טובה כפולה ומכופלת: האירועים הניסיים של השנה האחרונה

שנה וחצי חלפו מאז אותה מתקפת טרור רצחנית שביצעו הנאצים המוסלמים תושבי עזה ביהודי דרום הארץ. שמונה עשר חודשים ללא שארגון הטרור חמאס סולק מהשלטון, ללא ניצחון מוחלט, וללא 59 חטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס.

למרות זאת בטור הזה לא נעסוק במחדלים, בקונספציות, בהתקפלויות ובלחצים. נכון אמנם שלעיתים יש מה לבקר, שיש טענות שצריך להעלות, שישנם תחומים הדורשים תיקון אבל הפעם נעסוק במשהו אחר. בחסדי ה' הגדולים שראינו מאז חג הפסח בשנה שעברה ועד לחג הפסח השתא.

הפעם נבחן את ההתרחשויות הניסיות, הפלאיות שעינינו ראינו ולא זר.

התרחשויות שעל כדוגמתם אמר הרבי מליובאוויטש בעבר כי מדובר בשינויים מהותיים המתרחשים בעולם, הפוגעים ברע והופכים את העולם לטוב ומהווים חלק מסימני הגאולה. השורות הבאות רק מדגישות ונותנות ביטוי מוחשי מתמיד לפסוקים בפרק קכ"ד בתהילים: "לולי ה' שהיה לנו …אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו …ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם".

הכרעת חיזבאללה

בתקופה הזו לפני שנה בדיוק נכח בגבולנו הצפוני האיום החמור ביותר לביטחונה של ארץ ישראל ולשלומם של מיליוני היהודים המתגוררים בה. ארגון הטרור חיזבאללה, חמוש מכף רגל ועד ראש ניצב על הגבול, מוכן להסתער ולהכות בכל הכוח. בעיני רבים הוא היה מסוכן יותר מאיראן המרוחקת ובעלת היכולות הרקטיות וההתקפיות הפחותות בהרבה.

חיזבאללה על אלפי המחבלים המאומנים מ'כוח רדואן' ועם כוחו הרקטי האדיר היה איום אסטרטגי מהותי. באופן אישי אוכל להעיד שנחשפתי לפני שנים לתרחישי פיקוד העורף במקרה של מלחמה עם חיזבאללה והם היו מחרידים. ההבנה היתה שנראה מאות רבות של אתרי הרס מוחלט עם אלפי הרוגים וכאוס מוחלט. פיקוד העורף תכנן לערוך "היפוך אפס" – כלומר לכסות אתרי הרס שכאלו בבטון ולהפוך אותם לקברי אחים המוניים, כל זאת מתוך הבנה שבעת מלחמה לא יתאפשר להביא את הנספים הרבים לקבר ישראל.

למרות זאת, על אף שאותם גורמים ביטחוניים אחוזים בקונספציה ניסו למנוע את הצעד, ראש הממשלה נתניהו הורה לצאת במבצע להשמדת חמאס והביא לפגיעה אנושה בו.

מספר ההרוגים של חיזבאללה אינו ידוע אבל ההערכה היא כי מדובר ב-4,000. אם הייתם מציגים את הנתון הזה לפני שנה למאן דהוא והייתם מספרים כי למרות זאת חיזבאללה יתקפל ויגיע להסכם עם ישראל ללא הישג ממשי, הוא היה חושב שאתם לא מחוברים למציאות.

מספר ההרוגים עוד מתגמד לעומת הפגיעה במעגלים רחבים ורבים בכל מערכי הארגון. זה החל במבצע פיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר שהוציא מכלל פעולה אלפי מחבלים מ'כוח רדואן' והטיל בהם פצעי מוות או מומים שילוו אותם לכל אורך חייהם. זה המשיך והתעצם במבצע 'חיצי הצפון' שבו חיל האוויר השמיד 80% מהכוח הרקטי ארוך הטווח שאגר חיזבאללה משך שנים ארוכות בעמל ויזע. במסגרת זו הופצצו תשתיות נוספות כמו מחסני אמצעי לחימה, מפקדות, מחסנים, תשתיות אסטרטגיות, הבנקים של ארגון הטרור, בונקרים תת-קרקעיים, מפעלי ייצור נשק, מפקדות מודיעין ועוד רבות…

בו בזמן מספר חיילי צה"ל שנפלו בקרבות הגבורה הגיע ל-53 – פחות ממחצית מספר החיילים שנפלו במלחמת לבנון השנייה. ואם במלחמת לבנון השנייה הושמדו לצה"ל 52 טנקים, בעוד הכוחות 'גירדו' רק את האזורים צמודי הגדר מבלי באמת לפגוע בתשתיות חיזבאללה. הפעם נכנס לצה"ל לעומק של 3 עד יותר מ-5 קילומטרים לכל אורך החזית הלבנונית, לתוככי הכפרים שהפכו לחממות טרור אימתניות ואף טנק לא נפגע. הצבא פירק עד היסוד מאות ואלפי מתחמים מבוצרים של חיזבאללה שנבנו שם כדי לתקוף את הגליל והמחבלים פשטו את מדיהם וברוב מוחלט של המקרים נמלטו ללא קרב, מבוהלים ומפוחדים עד אימה.

נס נוסף הוא העובדה שאף חייל לא נחטף והפך לבן ערובה. למרות שעשרות אלפי חיילים פעלו בלבנון ולמרות החיכוך הרב בשטח האוייב חיזבאללה לא הצליח לשבות חיילים. אם זה היה קורה, היו בידיו נכסים אסטרטגיים שבאמצעותם היה יכול לסחוט את ישראל שנים קדימה.

חיסול ראשי הטרור

בשנה הזו ראינו את חיסולם של ראשי הצפע בקיני המחבלים בצפון ובדרום. ארכי-טרוריסטטים שעל חיסולו של כל אחד מהם היינו צריכים לומר שירה. הם חוסלו בהמוניהם, בצורה שתפגע מהותית בארגוני הטרור הללו שנים רבות קדימה.

בראש הרשימה נמצא מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה שמשך שנים כמו קיבל חסינות מחיסול. שנים ארוכות לא התקבלה ההחלטה האמיצה להורגו נוכח חששה של ישראל מפני השלכות הפגיעה בו. הוא הופצץ במחבואו, שבור ומדוכא מאירועי הביפרים ומת בייסורי חנק קשים. לא זו אף זו, רק אחרי חודשים ארוכים אזרו בחיזבאללה אומץ להביאו לקבורה.

כמה מאות קילומטרים דרומית לשם, בעזה ראינו בשנה האחרונה את חיסולו של רמטכ"ל חמאס מוחמד דף ששרד כל כך הרבה ניסיונות חיסול והפך למיתוס ביכולת החמקמקה הנדירה שלו. היה נראה שגם הפעם יוכל לחמוק מעונש אבל דף חוסל עם סגניו בהפצצה כבדה שלא הותירה לו כל דרך לחמוק ממנה ושבקושי השאירה ממנו שריד.

והיה גם את חיסולו של רב המרצחים יחיא סינוואר, המוח השטני שמאחורי טבח השבעה באוקטובר. המחבל שחשב כי יצליח לכבוש את מדינת היהודים ולהשמידה עד היסוד, גילה שרצועת עזה הפכה בעצמה למקום שאינו ראוי למגורים. הוא חוסל מפוחד, מושפל ופצוע, וגופתו מוחזקת בידי ישראל.

ובחזרה לצפון, לצד חיסול נסראללה ראינו גם את חיסול מחליפו האשם ספי א-דין שעמד בראש חיזבאללה רק למשך ששה ימים, והיה קיצוני ומסוכן אפילו ממנו.

בשורת סיכולים מרהיבה חוסלו גם מפקד כוח רדואן ויסאם טוויל, מפקד חזית הדרום (מעין אלוף פיקוד דרום) עלי כרכי, רמטכ"ל חיזבאללה פואד שוכר, ראש מערך המבצעים אבראהים עקיל, ראש מנגנון הביטחון המונע נביל קאוק, ראש מערך הטילים איברהים קובייסי, וכן גם תת-אלוף עבאס נילפורושאן – מפקד 'כוח קודס' האיראני בסוריה ובלבנון מטעם 'משמרות המהפכה'.

כל אחד מהשמות שהוזכרו לעיל נמנו על המטה הכללי של חיזבאללה והחזיקו בדרגות המקבילות לאלוף. יחד עימם או בחיסולים נפרדים סוכלו מפקדים בכירים רבים בכל שלל הדרגות שמתחתיהם: קציני מטה, מפקדי חטיבות, מפקדי גדודים ומפקדי פלוגות. עם מותם חוסלה יותר ממחצית הפיקוד של ארגון הטרור חיזבאללה. זו היתה מכה אנושה עבורו. מכה שממנה לא מתאוששים לעולם.

התפרקות סוריה

כפועל יוצא מהמכות שהונחתו על ראש החץ הלבנוני של ציר הרשע השיעי, ראינו גם את נפילת משטר הרשע הסורי. אחרי ששרד מרד קשה במחירים כבדים מאוד ויכל לו, בשאר אל אסד נפל שדוד לרגליהם של המורדים האיסלמיסטים שהבינו את חולשת ציר הרשע ויצאו לפעול. נפילתו של אסד היא לא רק מכה לסוריה שונאת ישראל כשלעצמה, היא גם מכה קשה וכואבת מאוד לציר הרשע כולו והיא מפרקת את "הסהר השיעי" היבשתי העובר מטהרן, ממשיך לבגדאד, עובר בדמשק ומסתיים בביירות.

התפרקות סוריה גם נתנה לישראל את האפשרות להפציץ עד היסוד את הצבא הסורי ולעשות מעשה שלא נראה בעולם אולי מאז מלחמת העולם השניה: מדינה שמשמידה  את כל יכולותיו של צבא המדינה היריבה וכל זאת באפס מחיר.

מלבד זאת, בירושלים ניצלו את המצב השברירי והגשימו חלום בן יותר מיובל, כאשר השתלטו על 'כתר החרמון' שנשלט עד כה בידי הסורים וקידמו כוחות לעומק המדינה בצורה השולטת מרחוק על פאתי דמשק ועל אזורים נרחבים בה.

בישראל גם השכילו לעשות "הפרד ומשול" בין הדרוזים שהיו נאמנים עד כלות נפשם למשטר הסורי והפכו אותם לבעלי ברית בשטח.

גם הנושא הזה היה נראה מנותק מהמציאות ובלתי אפשרי לפני שנה.

השפלת איראן

ובשנה הזו ראינו גם בהשפלתה עד עפר של איראן.

אחרי שזו הפכה לראשונה בהיסטוריה את מלחמתה בנו למלחמה ישירה ולא לכזו שנערכת באמצעות פרוקסי מאחורי הקלעים, איראן התגלתה כנמר של נייר.

אחרי המתקפה שהתרחשה בערב פסח של השנה שעברה שהסתיימה בחסדי שמיים ללא נפגעים, בערב ראש השנה חווינו מתקפה נוספת, עוצמתית יותר שבמהלכה נורו יותר מ-200 טילים בליסטיים אימתניים (לשם השוואה – יותר מפי חמשה ממספר הטילים ששיגר לכאן סדאם חוסיין ימ"ש במלחמת המפרץ) ולמרות זאת לא היו כל נפגעים בנפש. כאילו כדי להמחיש עוד יותר את הניסים אותה מתקפה קטלה על הדרך שני ערבים בירדן ואחד ביריחו.

בתגובה לכך יצאנו במבצע 'ימי תשובה' במסגרתו תקפה ישראל לראשונה באופן רשמי באיראן. המתקפה שהתנהלה בשלשה גלים באמצעות 110 מטוסי קרב השמידה מערכות הגנה אוויריות מתקדמות מדגם S300 ומערכות מכ"ם באיראן ולמעשה פגעה בעמוד השדרה של מערך ההגנה האווירית האיראני. "על הדרך" הושמדו באותה מתקפה מערכות דומות ששימשו את ציר הרשע גם בעיראק ובסוריה.

בנוסף הותקפו מתקני פיתוח וייצור טילים שפגעו משמעותית במפעל הטילאות שבו השקיעו האיראנים משך עשרות בשנים, וכן בסיסים לייצור ושיגור כטב"מים. הותקפו גם תחנת כוח, "מרכז חלל", וגולת הכותרת היתה ללא ספק פגיעה בבסיס הסודי בפרצ'ין הקשור במפעל הגרעין האיראני שעסק בעיקר בתכנון חומרי הנפץ הפלסטיים המקיפים את האורניום בפצצה גרעינית ונדרשים כדי להפעילה.

בשורה התחתונה הפסידו האיראנים את עיקר סוללות הנ.מ. שלהם, יכולת ייצור הטילים הבליטסיים שלהם נפגעה משמעותית עם השמדתם של 12 מערבלים פלנטריים נדירים מאוד, וכן נפגע כאמור חלק מהותי במפעל הגרעין האיראני.

לפי פרסום בוושינגטון פוסט, גורמים מודיעיניים במערב העריכו כי להתקפה היה חלק משמעותי בדחיפת איראן להבאת חיזבאללה לחתום על הפסקת האש בצפון.

האיראנים שתמיד שיוו לעצמם דמות של אריה תוקפני התגלו כנמר של נייר.

האירוע ההוא היה קו פרשת המים ביחס לאיראן הן מצד ישראל, הן מצד מדינות המזרח התיכון והן מצד העולם כולו.

עלייתו של טראמפ

נדבך עיקרי ומהותי בשרשרת הניסים שראינו בשנה האחרונה כוללת את ניצחונו בבחירות של דונלד טראמפ וכניסתו לתפקיד הרם כנשיא ארה"ב. ההחלטה הראשונה שלו בתפקיד אמנם כופפה אותנו והיתה שלא לרוחנו, אבל מהר מאוד הוא חזר להיות טראמפ הישן והטוב שמבין מי הטוב ומי הרע. הוא חזר להיות המושל בכיפה שבאבחת יד משנה סדרי עולם, ולשמחתנו, משנה אותם לטובתנו בצורה סדורה ושיטתית. הנה כמה דוגמאות על קצה המזלג: התוכנית לגירוש ערביי עזה, הענישה של שונאי ישראל בקמפוסים, הסנקציות נגד התובע מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, החימושים שמוזרמים לישראל, התקיפות העצימות על החות'ים, החזרת האיומים הצבאיים נגד איראן, מתן יד חופשית לבניה ביו"ש ועוד רבות.

לצד אלו אפשר לראות ניצנים של שינוי מבורך והעלאת מפלס התקיפות מול חמאס בעזה, פיטוריהם של שר הבטחון והרמטכ"ל הלעומתיים שסינדלו את צה"ל והדרג המדיני, ההחלטה הישראלית רק מהשבוע לקדם את הריבונות בשטח E1 ועוד שלל נושאים.

אילו הכריע את חיזבאללה ולא חיסל את ראשיו דיינו, אילו חיסל את ראשיו ולא פירק את סוריה דיינו, אילו פירק את סוריה ולא השפיל את איראן דיינו, אילו השפיל את איראן ולא העלה את טראמפ דיינו. על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו.