
הגאון הרב ברוך שרגא נשאל בתכנית 'ברוך שאמר' על מקרה שבו שוחט לא ביצע את מלאכתו כהלכה, ובעקבות כך הכבש שנשחט הפך לנבלה ואינו ראוי לאכילה. המאזין ששאל את השאלה טען כי הוא דורש מהשוחט תשלום על מחיר הכבש, בעוד השוחט טוען כי מגיע לו שכר השחיטה.
הרב השיב כי במקרה כזה ההלכה מחייבת את השוחט בתשלום על הנזק שגרם, משום שהוא נחשב כמזיק ופושע. לפי דברי הגמרא במסכת בבא קמא, כאשר טבח מקצועי קלקל בשחיטה, הוא חייב לשלם, מכיוון שאדם מועד לעולם, אפילו באונס.
עוד באתר:
עם זאת, הרב הבהיר כי יש הבדל בין שוחט מומחה שכבר שחט בעבר בהצלחה וקיבל תעודה, לבין שוחט שאינו מומחה. אם מדובר בשוחט מומחה ששחט בהתנדבות (בחינם), הוא פטור מלשלם, מכיוון שאינו נחשב פושע. אך אם הוא שחט בשכר – הוא חייב בתשלום גם אם הוא מומחה.
הרב אף הזכיר את הביא מהפוסקים שקובעים כי אף אם שוחט שחט בהתנדבות ופטור מתשלום בדיני אדם, הרי שבדיני שמיים הוא מחויב, שכן הוא גרם נזק לבעל הבהמה.
בנוגע לשאלה האם שוחט בחינם יכול להיחשב כשוחט בשכר בגלל ברכת המצווה שהוא מברך – הרב הסביר כי מאחר שמצוות לאו ליהנות ניתנו, אין בכך כדי להחשיבו כשוחט בשכר.
עוד ציין הרב כי אם התברר שהסכין הייתה פגומה לאחר השחיטה, הבהמה אסורה לאכילה מספק, אך מבחינה ממונית לא ניתן לחייב את השוחט, שכן ייתכן שהסכין נפגמה רק לאחר השחיטה. לעומת זאת, אם השוחט לא בדק את הסכין לפני השחיטה, הוא נחשב פושע וחייב לשלם גם אם שחט ללא תמורה.
לסיכום, אם השוחט לא ביצע את מלאכתו כנדרש, הוא מחויב לשלם על הנזק שנגרם, אך אם מדובר באומן מוסמך ששחט בהתנדבות, הוא פטור מתשלום בדיני אדם – אך מחויב בדיני שמיים.
האזינו לדברי הרב המלאים – מתוך 'ברוך שאמר' בקול חי':