
במוצאי שמחת תורה תוכנן להתקיים בקיבוץ נחל עוז חג המשק "עד התלם האחרון". הקיבוץ היה מלא, כל 450 תושביו שהו במקום, מבלי לדעת שהם עומדים בפני מתקפה קטלנית.
עם תחילת מתקפת הטרור, התבררו כשלים חמורים במערך ההגנה: שערי הקיבוץ לא פעלו, המצלמות לא היו פעילות, וכלי הנשק אוחסנו בנשקייה נעולה – שרק קצין הביטחון (הרבצ"ש) החזיק במפתח ובקוד. בנוסף, אפליקציית "אביה", שנועדה להתריע מפני חדירות מחבלים, לא פעלה.
עוד באתר:
בתוך זמן קצר חדרו כ-180 מחבלים לקיבוץ, כאשר כוח כיתת הכוננות וכוח הימ"ס שנכח במקום – במקור כדי לטפל בהפרות סדר על הגדר (שבאופן מפתיע לא התרחשו באותו סוף שבוע) – הצליחו לבלום את הגל הראשון של המחבלים.
קרבות גבורה ונפגעים רבים
הלחימה בנחל עוז הייתה קשה ועקובה מדם. 15 בני אדם נהרגו, בהם ארבעה מכוחות הביטחון. שני מפקדים יוכרו לתהילה על דבריהם האחרונים: "שנינו ביחד מול כל העולם."
בין השעות 09:30 ל-13:30 נותר הקיבוץ עם שמונה לוחמים בלבד שנאבקו בניסיון נואש להגן על המקום. המחבלים המשיכו להסתובב בין השבילים, רוצחים את שלמה רון וחיים ליבנה בבתיהם, ופורצים לבית משפחת ערבה. תומר, בן 17 בלבד, הפך לגיבור היום כשהתייצב מול המחבלים – אך בצהריים נפל אף הוא בקרב.
התגובה המאוחרת והשלכותיה
בשעה 12:35 הגיע סוף-סוף מטוס הקרב הראשון, אך מארב של מחבלי חמאס גרם למותם של שלושה לוחמים מכוח התגבור. בשעה 17:30 הקיבוץ טוהר סופית, אך האסון לא הסתיים – שלושה מתושביו נהרגו מאש כוחותינו.
שעה לאחר טיהור הקיבוץ החל פינוי התושבים, שנמשך לאורך הלילה והסתיים למחרת בשעה 08:00 בבוקר.
המסקנות וההמלצות:
תחקיר האירוע העלה כי בין הגל הראשון לשני של המתקפה התפספסה הזדמנות קריטית למנוע את המשך החדירה וההשתלטות של המחבלים. בנוסף, הכוונת כוחות התגבור לא הייתה יעילה, מה שהוביל לאובדן נוסף בנפש.
בין ההמלצות שהועלו – וחלקן כבר מיושמות:
• הקמת לוט"ר (לוחמה בטרור) ייעודי לעוטף עזה.
• הקמת מעגלי תגובה מהירים.
• שיפור מערך המצלמות וההתראות.
• חיזוק זמינות כלי הנשק והרכבים להגנה על היישובים.