הילדה הוצאה מהמעון: "זה מאבק נגד הציבור החרדי כולו"

הגזירות מורגשות בכיס: הלילה פקעה הארכת סבסוד המעונות ואברכים נאלצים לשלם החל מהבוקר סכום מופקע עבור מסגרות חינוך לילדים הרכים. "ביום חמישי האחרון הוצאנו את הילדה מהמעון", מצוטט אברך כולל מחיפה, בכתבה שפורסמה הבוקר בעיתון 'ידיעות אחרונות', ע"י שילה פריד.

"היא בת שנתיים, כמה ימים לפני יום ההולדת שלה הגענו למצב שהיא לא תוכל אפילו לחגוג אותו עם החברות והגננת שהיא כבר מכירה מתחילת שנה", מספר יהודה האברך, שסבסוד מעון היום של הבת שלו הופסק, בעקבות פסיקת בג"ץ.

עוד באתר:

תיעודים דרמטיים

מניין ההרוגים והפצועים באיראן עולה; האש משתוללת; צפו

חיים שער

תיעודים מהשטח

תקרית חריגה בצפון: שוטר נפצע קשה; שני עבריינים נהרגו

איתי דהן

בחופי תימן

תיעוד מטורף: ספינה עם רבבות כבשים התהפכה בים

אבי יעקב

תיעודים מהרצועה

׳עוז וחרב׳: מאות מחבלים מחוסלים ואלפי מטרות מותקפות

קובי פינקלר

מדובר במכה הכלכלית הקשה ביותר למשפחות צעירות עם ילדים קטנים עם הכנסה נמוכה, כשסבסוד המעונות מגיע לאלפי שקלים מדי חודש. הבת של יהודה תעבור היום למסגרת החדשה שנמצאה עבורה – משפחתון בבית פרטי, אישה המטפלת ב־12 ילדים מדי בוקר, אך רחוק מהמעון המסובסד "אשתי הפכה את כל השכונה למצוא מסגרת אחרת", תיאר יהודה. "מצאנו מעון שמדברים בו יידיש. שאלנו את הרב שלי אם זה לא יפגע בילדה – הוא אמר שבהתחלה יהיה קשה אבל היא תתרגל. המסגרת שם היא רק עד עד אחת בצהריים, לא עד השעה ארבע, לא לא כולל חופשות וחגים. אצל האישה הזאת בבית יש יותר ימי חופשה. זה לא כמו המעון המפוקח עם צוות שלם. יש לי עוד שכן בבניין שהוציא שני ילדים מהמעון", כך על פי הכתבה.

בתיה, תושבת ירושלים ועובדת כמזכירה, גם כן מבינה שבקרוב היא תיאלץ להוציא את בנה מהמסגרת שבה היה מתחילת השנה. "אנחנו עוד לא יודעים מה נעשה, אבל ברור לנו שלשלם 2,000 שקל יותר ממה שאנחנו משלמים היום על המעון, זה לא דבר שנעשה", קבעה. "יש לי חברה ערבייה בעבודה שהיא באותו מצב שלי, גם בעלה לא מתגייס ולהם לא הופסק הסבסוד, אז זה מרגיש לרבים מאיתנו כמו מאבק נגד הציבור החרדי. אני אגב רגילה להפסיד בשביל לימוד התורה של בעלי, הוא לומד באופן רציני מאוד, ולא עובד וברור שזה מקשה עלינו כלכלית, הוא גם לא יתגייס כי הוא לומד תורה כל היום. אבל גם מי שחושב להתגייס – מרגיש ריחוק מהמדינה, זה לא צער שמחבר, אלא להפך", סיפרה אף היא לשילה פריד.

גורמים שונים החלו בגיבוש רעיונות להמשך הסבסוד. אם לימוד בישיבה אינו מזכה בסבסוד מהמדינה אחרי שהפך לדבר המנוגד לחובת הגיוס החוקית, הוצעו פתרונות שונים. מוקד ייעוץ של אגודת ישראל הציע לאברכים להירשם בתור 'עוסק זעיר' ברשות המסים, עמותת 'אמת ליעקב' הציעה גם להכניס את הבעל כשותף עסקי של אשתו, אם היא עצמאית, או להירשם לקורס הכשרה מקצועית כמו תעודת הוראה המעניק נקודות זכות בסבסוד, במקום מעמד אברך שכבר לא מזכה במצב של חיוב גיוס.

"אני לא רוצה לעשות קומבינות כאלה", אמר יהודה, "אף על פי שאני יודע שיש אנשים שעושים. אנחנו לא קיצוניים ולא מנסים לעקוץ ולקבל דברים שלא כדין, אבל זה גם לא מה שיגרום לנו להתגייס כשזה מה שאומרים לנו הרבנים".

בינתיים בסיעות החרדיות הדעות חלוקות, חלק רוצים להעביר חוק שישנה את התבחינים לקבלת סבסוד – כך שייקבע על פי האמא בלבד בלי קשר למעמד האב ואם התגייס או לא, אחרים מעדיפים לוותר על חוק שכזה ולהעביר בדרך המלך את החוק המרכזי – פטור מגיוס לבני ישיבה ואברכים.