארץ שהוא מצמיח ראשית צריך האדם שתהיה בו דרך ארץ מידות טובות יראת חטא, ורק אח"כ, התורה תהיה סם חיים.
לתורה יש השפעות רבות וטובות על נפש האדם, אבל התנאי הוא שהאדם תהיה לו דרך ארץ ומידות טובות לפני שהוא לומד תורה רק כך היא נעשית סם חיים.
זה מה שמופיע בנביא הושע צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
אותה הדרך, יכולה להיות מרוממת את הצדיקים או משפילה…
מי שלומד תורה עם מידות רעות כמו קנאה שנאה וצרות עין, התורה שלו היא מגדילה ומצמיחה כמו המטר שמצמיח מה שבאדמה, כך התורה מצמיחה מה שבאדם
אבל אם יש לאדם מידות טובות זה מה שהתורה מצמיחה באדם.
גוף האדם נברא מעפר האדמה כמו שכתוב וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים כמו שאין העפר יכול להצמיח רק אחרי שהוא מקבל מים כן אין עפר האדם יכול להצמיח מצוות ומעשים טובים רק אם משקים אותו תחילה במים רוחניים שהיא התורה שנמשלה למים כמו שכתוב (ישעיה ) הוי כל צמא לכו למים
וכך אומרת המשנה אבות (פ"ב מ"ב) יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון כלומר כמה יפה הוא כאשר אדם עוסק בתורה עם דרך ארץ בדרכה של הארץ שמוציאה צמחים טובים רק אחרי שהקדימו לחרוש ולסלק את כל האבנים וגם אחרי הצמיחה צריך לעקור את הקוצים והדרדרים המקלקלים את הצמחים, כן צריך לעקור את כל הקוצים של המדות הרעות לפני ואחרי שעוסקים בתורה, שיגיעת שניהם משכחת עון שתי היגיעות יגיעת זיכוך המדות ויגיעת התורה משכחת עון כי התורה תצמיח בו קדושה ומעשים טובים
וזהו גם כן פירוש המשנה אבות (פ"ג מ"ט) רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת כי יראת
החטא שלפני עסק התורה היא בבחינת החרישה בעפר האדמה לפני שזורעים בו תבואה לסלק את כל האבנים והקוצים המונעים את הצמיחה כדי שעל ידי זה יצמיחו מימי התורה את עפר האדם מצוות ומעשים טובים
וגם שלשה שמות החג קשורים למתן תורה חג השבועות, ההכנה, וגם חג הקציר יום הביכורים כי באמת השמות האלה קשורים ליום מתן תורה.
כיצד שני השמות חג הקציר יום הביכורים תכליתם כדי שנשכיל ללמוד מהם מהי הדרך הנכונה לעסוק בתורה כי כמו שאי אפשר שהארץ תצמיח יבול טוב רק אם מקדימים ומאחרים להוציא את כל האבנים והקוצים המונעים את הצמיחה כן צריך לעקור את המידות הרעות לפני ואחרי עסק התורה
וזהו גם כן הטעם לשם השלישי חג השבועות על שם שבעה שבועות של העומר כדי ללמדנו שעיקר שמחת החג של מתן תורה היא משום שהקדמנו לספור שבעה שבועות לתקן בהם ז' המדות לפני מתן תורה כי רק אז מובטח שהתורה תהיה סם החיים
נמצא ששלושת שמות החג עולים בקנה אחד כפתור ופרח עם היותו זמן מתן תורתנו.