רה"מ נתניהו בהצהרה: "אם נוותר – כל ההישגים ירדו לטמיון"

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר הערב (מוצאי שבת) הצהרה מוקלטת שבה התייחס למשא ומתן על עסקת החטופים ולסוגיה האיראנית. בהצהרה, שנמסרה ללא מענה לשאלות עיתונאים, הביע נתניהו התנגדות נחרצת לעסקת חטופים שתכלול את סיום הלחימה בעזה.

"אם נוותר עכשיו כל הישגינו יירדו לטמיון", אמר נתניהו. "לו נענינו לקריאות לסיים את המלחמה, לא היינו מחסלים את נסראללה, סינוואר, דף והנייה, סוריה לא הייתה נופלת והיינו תחת איום קיומי".

ההצהרה המלאה

״אזרחי ישראל היקרים,
בפתח דבריי, אני רוצה לשלוח בשמי ובשם רעייתי, ואני בטוח בשם כולכם, תנחומים מעומק הלב למשפחתו של רב סמל בכיר ראלב נסאר זכרו לברכה, שנפל היום בקרב ברצועת עזה.

עם ישראל כולו אבל יחד עם המשפחה היקרה. עם ישראל כולו מצדיע לו על גבורתו.
אני שולח איחולי החלמה שלמה ומהירה ללוחמות וללוחמים שנפצעו באותו קרב.

אני מחזק את ידי הלוחמים והמפקדים. הנחתי את צה"ל להגיב בתקיפות ולהגביר עוד יותר את הלחץ על החמאס.

אנחנו במלחמת התקומה, מלחמת שבע החזיתות. למלחמה זו יש מחירים כבדים מאוד. כי כל אובדן כזה הוא עולם ומלואו.
אבל אין לנו, כעם חפץ חיים, שום ברירה אלא להמשיך ולהילחם על עצם קיומנו – עד הניצחון.

אזרחי ישראל,
כראש הממשלה שלכם, אני לא אכנע.

לא אכנע לרוצחים שעשו את הטבח הנורא ביותר בעם היהודי מאז השואה, כי כניעה כזו תסכן את בטחון המדינה ותסכן אתכם.
אנחנו בשלב מכריע של המערכה, ובשלב הזה נדרשים אורך רוח ונחישות כדי לנצח.

אם ניכנע לתכתיבי החמאס עכשיו, כל ההישגים האדירים שהשגנו בזכות לוחמינו, בזכות חללינו, בזכות פצועינו הגיבורים – כל ההישגים הללו פשוט יירדו לטמיון.
כבר מתחילת המלחמה שמענו קריאות לסיומה – לסיומה בכניעה, והקריאות הללו התגברו לאחרונה.

לו הייתי נכנע לקריאות הללו: לא היינו נכנסים לרפיח, לא היינו כובשים את ציר פילדלפי, לא היינו מבצעים את מבצע הביפרים, לא היינו מחסלים את סינואר, את דף, הניה וגם נסראללה, לא היינו יוצרים את התנאים לנפילת המשטר של אסד והפגיעה הקשה בציר של איראן, ולא היינו משנים את פני המזרח-התיכון.
פשוט היינו ממשיכים לחיות תחת סכנה קיומית.

ולכן אני רוצה להגיד לכם גם כמה מילים על איראן: אני מחויב למנוע מאיראן נשק גרעיני. אני לא מוותר על זה, אני לא מרפה מזה, ואני לא נסוג מזה. לא במלימיטר.

אבל הכי משעשע, זה לשמוע את הביקורות שמשמיעים כל אלה שהתנגדו לפעולות הרבות שהובלתי במהלך השנים, כדי לפגוע בתוכנית הגרעין של איראן, כדי לעכב אותה.
בלי הפעולות הללו, לאיראן כבר היה נשק גרעיני לפני 10 שנים.
אבל רבים בחבורה הזאת שמדברים היום, התנגדו באופן שיטתי לכל הפעילות שעשיתי ולמדיניות התקיפה שהובלתי.
אז כנראה שאין גבול לצביעות.

ובאשר לשלוחה של איראן בעזה, אם לא נשלים את השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, השבעה באוקטובר הבא, והחטיפות הבאות, הם רק שאלה של זמן.

החמאס אומרים שהם יעשו את זה, הם מתכוונים לעשות את זה, והם עובדים לעשות את זה.
הותרת שלטון החמאס על כנו בעזה תהיה תבוסה ענקית לישראל והיא תהיה ניצחון ענק לאיראן.

בסוף השבוע הזה, החמאס שוב דחה הצעה, הצעה שהייתה יכולה להוביל לשחרור מחצית מהחטופים החיים שעדיין מצויים בעזה ולהשבת חללים רבים.

החמאס דורש את סיום המלחמה והותרת שלטונו על כנו. הוא דורש גם נסיגה ישראלית מוחלטת מעזה, ושיקום עזה עם הכנסת הון התק שיאפשר לו להתחמש מחדש ולהכין שוב מתקפות עלינו.

סיום המלחמה בתנאי כניעה אלה יעביר מסר לכל אויבי ישראל שבאמצעות חטיפת ישראלים, ניתן להוריד את מדינת ישראל על ברכיה. ניתן להכניע אותה.
זהו גם מסר קטלני שהטרור משתלם, דבר שיפגע בביטחונו של העולם החופשי כולו.

כמובן שבתנאים אלה, גם החזון החשוב של הנשיא טראמפ לא יוכל להתממש – החזון שישנה את פני עזה אחת ולתמיד, ויאפשר למדינתנו לחיות בביטחון.

ובכן, אני מבהיר:
לא נסיים את מלחמת התקומה לפני שנשמיד את חמאס בעזה, לפני שנחזיר את כל חטופינו, ולפני שנבטיח שרצועת עזה לא תהווה עוד איום על ישראל.

אותם גורמים בישראל שקוראים בצורה כל-כך חסרת-אחריות לסיום המלחמה בתנאי הכניעה של החמאס – מה הם עושים? הם מהדהדים מילה במילה את תעמולת החמאס. הם מתדלקים את המלחמה הפסיכולוגית האכזרית שהוא מנהל נגדנו וגם נגד המשפחות, והם מרחיקים – הם לא מקרבים – הם מרחיקים את שחרור חטופינו. הם משאירים אותם יותר זמן שם אצל החמאס.

תנאי הכניעה של החמאס שהוצעו על ידה, הם לא חדשים. הוא דרש אותם פעם אחר פעם בכל עסקות השחרור.
אבל איזה מנהיג אחראי בישראל יכול לקבל אותם אחרי השבעה באוקטובר?
אני בוודאי לא. אני בטוח שגם אתם לא.

אלה מתוכינו שקוראים לנו להיכנע לתכתיבי החמאס אומרים לנו:
'תתקפלו עכשיו, תצאו מעזה ומציר פילדלפי, תרמו את החמאס ותבטיחו שלא תחזרו להילחם, ואחרי שחמאס יחזיר את כל החטופים – תחזרו להילחם'.

האבסורד הכי גדול – האבסורד הכי גדול – זה שהם אומרים את זה באולפנים בריש גלי כשהחמאס צופה בהם.

אתם מבינים? הם בעצם אומרים לנו – 'תגידו לחמאס: אנחנו מודיעים לכם שאנחנו משקרים לכם – ותסכימו לזה'.
החמאס הם חבורת רוצחים מתועבים, אבל טיפשים הם לא.

הם דורשים ערבויות בין-לאומיות כובלות שאינן מאפשרות את אשליית 'התרמית' שמציעים לנו כל 'המומחים' מטעם עצמם באולפנים. אין להם מושג כיצד פועלת המערכת הבין-לאומית.

אף אחד, ודאי לא ארצות-הברית – גם לא סין, גם לא רוסיה, גם לא חברות אחרות במועצת הביטחון – אף אחד לא ישתף-פעולה עם תרמית כזאת, דבר שיהפוך את החזרה למלחמה לבלתי-אפשרית. לא תהיה לנו שום לגיטימציה לעשות זאת.

זכרו באיזו מהירות איבדה ישראל את הלגיטימציה הבין-לאומית למלחמה הצודקת ביותר בתולדותינו, וזה אחרי שמפלצות החמאס רצחו לנו ביממה אחת למעלה מ-1,200 מאזרחינו וחטפו יותר מ-250 מהם.

מהר מאוד התהפך עלינו הגלגל, הלחץ המדיני הופנה עלינו, ספגנו אמברגו נשק גם מידידות טובות שלנו, ואנחנו מתמודדים גם בשעה זו עם האשמות של רצח-עם בזירה הבין-לאומית.
אז אני מבקש להבהיר: אין פייק התחייבות. אם נתחייב לא להילחם, לא נוכל לחזור להילחם בעזה.

כתנאי לסיום המלחמה, החמאס דורש נסיגה מוחלטת של צה"ל מהרצועה, כולל נסיגה מציר פילדלפי ומרצועת הביטחון שמגנה על תושבי ישראל מפני טרור החמאס.

ואני רוצה לשאול אתכם: האם לוחמינו נלחמו לשווא? האם גיבורינו נפלו ונפצעו לשווא?

גם בלבנון וגם בסוריה הקמנו רצועות ביטחון להגן על תושבי הצפון. המשמעות של נסיגה מרצועת הביטחון בעזה היא שתוך זמן קצר החמאס ישקם את צבא הטרור שלו ויוכל לשוב ולבצע חטיפות המוניות וטבח נוסף באזרחי ישראל.

חובתי כראש הממשלה למנוע זאת – ואני אכן מונע זאת.
אני מאמין שאפשר להחזיר את חטופינו בלי להיכנע לתכתיבי החמאס. כך פעלתי עד עכשיו.

אתם יודעים שבאחד מדיוני הקבינט הראשונים במלחמה – אולי הראשון – בכיר ביותר במערכת הביטחון אמר שנצטרך להתרגל לעובדה שאולי לא נצליח להחזיר אפילו חטוף אחד.

אני סברתי אחרת. האמנתי שהשילוב של לחץ צבאי ולחץ מדיני כן יביא לשחרור חטופינו.
רבים לא האמינו בכך, אבל עד היום החזרנו 196 חטופים, מהם 147 בחיים. בעזה מוחזקים עדיין 24 חטופים חיים ו-35 חטופים חללים.
המשימה עדיין לא הושלמה, ואני מתכוון להשלים אותה בלי להיכנע לחמאס.

מאז פרוץ המלחמה, כולל בימים האחרונים, רעייתי ואני נפגשנו ושוחחנו עם רבות ממשפחות החטופים. אנחנו נמשיך לפגוש את כולן, בדיוק כפי שאנו עושים מתחילת המלחמה.

אני פוגש את האנשים. אני מבין את הייסורים הקשים של המשפחות היקרות, של האבות והאמהות והאחים והאחיות, והרעיות. אני חש בכאבן העצום. אני שומע את זעקת ליבן. זה קורע את ליבי.

אנחנו נגביר את הלחץ על החמאס עד שנשיג את כל מטרות המלחמה. ואני שב ומדגיש: לא נוותר על אף חטוף, חי או חלל. אנחנו נחושים להשיב הביתה את כולם.

אזרחי ישראל,
אנחנו בעיצומה של מלחמה רב-זירתית – מלחמה שלא הייתה כמוה.
בזכות גבורת לוחמינו האמיצים, בזכות הרוח האדירה של עמנו, בזכות המדיניות התקיפה שנקטה הממשלה בראשותי, הגענו להישגים כבירים.

אך המשימות עדיין לא הושלמו, ואנו נחושים להשלים אותן.
עם סיום חג החירות והמעבר לחג המימונה, ובפתחם של ימי הזיכרון והעצמאות שמאחדים את עמנו, אני אומר:
אתגרים גדולים עוד לפנינו – ונוכל להם. נוכל להם כי נעשה זאת יחד.

נעשה זאת בנחישות, בעוצמה, באמונה, וברוח הגדולה המפעמת בעמינו.

יחד נעמוד, יחד נילחם, ובעזרת השם – יחד ננצח״.