מחבלי החמאס רוצים לפגוע בנו; אבל הם לא יכולים

האם יש כח לאחרים להזיק יותר ממה שנקבע משמים?

כמה כח יש לבני אדם לשנות את הגורל

בסוף פרשת ויחי כתוב שהאחים אמרו בשם אביהם, יעקב שנפטר, שלא להזיק לאחים הק', ויוסף אמר להם, איך אני יכול להזיק לכם האם תחת אלוקים אני?

ממשיך רש"י ואומר:

אם הייתי רוצה להרע לכם, כלום אני יכול? והלא אתם כולכם חשבתם עלי רעה והקב"ה חשבה לטובה והיאך אני לבדי יכול להרע לכם?

משמע מהדברים האלה של רש"י שאפילו אם מתכנן האדם להזיק את חברו, הוא לא יכול, האדם לא יכול לפגוע בחברו יותר ממה שהוא באמת אמור להיפגע…

כך אומר יוסף לאחים שלו, כך הוא מעודד אותם.

הוא אומר להם, ההוכחה לכך היא אתם בעצמכם, אתם רציתם לפגוע בי ולא הצלחתם.

אבל האוה"ח הק' אומר אחרת, הוא אומר לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא נתחייב מיתה, מה שאין כן חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא יתחייב מיתה לשמים.

ראובן אמר, אני אציל את יוסף מבעלי בחירה=  האחים שלו, כי האחים שלו, הם כביכול יכולים להרוג גם מי שלא נתחייב מיתה מן השמים… אמר ראובן אני אמסור את יוסף לנחשים ועקרבים שהם לא יכולים להזיק יותר מאשר מה שיכולים להזיק בני אדם.

ומקור דברי האוהח"ק הם בזוהר פרשת וישב

 

לכאורה זה לא מסתדר עם מה שכתוב בספר החינוך, בטעם איסור 'לא תקום', זו האמונה שלא 'פלוני' פגע בי אלא מגלגלים חובה שאמורה להגיע בכל אופן על ידי חייב, כלומר אם יש נזק שאמור להגיע, הוא יגיע בכל אופן על ידי 'החייב'

משמע שהבעל בחירה יכול לבחור להיות רע, אבל הוא לא יכול להיות 'יותר רע' ממה שנקבע משמים.

בחובת הלבבות שער הבטחון פרק כתב שלא ייתכן  שבעלי בחירה יוכלו לעשות נזק לאדם יותר ממה שמגיע לו.

קשר התלות שצריך האדם לפתח, זה הקשר עם הקב"ה, בוודאי גם קשרים בין אדם לחבירו, אבל התלות המוחלטת זה בהקב"ה.

ואפשר להוכיח את זה דווקא ממעשה אחי יוסף, שהם רצו למכור אותו לעבד להגביל אותו, ובסוף הם לא הצליחו למנוע את ההחלטה השמיימית שיוסף יהיה מלך

למה? איך? ככל שיוסף לא מאמין שיש כח ביד האנשים לעשות נזק יותר ממה שנקבע משמים, ככל מתחזקת אצלו האמונה בהקב"ה וככל שהאמונה היא חזקה יותר אז הוא לא ניזוק מאנשים אחרים, מבעלי בחירה.

אבל אם בעלי בחירה מזיקים לאדם, אם מאמין האדם שהם מזיקים לו, אז הוא נכנס למסלול של 'תלות בבעלי בחירה', אם הוא נכנס ל'תלות' בבעלי בחירה, בגלל זה הוא מאבד את הזכות להיות במסלול של 'נסים'.

ונסביר

יש כמה מסלולים של הנהגה אצל הקב"ה

לדוגמא יש הנהגה של דרך רגילה האדם נקבע לו שהוא יחיה עד גיל 80

אבל אם הוא עשה הרבה מעשים רעים, אז הוא מאבד קצת מהשנים והוא נפטר בגיל 70

אפשרות אחרת היא:

האדם היה אמור לחיות עד גיל 80 אבל אחרי שהוא עמד במקום סכנה, הלך ליד קיר נטוי או כל מקום סכנה אחר, אז האדם מעורר בעצמו את מידת הדין.

אחרי שהוא מעורר את מידת הדין, בודקים במעשים שלו

כאשר הוא היה חי בדרך הרגילה הוא נידון על המעשים שלו בצורה רגילה

אבל אחרי שהוא הולך במקום סכנה, הוא מעורר את מידת הדין.

ואז מדקדקים אתו על כל חסרון ומעשה שלילי.

אז שינו בשמים את ההנהגה עם האדם הזה ומדקדקים אחריו

עוד מהלך:

כאשר האדם מאמין בהקב"ה ותולה את משמעות החיים שלו בהקב"ה אז אפילו שבעלי בחירה רוצים לפגוע בו, הוא לא נפגע!

אבל כאשר הוא תולה את ביטחונו בדרכי הטבע ובבני אדם, בגלל האמונה היחס והמשמעות הגדולה שהוא נותן לבני האדם, הקב"ה קבע כלל שאם הוא נותן לבני אדם 'כח' הם יכולים להשפיע יותר ממה שהיה אמור להיות בהתחלה לאדם.

ויוסף שהוא היה מאמין בהקב"ה ולא בכח בני אדם, לא רק שהם לא הזיקו לו אלא שהאמונה שלו גרמה לכך שמה שהם רצו להזיק לו, הכל התהפך לטובה.

בעלי הבחירה לא הצליחו להזיק אלא הפוך בגלל האמונה של יוסף בהקב"ה הם הפכו אותו למלך.

כל בחירתם להרע הייתה בסוף לטובה, שהרי הינה בכל מעשה מכירת יוסף אנו למדים איך הקב"ה שולט על התוצאות של בעלי הבחירה

וראובן שהיה הבכור מלאה, וה'איום' שלו מגיע מה'בכור' של רחל ובכל אופן הוא אחד האחראים להצלה של יוסף

וגם יהודה שהוא המלך, גם הוא היה יכול להיות 'מאוים' מיוסף והוא זה שמציל אותו

ויש ביאור נפלא של המהר"ל, יוסף שלח לאביו חמורים = וּלְאִָבִיו שַָׁלַח כְֹּזֹאֹת עֲשָָׂרָה חֲמִֹרִֹים רצה יוסף להעביר מסר, כל מה שמכרו אותי והגעתי למצרים, אני לא לוקח שום דבר אישית, בעיני הכל זה כמו 'חמורים'.

ואדרבה אם חשבנו שבעלי בחירה יכולים לפגוע, אנו רואים מיוסף אנו רואים שהם לא באמת יכולים לפגוע באדם, ראובן הוא אמר שבעל בחירה יכול להזיק, אבל יוסף אמר בעל בחירה לא יכול להזיק וכח האמונה הטהורה חזק יותר מבעלי בחירה אפילו כמו האחים.

כתוב בגמ' (יומא לח:) על בית אבטינס שהיו מפטמי הקטורת, ורננו עליהם שהם מבקשים מחיר יקר, ופסקו מלקחת מהם, אח"כ ראו שאין להם מחליף טוב, חזרו ובקשו מהם, ואז כבר בקשו מחיר כפול, ואמרו בגמ 'שאז הבינו שהכל משמים ולכל אחד יש את הפרנסה שלו ובני אדם לא יכולים לפגוע בפרנסה של  מי שמגיע לו הפרנסה שלו

אמרו חז"ל 'אין אדם נוגע במה במוכן לחבירו' אם לא בפרוטה שלו, כל שכן לא בחייו, כי לא יתכן לומר שאי אפשר לנגוע בפרוטה של חבירו, אבל אפשר להרוג אותו גם כשלא נגזר מלמעלה כן…

ואכן גם האחים הבינו שאם משהו מיצר להם, זה לא 'סתם' כי הוא בחר…אלא זה משמים, שהרי בפרשת מקץ (מב,כא) כתוב שאמרו האחים 'אבל אשמים אנחנו

אחרי שהם ראו שהמשנה למלך במצרים מצער אותם, הם לא אמרו, זו 'בחירה' שלו, אלא הם אמרו יש כאן משהו שמיימי, אשמים אנחנו ולכן אנחנו צריכים לפתור את הבעיה הרוחנית השורשית, ולא להסתפק רק בפתרון טכני מול אותו משנה למלך.

הם אמרו אם הוא מדבר אתנו קשות, זה כי 'אשמים אנחנו'…

לכן אמרו חז"ל מגלגלים חובה על ידי חייב, כלומר אם יש 'מזיק' שעושה נזקים זה רק בגלל שאותו ניזק ראוי לנזק

וכ"כ בחובות הלבבות שער הבטחון פרק ג-ד 'שאין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו ולא להזיקה, ולא לזולתו, כי אם ברשות הבורא' ולא רק 'אחד מהברואים' בעלי חיים, אלא גם אנשים בעלי בחירה.

 

ולגבי  אויביו  ומבקשי רעתו, יבטח בעניניהם על הבורא, ויסבול חרפתם, ואל יגמול להם כפעלם אך יגמלם חסד ויעשה להם כל מה שיוכל לעשותו מן הטוב, ויזכור בלבו שתועלתו ונזקו ביד הבורא, יתעלה

ואם יהיו סיבה להזיקו, יחשוב עליהם טוב, ויחשוד את עצמו ומעשיו, ויתחנן אל הא-לקים, ויבקש מלפניו לכפר עוונותיו, ואז ישובו אויביו לאהבתו, כמו שאמר החכם (משלי טז,ז):

בִּרְצוֹת השם דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ

ישוב בתשובה – אויביו יהפכו לידידים

כלומר שגם בעלי בחירה, אוהבים או שונאים, אינם יכולים לעשות נזק לאדם, ואם ישוב בתשובה, גם אויביו ישלימו איתו.

וכמו שאמר רש"י לאחים שלו אחרי פטירת יעקב אבינו, אין לכם לחשוש ממני בגלל שאני רק יכול לעשות מה שהקב"ה רוצה שאעשה יותר מזה, לא.

אנשים מפחדים אם יהיה ריבוי אנשים לא יהיה אוכל מספיק לכולם

או יהיו בעיות חמצן… כך לפי החשבונות והסטטיסטיקה…כך עושים בני אדם חשבונות…

אבל ככל שעובר הזמן, גם אם יש בעיה, מגלים פתרונות לכל בעיה,

ולכן מה שאמור להיות יהיה, איך יהיה זה שונה מאדם לאדם.

אדם יש לו ירושה

הוא אומר אם היו לי פחות אחים היה לי יותר כסף…אבל זו טעות

אם היו פחות אחים היה פחות כסף בירושה.

אף אחד לא לוקח מאתנו

רק האדם יכול להזיק את עצמו בהתעסקות יתר במה שלא בידיים שלו, זה מה שמכלה את הכוחות של האדם…

כאשר יעקב אבינו היה חי, יוסף היה מאכיל את האחים שלו על שולחנו, כאשר יעקב נפטר, נעשה שינוי בהנהגה הזו, חשבו האחים שאולי יוסף רוצה ברעתם…אבל באמת אמר להם יוסף אל דאגה

אני לא יכול לעשות יותר ממה שנגזר על האדם משמים

 

ב'ספר החיים' אחיו של מהר"ל כתב 'כי בעשותינו רצון קוננו, אין לנו לירא משום כישוף או מזיק ,רק בהיזק בני אדם זה לזה.

== אחרי שהבחירה נתונה ביד האדם להרע לחבירו, אין כאן שום מונע. ולכך לימדו אותנו סדר "נזיקין" להזהיר אותנו על זה… ומאד קשה להבין את דבריו הק', האם לכך לימדו אותנו סדר נזיקין, כדי להישמר מבעלי בחירה שאפילו בעשותנו רצון קוננו יש לפחד מהם…?

החיד"א תלמידו של האור החיים הק', חוזר הרבה מאד פעמים בספרי הדרוש שלו על היסוד – שיש להזהר מהסכנה שיש מבעלי בחירה

מקור האור החיים הק' הוא בזוהר פרשת וישב

ושם כתוב שאמר ראובן האחים שונאים את יוסף ולכן הם מסוכנים יותר מאשר הנחשים ועקרבים, אומר הזוהר

במקום שיש  נְּחִָשִׁים וְהָעַקְרִַבִּים -ִאִם הוּא צִַדִּיק ַהַקב"ה יעשה נס, וְלִפְעִָמִים שְֶׁזְּכוּת

ָאָבוֹת מְסַיְִּעִים לָאָָדָם וְיִנֵָּצֵל מֵֶהֶם.

אֲָבָל כֵּיָוָן שֶׁנִּמְָסָר בִּיֵדֵי שׂוֹנְָאָיו מעטים

ֵהֵם שֶׁיְּכוִֹלִים לְהִנֵָּצֵל

מקור דברי האור החיים הק' הוא מהזוהר

והזוהר עצמו אומר שמעטים כן יכולים להינצל אפילו מבעלי בחירה!

כלומר הכל תלוי בדרגה.

אם יש דרגת אמונה גבוהה אז אפשר להינצל גם מבעלי בחירה.

יש אנשים שכן יכולים להינצל אפילו מבעלי בחירה,

דרגת יוסף הצדיק הייתה כמו שהמציאות הוכיחה שהוא ניצול מידיהם!

ע"פ  זה ניישב סתירה בדברי הרמב"ן, מצד אחד כתב ברמב"ן סוף פרשת בא, 'ואין לאדם חלק בתורת משה עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו כולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל, אם יעשה המצוות יצליחנו שכרו ואם ח"ו יעבור עליהם, יכעיסנו עונשו, הכל בגזרת עליון

 

מצד שני כתב בפרשת וירא (יח,יט) עה"פ 'כי ידעתיו למען אשר יצוה

 

ידיעת השם היא השגחתו בעולם השפל, היא לשמור הכללים וגם בני האדם מונחים בו למקרים עד בא עת פקודתם אבל בחסידיו ישום אליו לבו לדעת אותו בפרט! להיות שמירתו דבקה ב

כמ"ש (תהלים לג,יח) הנה עין ה' אל יראיו, וזולת זה.

'ולכאו' דבריו הק' סותרין זא"ז?

 

גם דוד המלך אומר  השם לי לא אירא מה יעשה לי אדם

ומצד שני הוא אומר נפלה נא ביד השם וביד אדם אל אפולה!

אלא שהדבר תלוי באיזו דרגה האדם נמצא באותה שעה

אפילו צדיקים יש להם עליות וירידות.

פעמים שאדם נמצא במדרגת 'ימי קטנות' אז הוא 'מפחד' אפילו מבני אדם ולכן הוא אומר נפלה נא ביד השם ולא ביד אדם.

כי -השם רבים רחמיו.

 

ופעמים הוא בגדלות המוחין והוא אומר – אין עוד מלבדו!

 

כמו הדברים המפורסמים של ה'נפש החיים' (ש"ג פי"ב) שיש ענין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל הדינין שלא יוכלו לשלוט בו שידבק במחשבת 'אין עוד מלבדו יתברך'

אע"פ שאיננו בדרגת רבי חנינא דנפיש זכותיה, אבל אם יתחזק במחשבה פשוטה שהקב"ה עושה הכל, ואין שום נברא שיכול לעשות מאומה בלעדו =  אזי ינצל מכל בעלי בחירה שבעולם ,ואפילו אם יניחו חרב על צווארו, יתהפך צווארו לאבן שיש וינצל!

כלומר לא רק משה רבינו זוכה לכך אלא כל יהודי בעולם עושה לו הקב"ה ניסים ונפלאות.

 

האדם הוא זה שקובע את הדרגה שלו

השם צילך

השם צילך כמו הצל של האדם הוא פועל בהתאם לעשייה של האדם

כך הקב"ה מנהיג את עולמו בדרך של מכ"מ אם בחר האדם להיות מאמין הוא ייזכה לנסים של המאמינים.

לכן ראובן אומר לאחים, אם ננסה לפגוע ביוסף אולי הוא יפחד ואז הוא יורד לדרגה של 'מפחד מבני אדם' ולכן בגלל הפחד בני אדם יכולים לפגוע בו…

לכן נשים אותו עם  נחשים ועקרבים וזה פחות מאיים מבני אדם ואם הוא פחות יפחד אז הוא מגדיל סיכוי להינצל…

אבל לגבי יוסף אין הבדל בין נחשים עקרבים לבני אדם = הוא מאמין שהכל משמים, כל הזמן! לכן אין שליטה עליו, לא של בני אדם ולא של הנחשים והעקרבים.

ואפילו שבסוף האחים מכרו אותו, משם הוא הגיע לתוצאות מרחיקות לכת.

אנשים הולכים לכל מיני פסיכולוגים ויועצים, על הצד שהם כשרים, מי שכשר ביניהם, ויש ביניהם כשרים ומצוינים אבל הם מדברים ועוסקים עם האדם בדרגה 'הנמוכה' הדרגה של קטנות המוחין, בדרגות האלה נמצאים האדם שצריכים ייעוץ וזה נפלא וטוב אין פה האשמה

עובדי השם הגדולים הם לא צריכים את זה כי הם לא מגיעים לייאוש

אלא הם מלאי מרץ אנרגיה ואמונה גדולה

לכל היותר הם צריכים אולי ייעוץ איך לא להיות יותר מידי רצוא בלי שוב

לא להיות כמו נדב ואביהוא

והעבודה היא כמה ואיך לאזן בין הרצון להתנתק מהעולם לבין הצורך להיות מחובר לעולם.