ארבל: "צפיתי בעדות שרעבי; צריך להכניס פלסטינים"

אתמול בבוקר נפתחה ועידת מרכז הנדל"ן אילת 2025, בה לוקחים חלק בכירי המשק הישראלי, שרים ורגולטורים מרכזיים. השחקנים הבולטים בשוק הנדל"ן וראשי ערים.

שר הפנים משה ארבל, פתח את דבריו בהתייחסות להחזרת החטופים והשלמת העסקה וציין, "צפיתי בראיון עם אלי שרעבי פעמיים. חלק מהמאבק על הזהות היהודית של המדינה היא להחזיר מיידית את כל החטופים, אין מצווה גדולה כפדיון שבויים. עלינו לעשות הכל כדי שכולם כולם ישובו הביתה מיידית".

עוד באתר:

תיעודים דרמטיים

מניין ההרוגים והפצועים באיראן עולה; האש משתוללת; צפו

חיים שער

תיעודים מהשטח

תקרית חריגה בצפון: שוטר נפצע קשה; שני עבריינים נהרגו

איתי דהן

תיעודים מהרצועה

׳עוז וחרב׳: מאות מחבלים מחוסלים ואלפי מטרות מותקפות

קובי פינקלר

בחופי תימן

תיעוד מטורף: ספינה עם רבבות כבשים התהפכה בים

אבי יעקב

בנושא סוגיית גרוש משפחות מחבלים אמר ארבל, "תנאי הגרוש דורשים שגם בני המשפחה יהיו מעורבים בתמיכה בטרור. התחלתי את התהליך שדורש שימוע. המטרה לבצע זאת אך לא באופן טכני ובתאום עם המשטרה. חייבים למגר את הטרור אך באותה נשימה לחזק את ערביי ישראל שבחרו לא להיות בצד של הטרור. אין מאבק בין יהודים לערבים אלא בין מי שבוחר לתמוך בטרור לאילו שלא.

ארבל התייחס כמובן לסוגיית העובדים הזרים, "ישנם בישראל 186 אלף עובדים זרים זה מספר לא מבוטל שדורש הערכות ודורש לשמר את יכולתם להיטמע באוכלוסייה מבלי להפוך שכונות לסלמס ותוך מתן תנאים בריאותיים וסוציאליים".

ארבל מצדד בהחזרת העובדים הפלשתינאים ואמר,"יש מתווה ששב"כ הציע. כן זה ניהול  סיכונים וצריך גם להכניס עובדים פלשתינים לעבודה בישראל. מנהיגות צריכה לקבל החלטות אמיצות שלא תמיד פופולאריות". עוד אמר ארבל כי "נכון לבזר סיכונים ולא להישען על שוק אחד שיציב אותנו בסיטואציה שאנחנו תלויים יותר בו יותר מדי".

"מבחינתי לא סגרתי את הדלת בפני עובדים סיניים" אמר ארבל, "אנחנו בסוף צריכים להבטיח רציפות תפקודית של המשק בצורה הטובה ביותר, אחרת נסכן את המשק, משרד הבינוי והשיכון יצא בקול קורא לחברות הבצוע. צריכים לייצר כמה שיותר פתרונות כדי לקצר טווחים להיתרי בניה גדולים".

ארבל מאמין כי תקציב המדינה יעבור בקרוב ובנושא זה אמר, "ישראל  חייבת יציבות. נכון יהיה להתווכח אבל אחרי התקציב. בנושא תקציב הבטחון, ישראל לא יכולה להתנהל ב אחד חלקי 12. זה נשמע מופרך אבל גם האופוזיציה היתה צריכה להצביע בעד העברת התקציב ולהתווכח אחר כך".

על הארנונה שהעלה השנה ציין ארבל, "עשיתי השנה מספר צעדים לא פופולריים ביניהם העלאת הארנונה רטרואקטיבית ב 3.2 אחוזים. נכון זה בסופו של דבר מתגלגל על כל תושבי ועסקי המדינה. הייתי חייב להבטיח יציבות ואיתנות של הרשויות המקומיות בישראל אחרת מחיר הקריסה שלהן היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. לא היתה ברירה אחרת. הרשויות העלו שכר והיו הסכמים מבורכים עם ההסתדרות למשל לשכר הסייעו וצריך לממן את זה".

ארבל סיים בהתייחסות לדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון ה 7 לאוקטובר, "אם ההרכב של הועדה הממלכתית לא מוסכם חייבים למצוא הרכב מוסכם ולקדם אותו. אנחנו חייבים את זה לעצמנו לילדינו ולמדינת ישראל ".

ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה התייחס לנושא שיקום הצפון באמצעות התחדשות עירונית ואמר, "כבר בחוק ההסדרים הקודם אין כמעט ישיבה שלא דיברתי על הנושא הזה. יש 10 ישובים בצפון, שנמצאים תחת סכנת רעידות אדמה כיוון שנמצאים על השבר הסורי אפריקאי. זה כמו שלא ידענו על ה-7 באוקטובר,  אם לא יהיו ממ"דים אז ימצאו פתרון/ חצי פתרון וברגע שתעשה, הרגת את ההתחדשות העירונית". על הדרך להפוך התחדשות עירונית לכדאית כלכלית בצפון אמר אשר, " קרקע משלימה, זה פטנט ישן שלא הצליח במדינת ישראל. זה מסובך תבע"ית. מצד שני, אני גם לא רואה את המדינה שמה את הכסף. צריך לשים כסף. זה לא כסף שהמדינה מפסידה אותו.  אם לא יתנו מענקים, אין כדאיות כלכלית כדי להגיע לפינוי בינוי כזה או אחר. המדינה לא מפסידה היא יכולה רק להוריד את המיסוי הזה ולשים כסף או להלוות את הכסף".

אשר מתכוון להחזיר את נושא הטקס קרדיט, מנגנון שבו מי שבונה בפריפריה יקבל נקודות זיכוי ממס שאותו הוא יכול לנצל במרכז ואמר "אני אחזיר את ה Tax Credit , שיבטיח הטבות מס לקבלנים שישקיעו בהתחדשות העירונית בדרום ובצפון. הייתה הצעה של האוצר שדובר שהיא תתקדם בחוק ההסדרים. לדעתי לא היה חכם להגיד לא. פעם ראשונה שהאוצר הסכים ללכת על דבר כזה והמדינה לא תברח מזה. זאת ההזדמנות להעיף את הצפון למעלה".

דן קצ'נובסקי , מנכ"ל ובעלים של מרכז הנדל"ן,"על הכלכלה הישראלית כולה, ועל ענף הנדל"ן בפרט, עדיין מרחפת עננה כבדה של בלבול וחוסר ודאות. הבלבול הוא תוצאה ישירה גם של היעדר מנהיגות מוחלט במדינת ישראל; מצב בו הכלכלה הלאומית, ובכלל זה שוק הנדל"ן, פועלים ללא כל מדיניות ממשלתית סדורה וללא יד מכוונת, וכמו מחכים לקטסטרופה הבאה.  לאן שלא נביט, נגלה אוזלת יד והתעלמות מהבעיות הקיימות: בשוק השכירות ארוכת הטווח – אין כיום מדיניות; בתמרוץ התחדשות עירונית בפריפריה – אין מדיניות; מול משבר כוח האדם בענף הבנייה – אין מדיניות; אפילו בפרויקט הדגל הממשלתי של העשור האחרון – מכרזי בנייה מסובסדים לזוגות צעירים – העתיד לא ידוע. התוקף של תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה פקע, ולא ברור האם ומתי יחודש. ציבור שלם של זוגות צעירים ואנשי נדל"ן עומדים מול שוקת שבורה.  ואם כבר נעשה דבר מה, אנו רואים שמשרד השיכון, מינהל התכנון, משרד המשפטים, משרד הפנים ומשרד האוצר מושכים כל אחד לכיוון שלו וברור ששום דבר טוב לא יכול לצמוח מזה. בינתיים, מחירי הדירות ממשיכים לנסוק והמשכנתאות מתייקרות בעשרות אחוזים. מי שמוכן להקריב את עתידו של הדור הצעיר, כדאי שיחשוב שוב: קריסה של עשרות אלפי משקי בית תביא לקריסה רחבה של ענפים שלמים במשק, וכבר כיום מאיימת על יציבות המערכת הבנקאית. כדי שהמדינה תחזיר לעצמה את השליטה במרכיב הקרקע יש לרכז את כל הגורמים האחראיים על שוק הנדל"ן תחת גוף מתכלל אחד, שינצח על כלל היבטי הביצוע והתכנון האסטרטגי. בדומה לקבינט הדיור שכבר ראינו בממשלות קודמות, ועבד יפה. גוף כזה צריך להיות מעוגן במסגרת חוק על מנת שלא נהיה תלויים בגחמות של בעל תפקיד או מצב פוליטי כזה או אחד. מהלך קריטי נוסף הוא גיבוש של מערכת ארצית שקופה ואחידה של כל ההליך התכנוני מתחילתו ועד סופו, עד רמת היתר הבניה! ".

אחר הצהריים התקיים שיח בנושא "השנה שהיתה הסיכונים וההזדמנויות שלפנינו", יגאל דמרי, בעלים ומייסד חב' י.ח דמרי, "החברות שזכו במתחמים בשדה דב הן חברות מכובדות.  זאת לא תקופה פשוטה וייקח שנתיים לעלות לקרקע. אבל  אנחנו מדברים על אזור שהוא המקום הכי טוב במדינת ישראל . להערכתי בעוד עשור או שני עשורים רמת המחירים שם תעבור את רוטשילד או הירקון. גם שם זה יכול להגיע ל 150 אלף ₪ למ"ר "

דמרי ציין גם כי "מבצעי  20- 80 לא קיימים מהיום. לדעתי זה גרם ליותר נזק מתועלת כי כאשר זה היה צמוד בפרופורציות רמת המחירים הייתה יותר נמוכה. כי היזם לא לוקח את הסיכון ומעלה את המחיר מראש. המבצעים האלה סה"כ הניעו את השוק ואנחנו משתדלים לפזר את המבצעים האלה במספר פרויקטים . להציע למשל רק 40% מהפרויקט בהלוואות האלה".

צחי חג'ג', בעלים קבוצת חג'ג' צים, "יש יותר  תושבי חוץ שמגיעים לקנות דירות. הרבה יותר מגיעים למשרדי המכירות וחותמים על חוזה.  תל אביב היא עיר חזקה מאוד. בשדה דב גם עם נמכור ב 90 אלף שקל למטר זה לא מספרים גבוהים מידי לתל אביב. זה קו ראשון לים  ואילו המחירים בתל אביב שיש בה המון עוצמות.  ב 2016 במגדל מאייר המחיר הממוצע היא 116 אלף שקל למ"ר. אז המחירים בשדה דב על הים , לא צריך להיבהל מהם".

רונן גינזבורג, מנכ"ל קבוצת דניה סיבוס, התייחס לקפיצה בחלקן של תשומות הבניה במדד המחירים לצרכן ואמר, "פנינו לבג"ץ בנושא תשומות הבניה. בין היתר העלאת שכר העבודה.  לקח להם המון זמן התחילו לעשות תיקון של שכר העבודה בחצי אחוז כל חודש ולאחר שהגשנו בגץ, תיקנו משמעותית ב 2.6 אחוז בבת אחת את השכר. העיתוי של הצמדה למדד גם זה דרמטי ויידון בבגץ . היה פה ריב גדול מאחורי הקלעים ולכן זה התעכב זמן רב".

"אנחנו לא מרגישים מחסור בפועלים כחברה גדולה יש לנו הרבה פועלים מחברות זרות. לא כל אחד יכול אבל לבוא לפה עובדה שחלק מהעובדים שהגיעו ממדינות מסוימות לא הצליחו להשתלב. אני חושב שכניסה של פלסטינאים כן תייצב את המצב. למשל התחום של חשמל ואינסטלציה נפגע מאוד קשה מהמחסור בכוח אדם".