
במהלך התוכנית "ברוך שאמר", נשאל הרב ברוך שרגא על מקרה שבו שדכנית קיבלה תשלום עבור שידוך מוצלח, אך שבועיים לפני החתונה השידוך התבטל. השואל תהה האם השדכנית מחויבת להחזיר את דמי השידוך.
הרב השיב כי דין השדכן כדין מתווך, וכשם שמתיווך עסקי זכאי לשכר עבור עבודתו, כך גם שדכן זכאי לשכר על עבודתו, אף אם תרומתו הסתכמה בהעברת שם או מספר טלפון בלבד. הוא הסביר כי גם במקרים שבהם בני הזוג הסתדרו בכוחות עצמם לאחר שהשדכן יצר את הקשר הראשוני, עדיין עליהם לשלם לו בהתאם לסיכום ביניהם. אם לא סוכם סכום מראש, יש לשלם לפי מנהג המקום, ואם אין מנהג ברור – יש לשלם לפחות את המינימום המקובל.
עוד באתר:
עוד הדגיש הרב כי גם כאשר בני הזוג לא פנו מיוזמתם לשדכן אלא הוא זה שפנה אליהם והציע את ההצעה שהובילה לשידוך, מגיע לו שכרו.
מתי משלמים לשדכן?
זמן התשלום לשדכן משתנה לפי סיכום מוקדם או לפי המנהג המקומי. יש מקומות שבהם נהוג לשלם כבר לאחר סגירת הוורט (אירוסין), בעוד שבמקומות אחרים משלמים רק סמוך לחתונה או לאחריה. ברוב המקרים, נהוג לשלם דמי שידוך לאחר חתימה על ההסכם או לאחר זיכרון דברים מחייב.
מה קורה אם השידוך מתבטל?
לפי ההלכה, אם בני הזוג כבר התחייבו לתשלום, עליהם לכבד את ההתחייבות ולשלם לשדכן את שכר טרחתו, גם אם החתונה בוטלה. עם זאת, ישנו מקרה יוצא דופן: אם השידוך התבטל עקב מקח טעות—כלומר, התגלתה עובדה מהותית שלא הייתה ידועה קודם לכן ושעשויה הייתה למנוע את ההתקשרות מלכתחילה—אזי השדכן מחויב להחזיר את התשלום, משום שהשידוך נחשב כלא היה.
הרב סיכם כי שאלת מקח טעות היא מורכבת ויש להתייעץ עם חכם הבקי בהלכה כדי לקבוע האם מדובר במקרה שמצדיק החזרת דמי השידוך.
האזינו לשאלה והתשובה המלאים מתוך 'ברוך שאמר' ב'קול חי':