כך אירע אחד הקרבות הקשים ביותר ב-7/10 – שלב אחר שלב

התחקיר המבצעי שנערך על הקרב בקיבוץ רעים ובצומת הסמוכה אליו הוצג לאחרונה בפני תושבי הקיבוץ, המשפחות השכולות, משפחות החטופים וחברי כיתת הכוננות. את התחקיר קיבלו גם מפקדים בכירים בצה"ל, בהם מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן.

מהממצאים עולה מסקנה ברורה: צה"ל כשל במשימתו להגן על הקיבוץ. עם זאת, גבורתם ותושייתם של לוחמי כיתת הכוננות, תושבי הקיבוץ, לוחמי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל – זכו לשבחים רבים. התחקיר מדגיש את רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית והנחישות של הלוחמים והאזרחים שעמדו בפרץ.

בהתקפה שאירעה ב־7 באוקטובר, נרצחו שבעה אזרחים ו־15 אנשי כוחות הביטחון. חמישה אזרחים מהקיבוץ נחטפו לרצועת עזה – כולם שוחררו בהסכם שנחתם בנובמבר 2023. כמו כן, 43 צעירים שנמלטו מהמסיבה בחניון רעים מצאו מסתור בקיבוץ, ורק אחד מהם נפל.

חדירת המחבלים, הקרב והיקף הנזק

צוות התחקיר קבע כי כ־80 מחבלים חדרו לשטח הקיבוץ, ביצעו מעשי רצח, חטיפה, הצתה וביזה. נגרם נזק כבד לבתי התושבים, ושיקומם צפוי להימשך זמן רב. הפורצים נכנסו דרך פרצות רבות במערכת המכשול סביב הרצועה, כשהם רכובים על רכבים, אופנועים או רגלית.

החומרים שנאספו כוללים ראיונות עם לוחמים, אזרחים וכוחות הביטחון, תיעוד ממצלמות אבטחה, מסמכים מבצעיים, תחקירי יחידות, מידע מודיעיני ועוד – מתוך מטרה לגבש תמונה מדויקת ככל האפשר של השתלשלות האירועים. יחד עם זאת, צוין כי ייתכנו אי דיוקים, וסביר שיתגלו פרטים נוספים בהמשך.

 

מבנה הקרב: ארבעה שלבים עיקריים

שלב ראשון: חדירת מחבלים ולחימת כיתת הכוננות (06:29–09:47)

בשעה 06:29 החל ירי מסיבי לעבר יישובי הדרום. רבש"ץ הקיבוץ גייס את שמונת חברי כיתת הכוננות (מתוך עשרה חמושים), שהחלו להיערך להגנה.

בשעה 7:51 חדרו כ־15 מחבלים דרך השער הדרומי. הם נתקלו בלוחמי כיתת הכוננות, שחיסלו מחבל אחד והדפו את היתר.

כעשר דקות לאחר מכן חדרו כ־40 מחבלים נוספים מהשער הצפוני. הם התפשטו במהירות באזור שכונת הצעירים והחלו במסע רצח. בשעה 08:14 נחטפו חמישה אזרחים ונרצחו שבעה.

כוחות צה"ל ומשטרה החלו להגיע רק כשעה לאחר מכן, והצליחו לבלום חלק מהתוקפים. במקביל, מחבלים חדרו מהשער המערבי, הציתו בתים, ונמשכה הלחימה ברחבי הקיבוץ ובצומת רעים.

שלב שני: קרבות בשכונות הדרומיות והמערביות (09:47–11:25)

כוחות משטרה וחברי כיתת כוננות הצליחו לחדור לקיבוץ ולייצב קו הגנה. כוח משולב מנע התקדמות של מחבלים לשכונות נוספות וחילץ אזרחים.

ירי ממספר מוקדים והצבת חסימות מנעו הגעת תגבורת מחבלים נוספת מכיוון צפון ומערב.

במהלך סריקות באזור צומת רעים, אותרה אזרחית שהוחזקה בתא מטען ונחטפה ממסיבת נובה – היא חולצה בשלום.

 

שלב שלישי: הגעת כוחות צה"ל והשבת השליטה (11:26–16:00)

כוחות מהיחידה הרב-ממדית ויחידות נוספות הגיעו לקיבוץ, ביצעו טיהור בשכונת הצעירים, וחילצו עשרות אזרחים שהתבצרו בבתים.

במהלך הקרב נהרג מפקד היחידה הרב-ממדית וכן שלושה לוחמים נוספים. קצין מסיירת מטכ"ל נטל את הפיקוד על הקרב.

ב־13:58 נהרגו מפקד תחנת שגב שלום ושוטר נוסף לאחר שנפגעו מטיל RPG שירה עליהם כוח מחבלים במהלך נסיעתם בציר הצפוני של הקיבוץ.

שלב רביעי: סיר לחץ וטיהור סופי (16:00–01:00, 8 באוקטובר)

כוחות סיירת מטכ"ל ומג"ב החלו ביישום נוהל "סיר לחץ" – תקיפת ארבעה בתים בהם התבצרו מחבלים.

במהלך ההסתערות חוסלו חמישה מחבלים, ואחד הבתים עלה באש כתוצאה מרימונים.

בהמשך בוצעה הסתערות על בית נוסף, שם נהרג לוחם סיירת מטכ"ל מירי מחבלים שהתבצרו בתוכו.

להלן עיקרי המסקנות כפי שהוסקו מתחקיר רעים:

1. צה"ל כשל במשימת ההגנה על קיבוץ 'רעים'.
2. תפקוד כיתת הכוננות – בשעות הראשונות של ההתקפה, כיתת הכוננות עמדה לבדה בגבורה והצליחה למנוע מהאויב לפשוט ולבצע מסע רצח ברחבי הקיבוץ. במקומות בהם נתקלו המחבלים באש כיתת הכוננות – השתבשה המתקפה.
3. הגעת הכוחות למרחב – הכוחות הגיעו בצורה אקראית למרחב וברוב המקרים ללא הכוונה ממפקדים במדרג הפיקוד והאוגדה, ללא חלוקת גזרות שיטתית, וללא אמצעי לחימה מתאימים לתרחיש בו נתקלו. עם זאת, הכוחות מנעו מהאויב להגיע למקומות נוספים בקיבוץ. בקרב בלטו החתירה למגע ואומץ הלב של מפקדים בכירים וחיילים מהיחידה הרב-מימדית, סיירת מטכ"ל, יחידת מצדה, שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול.
4. הלחימה במרחב שמסביב לקיבוץ – הלחימה באזור שמסביב לקיבוץ מנעה הגעת אויב נוסף אליו. כמו כן, הלחימה וטיהור המרחב אפשרו לכוחות נוספים להגיע אל היישובים סמוכי הגדר.
5. פיקוד ושליטה – עקב ריבוי כוחות בשטח הלחימה, נוצרה בעיית פיקוד ושליטה. הכוחות פעלו ללא מכשירי קשר, ללא שפה משותפת וללא אמצעים מתאימים. בהגעת מפקדים בכירים למקום הם נטלו פיקוד, אך מאחר שחלקם נהרגו – נוצר חוסר סדר וחוסר בהירות בקרב הכוחות לגבי תמונת המצב החדשה, דבר שפגע באפקטיביות הלחימה.
6. קטלניות האויב – קטלניות האויב התאפשרה בשל ניידותו (כניסה לקיבוץ באמצעות רכבים) ובשל השימוש בתחמושת נפיצה בכמויות גדולות.
7. אופי הקרב – הקרב בקיבוץ רעים נחשב לאחד מהקשים ביותר. מה שמנע נזק משמעותי יותר הוא גבורתם של חברי כיתת הכוננות, אזרחים מהקיבוץ, לוחמי צה"ל ומשטרת ישראל. צוות התחקור מציין במיוחד את גבורתם של תושבי הקיבוץ, שנלחמו על חייהם במשך שעות רבות, ואת תפקודה של כיתת הכוננות – התנהגות אזרחית לתפארת, ודוגמה ומופת לקהילתיות חזקה ולערבות הדדית.