
בפתיחת תוכנית המאזינים 'מדברים' הערב ברדיו 'קול חי', שטח יענקל'ה פרידמן, מגיש התוכנית, את מחשבותיו על נושא השידוכים, תוך שילוב סיפור אישי מרגש מהיום. בדבריו, התמקד פרידמן במהות הנושא הקרוב ללבו – הצורך לפתוח את העיניים ולסייע לרווקים ורווקות במציאת זיווגם – והביא סיפור אותנטי שממחיש את האתגרים ואת התקווה שבתהליך.
"היום חזרתי מבית הקברות, סגולה", פתח פרידמן את דבריו, "היה יורצייט של סבא שלי, הרב נחום פרידמן". בדרכו לבית הקברות בפתח תקווה, כשהסיע את דודתו מבני ברק, שמע ממנה סיפור שהוביל אותו להעלות את נושא השידוכים לשיח. "דודה שלי סיפרה לי שהיא נתנה את הדירה שלה לזוג שרצה להיפגש לפגישה ראשונה", סיפר, והוסיף כי מדובר בבחורה בת 27, שבשנה שעברה, כשהייתה בת 26, ביקשה לראשונה את הדירה לפגישה דרך אמה.
עוד באתר:
פרידמן שיתף כי אותה בחורה המתינה שנה שלמה לאחותה, שתתארס קודם, ורק לאחר מכן החליטה להתחיל בתהליך השידוכים. "זה נושא שלם בפני עצמו – כמה צריך לחכות, ומי מחליט בזה", אמר, והדגיש כי "מעולם זה לא היה בשליטתנו". עם זאת, הוא סיפר כי הפגישה הראשונה של אותה בחורה לא צלחה, ובהמשך, במהלך הנסיעה, קיבלה דודתו שיחת טלפון עם בשורה משמחת: "ברוך השם, בשעה טובה, הבחורה הזו התארסה לאחרונה!".
אך כאן הגיעה הנקודה שהכאיבה לפרידמן. "דודה שלי סיפרה לי, ואני לא ידעתי ששמעתי את זה: שנה שלמה, בחורה בת 26, לא קיבלה שום הצעה. שנה שלמה!", הוא אמר בתדהמה, והוסיף: "איך ייתכן שקורה שבחורה, ממשפחה טובה, לא מקבלת הצעה במשך שנה שלמה? זה יכול לקרות בכל שכונה, בכל עיר, בכל מקום. אנחנו פשוט שוכחים מהם".
בדבריו, פנה פרידמן למאזינים בקריאה נרגשת: "אני פונה אליכם, מאזינים ומאזינות יקרים, תפתחו רק עיניים. יש כל כך הרבה בחורים ובחורות במשפחות, בשכנים, בחברים, במכרים, שמחכים לשידוך. אנחנו מחויבים לפחות לנסות לעזור. הם פשוט כאילו נעלמים". הוא סיפר כי גם הוא עצמו השתדל בחג האחרון להציע הצעות שידוכים, והדגיש כי "זה בנפשנו".
לסיום, קישר פרידמן בין הנושאים, והביע תקווה כי דבריו על השידוכים יעוררו את המאזינים לפעולה, ויהיו לעילוי נשמת סבו. "אם מישהו אחד מאיתנו ייקח על עצמו לחשוב על שכן, שכנה, חבר או משפחה שצריכים שידוך, ויציע הצעה – בעזרת השם יצאו שידוכים", אמר, והוסיף: "שיהיו בשורות טובות, ויהיה לעילוי נשמת סבא שלי, הרב נחום בן הרב זאב פרידמן, זכר צדיק לברכה".
דבריו של פרידמן, שנאמרו מכאב ומתוך תחושת שליחות, ממחישים את המחויבות החברתית לעזור למי שמחכים לזיווגם, ומזכירים לכולנו את החשיבות של פתיחת הלב והעיניים.