את הכוס החמישית מוזגים ולא שותים; זו הסיבה

ארבע כוסות בפרשת וארא מנה השם למשה רבנו ארבע לשונות של גאולה…וישנה עוד את הלשון החמישית ..

וזה מתחיל כך –'לכן אמור לבני ישראל אני השם, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני השם אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים…והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה…

והרמב"ן מבאר את משמעות הלשונות

מה שכתוב והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הכוונה היא שיוציא אותם ממצרים ולא יסבלו את עול הצרות והגלות והשעבוד במצרים

ואחר כך 'והצלתי אתכם' מעבודתם… כלומר שלא ימשלו בהם בכלל אפילו לא לבקש מהם מס… ואז 'וגאלתי אתכם' שיעשה בהם שפטים עד שיאמרו עד שיתחננו המצרים שבני ישראל לא יהיו בארצם, שבני ישראל יצאו מארצם… ואחר כך 'ולקחתי אתכם לי לעם' ומה הכוונה – בבואכם אל הר סיני  – תקבלו תורה – ושם נאמר – והייתם לי סגולה מכל העמים

 

 

אז  – משמעות הארבע כוסות זה ארבע דרגות ושלבים של הגאולה… ולכן במשנה כתוב בפסחים כתוב שצריך לשתות ארבע כוסות (פסחים צט) ולא יפחתו מארבע כוסות של יין. ארבע כוסות כנגד לשונות הגאולה

 

ויש ארבע דרגות ומשמעויות של גאולה..

 

ולכאורה לא לא תקנו גם כנגד הלשון החמישית…. הרי גם כתוב — והבאתי אתכם —  אל הארץ…ארץ ישראל.

 

הרי אם כבר הכנסו את הלשון האחרונה, הלשון הרביעית, ולקחתי אתכם לי לעם, ושם הכוונה על מתן תורה, שזה וודאי הרבה אחרי יציאת מצרים, אז למה לא המשכנו הלאה ללשון החמישית… והבאתי אתכם אל הארץ?

 

אפשר לאמר על בסיס מה שאומר רבנו סעדיה גאון,  שאין אומתנו אלא בתורתיה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.

ולכן אם יש לנו תורה, יצאנו משעבוד מצרים אנחנו כבר לא עבדי פרעה, וזה העיקר.

מצאנו את השעבוד החדש

המרנו שעבוד רע בשעבוד טוב

ואין לך בן חורין אלא העוסק בתורה

הבן חורין מהיצר הרע הוא זה שעוסק בתורה. אבל

והבאתי אתכם אל הארץ… זו פחות מעלה… זו מעלה גדולה להיות בארץ אבל זה לא מעיקרי היהדות.

כי אפשר להיות יהודי  רע בארץ אם הוא לא מקיים את המצוות, כמו שהתורה אומרת שאם האדם לא ישמור על המצוות אז הארץ תקיא אותם

אם הוא בפלטין של מלך עושה עבירות זה חמור יותר, וכמו שאומר הרמב"ן מדוע דווקא סדום נענשו? כי הם היו בארץ, ומי שבארץ חוטא הוא חוטא במקום יקר וחשוב, היות וכך אז הוא העבירה שלו היא הרבה יותר חמורה.

ולכן ולקחתי אתכם לי לעם, מתן תורה זה כן נמנה כלשון ומשמעות של גאולה

אבל והבאתי אתכם אל הארץ זו לא גאולה, אלא מעלה גדולה ונפלאה אבל לא גאולה.

 

 

כי המטרה של גלות מצרים, זה מתן תורה, אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים – למה? כדי שלא תהיו עבדים למצרים לפרעה אלא להשם מלך מלכי המלכים.

כל מה שיצאנו ממצרים, זה למען מה שאמר הקב"ה

בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה… וזו המשמעות של 'ולקחתי'… כלומר לקחתי אתכם לי לעם.. זו כל המטרה של יציאת מצרים

מה שהקב"ה הביא אותנו לארץ זו מתנה טובה, מתנה טובה שנקנית ביסורים… אבל מתנה טובה ולא תנאי לגאולה

הגאולה ממצרים מסתיימת בקבלת התורה.

לכן יש ארבע כוסות ולא חמש כוסות ששותים

ובכל אופן כן יש את הכוס החמישית…

מופיע בטור או"ח תפא, שמזכיר את המנהג למזוג כוס חמישית ועליה יאמר הלל הגדול…

והבית יוסף מביא שיש מקום לכוס החמישית למזוג ולא לשתות

יש  דעה בתלמוד ירושלמי וגם מופיע במדרש רבה פרשה פח

– מדוע אנו שותים ארבע כוסות בליל הסדר?

מופיע בתלמוד ירושלמי (פרק ערבי פסחים – ה) ד' כוסות הן כנגד – כוסות פרעה שהוזכרו בפרשת וישב – בסיפור החלום של שר המשקים והפתרון של יוסף

וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה

ובהמשך

ונתת כוס פרעה בידו'

ומה הקשר בין הכוסות של פרעה לבין כוסות הגאולה של עם ישראל בליל הסדר?

בספר חיבת הקודש הוא מביא רעיון נהדר

בפרשת וישב אפשר לראות ששר המשקים כופל בדברים שלו פעם אחר פעם את הביטוי 'כוס פרעה'

 

למה זה? ועוד שאלה – למה את חלומו של שר המשקים פתר יוסף לטובה

ואת של שר האופים הוא פתר לרעה?

עוד אומרת הגמרא שפתרון החלום הולך אחר הפה… ומאיפה לומדים את זה  – מיוסף … אז למה יוסף פתר את החלום לשר האופים באופן שלילי…?

אומרת הגמרא, אין מראים לאדם בחלום שלו אלא מהרהורי ליבו… הלב של האדם הוא מייצר את החלומות של האדם… מה שנסתר בלב הוא גלוי במח של האדם

ולכן כששמע יוסף את החלום של שר המשקים הוא שומע את המסר הסמוי…

את השאיפה והחלום לחזור להיות משרת אצל פרעה…

הוא מזכיר פעם אחר פעם את כוס פרעה

כוס פרעה בידו והוא לוקח את הענבים והוא שוחט אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה…

 

הבחין יוסף איך הגעגועים של שר המשקים הם גדולים כל כך …  ולכן אמר לעצמו יוסף, זו מהות החלום של שר המשקים, הוא חולם לחזור להיות משרת, פעם אחר פעם בחלום שלו , ברבדים הלא מודעים שלו הוא חווה וחולם על חלום פרעה…

מה זה אומר?

אומר יוסף לעצמו שהוא באמת מעריך ורוצה את המלך

 

ולעומת זאת שר האופים מספר ליוסף איך שיש לו סל על הראש ובתוך הסל יש מאכל של פרעה, מאכל של המלך…והוא אדיש…  והעוף אוכל מהסל שעל הראש שאמור להיות לפרעה…. שר האופים אדיש מאד, לא מתעניין ולא איכפתי… פשוט מאשפר שיאכלו מהסל שעל הראש שלו…

החלום מעיד שהוא מזלזל במלך… בכל אופן ברבדים עמוקים בתוך הנפש

 

אבל שר המשקים בחלום שלו אפשר לראות כמה הוא מלא בשאיפה והשתוקקות לחזור לשרת את המלך

ולכן לשר המשקים הוא מתרגם את החלום באופן חיובי כל כך …

ולכן אנו שותים ארבע כוסות, בתלמוד ירושלמי הארבע כוסות קשורות לשר המשקים, כי שר המשקים הוא סמל השאיפה לצאת מבית האסורים

וגם אנחנו בשאיפה לצאת מבית האסורים של הרגלי החיים שלנו, ואנו רוצים לצאת מהמיצרים שלו

 

לא רק מהאיזור הגיאוגרפי מצרים

אלא גם מהאיזור הרגשי , מהאיזור בהרגלי החיים שנקרא המצרים שבנפש

הגבולות שלנו… המיצרים שלנו.

משם אנו שואפים לצאת

המחשבות החלומות הם במקום אחר…

ובמקום בו המחשבות של האדם  שם הוא.

 

 

ולפי זה אפשר להוסיף למה דווקא ארבע כוסות של ייו…למה לא ארבע מצות – למה אנו מוסיפים עוד ועוד יין

למה לא ארבעה תפוחים – למה דווקא יין…?

 

ארבע לשונות הגאולה – הן  משקפות עוד ועוד יציאה ממצרים…

והוצאתי

 

והצלתי

וגאלתי

ולקחתי אתכם לי לעם.

כל פעם מתעלים יותר ויותר

כל פעם זוכים ליותר .

וזה מתאים ליין.

כי כל מאד שנאכל. עם האכילה תגיע השביעה. 'ודבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו'

ככל שהוא אוכל הוא שבע והוא קץ בריבוי האכילה

 

אבל יין ככל שהוא שותה זה יותר משפיע עליו…

יין ישמח לבב אנוש וככל שהוא שותה הוא יותר שמח.

כל כוס מגביר את השמחה

אם כך – גם לגבי השאיפות של האדם

ככל שהוא שואף ליותר הוא מתרומם משתפר משתדרג

כל שאיפה היא עוד מתיקות עוד שמחה

עוד 'ישמח לבב אנוש'…

לכן ככל ששואפים…שואפים לעוד…

כך אפשר להבין את מהות הקשר בין ארבע כוסות של פרעה בחלום שר המשקים לארבע כוסות בליל הסדר

כוסות השאיפה ההתרוממות והעלייה.

עוד אפשר על בסיס הגמרא בסנהדרין שאומרת על הפסוק

'כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד'

 

העני  זה מי שהוא עני בדעת, דעתו מצומצת וחושבת אך ורק  על ההישרדות שלו

אבל טוב לב משתה תמיד, מי שהוא בשמחה הוא אדם שלא חושב יותר מידי על ההישרדות שלו

אין לו חרדת קיום באופן מתמיד

הוא לא תדיר חושב אך ורק על ההישרדות שלו… הוא לא דואג…

אלא הוא מאמין בהשם ולכן הוא גם פתוח לחשוב בגדול

על עבודת השם

ולא רק על עבודת ההישרדות בחיים

וד מצינו בנושא משמעות הכוסות בפסח, הארבע כוסות

בהלכות חנוכה פ"ד מהלכות חנוכה כתב הרמב"ם אפילו עני שבישראל אם אין לו מה יאכל, הוא ניזון מהצדקה, בכל אופן ימכור כסותו וזה למה? בשביל נרות חנוכה!!!

זה אפילו עני שבישראל

והמגיד משנה כתב שכ הוא הדין לגבי פסח, שהרי הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה פרק ז כתוב שאפילו עני שבישראל לא יפחות מארבע כוסות

וזה משום פרסומי ניסא…

ולכאורה…זה שחנוכה הנרות השמן , זה פרוסמי ניסא – זה מובן.

הנס נעשה על ידי השמן.

אבל איך מקיימים פרוסמי ניסא על ידי היין? על ידי ארבע כוסות?

 

 

היפה תואר בפירושו למדרש אומר (ב"ר פח  , ה) שהכוס היא סמל הישועה וכמו שכתוב 'כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא.

ולפי זה אפשר שהפרסומי ניסא מתקיים על ידי הכוס.

ולכן גם עני שבישראל לא יוותר לעצמו עד שישיג ארבע כוסות.

 

עוד אפשר לאמר מהלך עמוק

מופיע היסוד בספר ב'בים דרך'.

הגזירה על עם ישראל הייתה אמורה להיות 430 שנה

 

אבל למעשה הצרות הגדולות השעבוד הגדול היה 86 שנה מאז שנולדה מרים

וכעת 86 שנה זה חמישית מ 430

והרי ומושב בני ישראל בארץ מצרים היה 430 שנה

והכוונה היא כמו שמוסבר בגמרא ובמדרשים

שאין הכוונה שהיו במצרים 430 שנה

אלא ומושב בני ישראל בארץ מצרים ובשאר ארצות, מאז ברית בן הבתרים עד יציאת בני ישראל ממצרים = זה 430 שנה.

 

לכן כו"ס בגימטריא 86 כנגד 86 שנות גלות

ו4 פעמים 86 שנות ישועה…

 

אז ארבע פעמים נצלו מהשעבוד שאמור להימשך כל חמישית ממנו 86 שנה.

 

 

ואומר הלב אריה, אלוקים בגימטריא

86, (אלוקים עם האות הא)

ואנוכי השם אלוקיך

כלומר האלוקים – מידת הדין

הוא התגלה 4 פעמים כמידת הרחמים

שהרי 4 פעמים מתוך ה5

מידת הדין לא שלטה וכן שלטה מידת הרחמים…

וכן כוס ישועות אשא, כנגד הגימטריא 86 כל כוס היא

כנגד עוד 86 שנה שנצלנו מהשעבוד הגדול במצרים

לכן נשתה 4 כוסות של גאולה ולא 5 כוסות.

לפי זה אנו מבינים שהקב"ה דילג על הפורענויות, לא קבלנו את כל הצרות שהיו אמורות להגיע…

לפי זה אומר התורת חיים

אפשר להבין למה אנו בליל הסדר אוכלים ארבע חתיכות מצה

1ברכת המוציא

2 ברכת אכילת מצה

3כורך

4ואפיקומן

ולמה ?

כי אכילת המצה היא על מהירות הקץ…. שלא הספיק הבצק של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה…

כלומר המצה היא סמל מהירות הגאולה

ולכן אנו אוכלים ארבעה פעמים מצה

כנגד המהירות והדילוג

שהקב"ה מיהר את הקץ ודילג על השעבוד שהיה אמור להתפרש על פני הרבה – הרבה יותר זמן

ויש שאומרים שאין הכוונה שהקב"ה וויתר על צרת הגלות, שהרי כל האומר הקב"ה וותרן יוותרו מעיו וחייו… אלא שהוא חילק את הגלות לתשלומים לגלויות הבאות ואחרות…

 

וכך אומר הפמ"ג אורח חיים סימן תע"ו – בהסבר ובביאור הטעם – למה יש לנו ביצה בליל פסח… מהי הביצה בליל פסח?

זו האבילות

בגלל שעם ישראל לא סיים את הגלות במצרים, לכן אנו צריכים להשלים את הצרות, את הצער שלא הסתיים בגלות מצרים אנו ממשיכים בשאר הגלויות…

 

 

כמובן שאין הכוונה רק שלאדם יהיה צער ללא שום משמעות…

בוודאי שלא!

אלא כל כוונת הצער היא שהאדם יבין שיש משמעות רצינית לצרות ואם הוא מבין את המשמעות של הצרות זה התיקון, וזו עבודת השם.

אבל זה היה קשה מידי, ולכן השם חילק את משמעות הבריאה שהייתה אמורה להתגלות בימי גלות מצרים, לשאר הגלויות….

ולכן בליל הסדר יש לנו את הביצה

מאכל אבלים, אנו אבלים על שאר הגלויות, ולמה יש לנו את שאר הגלויות? בגלל שיצאנו ממצרים מהר לפני שלימות הצער והתיקון שהיה אמור להיות באמצעות הצער….

וכך אומר התורת חיים יפה מאד

בפרשת ואתחנן כתוב  'כי תוליד בני ובני בנים… ותהיה עזיבת התורה…

אז 'השמד תשמדון'

 

מה הכוונה ? שמד

בגימטריא 344

כי זה זמן הגלות שדלגנו עליו במצרים

ולכן הוא כמו עומד באוויר מרחף ומחכה להשפיע, במה זה תלוי?

אם עם ישראל יעזבו את דרך התורה אז זמן הגלות שדלגו עליו במצרים… הקטרוג דאז… ימשיך גם כיום….

 

 

אז לפי זה אנחנו מבינים את משמעות הגימטריא 86, גימטריא, כוס

שארבע כוסות הן כנגד ארבע תקופות של 86 שנה

תקופות של גאולה

וגם את הכוסות אנו שותים בהסיבה

זכר לחירות.

 

ומכאן לשלב הבא

 

להיות בן חורין זו מעלה

 

להיות משועבד זו קללה

וכמו  שמצינו שנח מקלל את כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו

 

והעבד הוא כמו חמור בעלמא

כמו שכתוב שבו לכם עם החמור, עם הדומה לחמור,

העבדים

לא שהם חמורים ממש, זה וודאי שלא!

אבל כן שיש איזו הדגשה וקרבה לעבדים לעולם החי יותר מאשר לאדם רגיל, ולמה?

כי הם פחות בני חורין, זה העבד.

ובני ישראל במצרים, הם היו כמו עובר במעי עמו,

ולכן על יציאת מצרים כתוב

אוֹ הֲנִסָּה אֱלוקים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם השם  אלוקיכם

במצרים לעיניך.

 

 

כמו עובר במעי אמור

ולכן עם ישראל כשהם יצאו ממצרים לפני מתן תורה, הם סופרים, ספירת העומר,

מנחת העומר שהוא שעורים מאכל בהמות

כי עם ישראל לפני מתן תורה הם עדיין דומים לחמורים ,לעבדים, למי שאין לו בחירה…

אבל ממתן תורה הם מביאים את קורבן שתי הלחם – שזה מאכל אדם

 

 

ועוד אומרת הגמרא בפסחים קיח בשעה שאמר הקב"ה לאדם "קוץ ודרדר תצמיח לך' זלגו עיניו דמעות – הוא אמר – האם אני והחמור נאכל יחד…

אבל כשנאמר לאדם בזעת אפיך תאכל לחם… נתקררה דעתו… הוא שונה מהחמור

הוא כבר לא באותה דרגה

ומה הכוונה?

הוא לא באותה ממד

מכמה בחינות

בחינה אחת – הוא שונה מהבהמה בגלל שהוא כבר לא אוכל כל מאכל אלא הוא צריך להתאמץ במאכלים שלו

הוא והחמור לא יאכלו עוד מאותה צלחת…. זה הפירוש הפשוט

פירוש יותר עמוק

בזה נבדל האדם מהחיה

החיה מה שהוא אוכל זה מה שהוא חושב שיש ואת זה הוא השיג וזו חזות הכל

אבל לאדם יש נסיונות, הוא צריך להיות בבחינת בזעת אפיך תאכל לחם

 

ובכל אופן לזכור ולהאמין… שלא על הלחם לבדו יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי השם יחיה האדם…

האדם לא חי רק על בסיס מה שהוא רואה

אלא גם שהוא אוכל הוא מאמין שיש זו לא חזות הכל… יש עומק לדברים

ולכן היין הוא סמל לאכילת האדם – למה?

בגלל שהיין הוא מאכל שלא אוכלים את השורש – הענב כפי שהוא אלא צריכים לעשות עבודה כדי להוציא את העיקר מהטפל

את היין מהענב

 

אבל יותר מכך

אומר שלמה המלך כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד

מה הכוונה?

העני – הגמרא בסנהדרין מסבירה – העני הוא זה שחי עם מודעות צרה.

הוא רואה מה יש לו אבל הוא כל כך דואג את דאגת המחר שהוא לא יכול להיות רגוע ממה שטוב ומרגיע היום.

הוא לא מייקר ומעריך את מה שיש לו היום.

אבל מצד שני

 

טוב לב משתה תמיד.

מיהו העשיר מי שדעתו רחבה, הוא לא דואג את דאגת המחר או מחרתיים , אלא הוא רגוע ושליו כמו במשתה , טוב לב משתה תמיד.

בגלל שהוא תחת השפעת המשתה הוא שמח

ובעומק יותר נכנס יין יצא סוד

ויין בגימטריא עין,

כי היין הוא נכנס ואז האדם מקבל עין חדשה על החיים על העולם, והוא יכול להיות שליו ורגוע יותר

ולכן תנו שכר לאובד ויין למרי נפש.

 

לכן נדב ואביהו שתו לפני שנכנס למקדש

כתוב בספרים שנדב ואביהוא נכנסו למקדש שתויי יין, לא רק שתויי יין אלא גם גם כמשל וגם פשט

המשל הוא שכמו השיכור שהוא מנותק מהמציאות

כך הרוחני האדם הוא בהיבט מסויים מנותק מהממד השטחי של חיי השגרה, הוא לא טועם את טעם הדאגות אכזבות תסכולים שנאה עייפות עצלות ועוד תכונות שליליות…

כך הוא השיכור כך הוא הרוחני…

 

 

ואומר השל"ה הקדוש, מה שמצינו אצל "קדושים אשר בארץ .. ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות .. היתה כוונתם בזה לשם-שמים כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא ומתוך כך אומרים דברי-תורה על השלחן הרבה מאד וכפליים לתושיה .. דמתוך שמחה מגלה החכם רזי התורה .. כי ברבות השמחה יתחזק הכוח השכלי שיש בנפש ואז הוא יותר מוכן לגלות תעלומות חכמה .. נכנס יין יצא סוד .. שעל ידי משתה היין יצאו דברי-תורה הנקראת סוד"

וכך היה אצל נדב ואביהוא, שהיו "קדושים" ביותר וביותר — "בקרובי אקדש", שעל ידי "ששתו… הרבה יותר מדאי" נגלו אצלם רזי תורה עד שהגיעו לכלות הנפש …

 

 

 

ולכן אנו שותים יין בליל הסדר…

היין הוא יין הגאולה

 

זו השתייה שמבטאת כמה וכמה ממדים רוחנים ששונים מבהמות או ממי שדעתו צרה.

 

ועוד אומר המהר"ל למה ארבע כוסות?

כי זה כנגד ארבע כנפות הארץ…

שעם ישראל נפוץ לארבע כנפות הארץ…ובכל אופן הוא שומר על העין שלו על הסוד שלו על הרוחניות שלו, יין גימטריא עין וסוד…

 

והכוס החמישית היא והבאתי אתכם אל הארץ שלימות הגאולה… ולכן הכוס החמישית היא כוס של אליהו

וכמו שאומר המשנה ברורה (תפ ס"ק י) כמו שנגאלנו ממצרים כן השם ייגאל אותנו לעתיד לבוא וישלח לנו את אליהו הנביא.

 

ואפשר גם שיש עוד כוס יין שזה מסמל את היין של לעתיד לבוא סעודת הלוויתן ויין המשומר.