רק כך: השיטה הסודית להינצל מעין הרע

בפרשת עקב כתוב,  אם עם ישראל יזכו ויקיימו את כל מצוות ה',  והיה עקב תשמעון אזי יזכו לברכות, ובתוך הברכות נאמר והסיר ה' ממך כל חולי, ואמרו חז"ל במסכת בבא מציעא ( ק"ז) המילה חולי ,זו מחלה, ומה זה 'כל' חולי, המילה כל באה לאמר שלא רק מחלוי אלא גם מעין הרע! הגמרא אומרת שרב אמר על כל 100 אנשים בבית הקברות, 99 נפטרו בגלל ההשפעה של עין הרע.

פשוט וברור שהעין הרע עצמה איננה ממיתה, אלא העין הרע משפיעה על האדם שייסבול מבעיות ומחלות שמובילות בסוף למוות. וכאן יש אנשים שהם 'מפחדים וחרדים' מעין הרע, ויש אחרים שמזלזלים בעין הרע, והשאלה היא מהי הגישה הנכונה?

אז נתחיל עם מקורות מרתקים, אומרים חז"ל על הגר, שהיא הייתה בהריון, והיא הפילה, למה היא הפילה, בגלל ששרה נתנה בה עין הרע, רק אח"כ שוב הייתה בהריון ונולד ישמעאל, אבל בהתחלה היא הפילה, ההשפעה על ההפלה הייתה עין הרע, ולמה? כי לשרה הייתה עין טובה, היא הייתה מוכנה להכניס את הגר שפחת שרה, לביתה לאברהם, ואמרה שרה, אולי איבנה גם אני ממנה, ואז הגר במקום להודות ולייקר את שרה, הגר הייתה מזלזלת בשרה והייתה אומרת: שרה נשואה עשר שנים לאברהם ובכל אופן אין לה ילדים…כנראה זה בגלל ששרה היא לא כ"כ צדיקה… וכך הגר הייתה מזלזלת בשרה אמנו. כאן העין הרע של שרה על הגר, היא לא עין הרע של קנאה, אלא של קפידה, שרה היא הרי הביאה את הגר כדי שתלד לאברהם, היא אמרה שהיא מביאה את שרה כדי ש'גם אני איבנה ממנה' רצתה שרה להיבנות מהגר, הבעיה הייתה שהגר במקום להודות על הכבוד והזכות היא ניצלה את המעמד לרעה ופגעה בשרה אמנו.  התורה אומרת, ותקל גבירתה בעיניה ועל אותו זלזול של הגר שהביטה בעיניה על שרה שהיא איננה צדקת אז הייתה קפידא של שרה אמנו.

עוד מצינו במדרש שגם אברהם אבינו חושש מעין הרע (מדרש רבה נ"ו י"א), אברהם אבינו הלך לעקידה עם יצחק ובנוסף היו שני נעריו אתו אליעזר וישמעאל.

לאחר ניסיון העקידה נאמר וישב אברהם עם נעריו, אם נשים לב, מה כתוב? וישב אברהם עם נעריו, אברהם ולא יצחק, השאלה היא להיכן הלך יצחק? ויש כמה דעות: יש אומרים שהלך לגן עדן, יש אומרים שהלך ללמוד תורה אצל שם ועבר ויש דעה שלישית שאברהם שלח את יצחק משום עין הרע!

כלומר החשש היה עין הרע משני אנשים, אליעזר עבד אברהם ובנו ישעמאל הם ראו מרחוק את מעשה העקידה הם הבינו כיצד יצחק ניצל בנס לכן שלח אברהם את בנו, את יצחק, לשלוש שנים, מחשש עין הרע של ישמעאל ואליעזר

עוד מצינו בעניין עין הרע אמרו חז"ל (במדרש רבה נ"ח ז')  עפרון דרש מאברהם ארבע מאות שקל כסף לפי שרצה לתת עין הרע בממונו של אברהם ובסוף הוא לא הצליח, ואדרבה המדרשים מספרים שהוא בעצמו נחל הפסדים גדולים,  ועוד יותר המספר 400 הוא קשור לעין הרע, עין הרע בגימ' 400, לכן רצה עפרון לבקש 400 שקל מאברהם למה? להראות לכולם שיש לו הרבה וכך תהיה העין הרע כלפיי אברהם אבינו, וגם ברית בין הבתרים היא גם 400 שנה, למה? כי זה 400 שנה בגימטריא עין הרע וזה בגלל עין הרע של השטן שהיה מקנא באברהם, לכן 400 שנה ועבדו ועינו אותם!

וגם עשו שהוא רוצה להילחם ביעקב הוא מגיע עם 400 איש עמו, 400 בגימטריא עין הרע

עשיו בא להילחם נגד יעקב וארבע מאות איש עמו כי ביקש עשיו להילחם בו וגם להטיל עין הרע ביעקב!

וגם מצינו  עין הרע אצל רחל ולאה, לאה אימנו ילדה את ראובן שמעון ולוי וכשילדה בפעם הרביעית בן כתוב 'ותאמר הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מלדת' כלומר כיון שלאה נטלה יותר מחלקה שהרי ישנם שנים עשר שבטים וארבע אמהות ואם כן מן הראוי שכל אחת מהאמהות תלד שלושה בנים וכעת היא זכתה וילדה את הרביעי על כן התפעלה והודתה לה', ולכך נקרא יהודה אלא שמיד שלט בה עין הרע ולכן נאמר ותעמוד מלדת.

עוד מצינו במדרש כתוב בשעה שעמד יעקב האמהות והשבטים ונפגשו עם עשו, האמהות מוזכרות תחילה ואח"כ הילדים אבל אצל רחל כתוב הפוך, שם כתוב 'ואחר ניגש יוסף ורחל וישתחוו' נהפך הסדר קודם הילדים, יוסף אח"כ האמא רחל, למה זה? אחת הסיבות שאומרים חז"ל בגלל שיוסף רצה להחביא את רחל שלא יהיה עין הרע עליה, ולכן גם הוא זכה להינצל מעין הרע, כמו שכתוב עליו בברכות 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין' הוא הסיר עין הרע מאמו והוא זכה שגם הוא ניצל מעין הרע.

בילקוט ראובני כתוב שהאחים היו מקנאים ביוסף והשפיעו עליו עין הרע, יוסף פעל כמו שאומרת הגמרא במסכת ברכות ,מי שיש לו חלום ילך לאנשים שאוהבים אותו והם יפרשו לו את החלום בצורה טובה וחיובית, אבל האחים היו מקנאים בו, ולכן השפיעו עליו עין הרע, ולכן יוסף סבל והוא לא נעשה מלך, אלא הוא בגיל 17 נמכר עד שהגיע למצרים, ושם היה 13 שנה בייסורים עד שנעשה מלך.

גם יעקב אבינו שאומר לבנים שלו, שירדו למצרים הוא אומר להם, 'למה תתראו' לבני יעקב כן היה אוכל למרות שבעולם כולו היה רעב, אמר יעקב אל תראו את עצמכם כאילו לכם יש ולכולם אין, שלא יהיה עין הרע.

ועוד אמר להם אל תראו את עצמכם כולכם יחד, אל תיכנסו כולכם יחד מאותו שער, אלא תיכנסו משערים שונים, בשביל שלא תהיה עליכם השפעה של עין הרע.

עוד מצינו ששבירת הלוחות על ידי משה רבנו, גם זה היה בגלל עין הרע, המלאכים היו מקנאים בעם ישראל.

עוד, אשת משה רבנו קרויה, האשה הכושית, למה? בשביל להימנע מעין הרע, לכן השם שלה הוא הפוך מהניראות שלה.

עוד המדרש אומר על אלישבע אשת אהרן, שביום הקמת המשכן, בר"ח ניסן אמרו הנשים איך זכתה אלישבע לבעל כמו אהרן לגיס כמו משה רבנו לילדים כמו הילדים שלה…שלט בה עין הרע ונפטרו בניה

גם חנה הייתה עקרה 19 שנה ואז היא התפללה 'תפילת חנה' והיא ביקשה ונתת לאמתך זרע אנשים, למה היא ביקשה זרע אנשים? כי היא רצתה משהו שהוא 'מובלע' בין אנשים, לא בולט  לא גבוה לא נמוך לא בולט, למה? כדי להימנע מעין הרע.

עוד הגמרא בסנהדרין אומרת שנבוכדנצאר גזר על העולם כולו כולל עם ישראל לעבוד ע"ז, להשתחוות לפסל שהוא הציב בדמות שלו,  וכולם השתחוו חוץ מחנניה מישאל ועזריה, והם לא השתחוו, והם ניצלו בנס!! הם נשלחו לתוך תנור והם ניצלו! פלא אדיר…ומהו הפלא הבא? אחרי שהם ניצלו, לפי דעה אחת בגמ', הם נפטרו, ולמה? בגלל עין הרע.

ועוד מצינו בעניין דניאל, הוא נשלח לגוב האריות! והוא ניצל, מה הוא עשה אח"כ, הוא שינה את שמו ל'התך', דניאל ניצל מגוב האריות, הוא חשש מעין הרע, ודניאל אחרי שהוא ניצל מגוב האריות, הוא מיד הבין שעלול להגיע עניין רע, ולכן הוא מיד החליף את שמו להתך, הוא ניצל מגוב האריות לכן זה היה נס והוא שינה את שמו.

בילקוט שמעוני כתוב שירושלים היא 'כלילת היופי' ולכן היא נחרבה בגלל עין הרע.

אז אנו רואים שהאבות היו נזהרים מעין הרע, אנו רואים כמה הייתה פוגעת עין הרע באדם ואפילו בלוחות ובירושלים, אם כן, אסור לזלזל בכח של העין הרע.

המהר"ל אומר (נתיבות עולם עין טוב פ"א) אומר שיש לעין כח 'שורף' כמו אש שורפת ולכן צריכים להזהיר מעין הרע

המהרש"א (ברכות נה) אומר שזה כמו כח סגולי וכמו שאמרו חז"ל שלא תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך ולא יפתח אדם פיו לשטן וחיים ומוות ביד הלשון, כך אנו לא מספיק מעניקים חשיבות ולא מספיק נזהרים מהעין הרע של האדם המקנא.

העין הרע היא מעוררת את מידת הקנאה אצל האדם המקנא, וכך הקינאה פוגעת, ולכן הצניעות היא הסגולה להימנע מהעין הרע, וכמו שיעקב בירך את אפרים ומנשה בברכת וידגו לרוב בקרב הארץ, שלא ישלוט בהם עין הרע, כי הדגים מכוסים, ויעקב באמצעות כח הברכה, מחזק אצלם את התכונה להיות 'צנועים ומכוסים' וכך העין הרע לא תשלוט עליהם.

גם בשו"ע כתוב שלא יעלו לתורה אחים אחד אחרי השני גם לא אבא ובן (או"ח סימן קנו סעיף ו)  ואפילו אם העולים לתורה לא מאמינים בעין הרע, בכל אופן לגבאי אסור להעלות אותם יחד.

גם כתוב בשו"ע (חו"מ סימן שעח) שאסור לעמוד ליד שדה חבירו שהוא עומד בתפארתו, מחשש עין הרע.

בגמרא כתוב שצריך האדם להסתיר את ההצלחה שלו, הגמרא במסכת פסחים (נב) אומרת מי שמחצין את ההצלחה שלו הוא נפגע מעין הרע גם במסכת  ב"מ (קז) כתוב לא לקנות קרקע סמוך לעיר בשביל שלא תהיה עין הרע על המסחר של האדם, ומה שכתוב 'ברוך אתה בעיר' הכוונה היא בעיר עבודה קרובה בתוך העיר של האדם, זה בתנאי שאף אחד לא יודע ולא רואה את ההצלחה, אבל אם ההצלחה נראית שוב יש בזה יותר חסרון מאשר יתרון.

וכאן השאלה היא , איך יש פתאום 'כח חדש בבריאה'?? הרי הקב"ה הוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים, איך אפשר לייחס לעין הרע 'כח'?? איך העין הרע הוא כח מסוכן ומאיים, כח שורף ומכלה? האם נעשה נזק לאדם מבלי שנגזר עליו משמים אלא רק על ידי עין הרע?

אומר החזו"א (ב"ב סימן כא) יסוד חשוב ונפלא בעניין זה. הכל בידי שמים חוץ מירא"ש, ואין האדם יכול להזיק לזולתו אלא אם כן נקבע בשמים לפני כן. וגם אומרת הגמרא במסכת ברכות (לג) אין הערוד ממית אלא החטא ממית ואומר הכלי יקר (שמואל ב כד) אין העין הרע פוגע באדם אלא אם כן יש עוון לפני כן.

אלא אם נגזר על האדם 'עונש' אם נגזר על האדם ש'מידת הדין תפגע בו' השם ישמור ויציל, אז זה יהיה בהשפעת 'העין הרע'. ועוד יותר, הקב"ה מנהיג את האדם בד"כ במידת הרחמים, כלומר אם חטא האדם, לא מיד תגיע מידת הדין, אלא שיש זמן לאדם לחזור בתשובה לעשות תשובה ושינוי ולבטל מעליו את רוע הגזירה.

זו הכוונה שהקב"ה מתנהג עם האדם ושופט את האדם במידת הרחמים, אבל פעמים שהאדם גורם לכך שכבר לא מתנהגים אתו במידת הרחמים אלא במידת הדין, לדוגמא, האדם  מחצין את ההצלחה שלו, האדם מפרסם את ההצלחה שלו, הוא לא מפרסם כדי שיילמדו ממנו, הוא מפרסם וגורם להרבה קנאה, קנאה לאנשים אחרים כלפיו, אם יש קנאה לאחרים כלפיו, אז הוא מנצל את ההצלחה שלו והוא פוגע באחרים, במקרה זה, במקום להתנהג בגישה של יעקב אבינו, 'קטונתי מכל החסדים ומכל האמת', במקום לגלות יותר ענווה על כל השפע שיש לו הוא מנצל את זה ליותר הפגנת כח, אם הוא מפגין יותר כח הוא בעצם מעורר יותר קנאה אצל האחרים, הוא מנצל את החסד שנעשה עמו כדי לפגוע באחרים!!  ואז מיד מידת הרחמים מתהפכת למידת הדין, הוא קיבל חסד במקום לנצל את זה ליותר ענווה, הוא ניצל את זה ליותר 'הפגנת כח' והוא מעורר את הקנאה והעין רעה אצל האחרים, אם הוא מעורר אצלם עין רעה, אז הוא סובל מעין הרע!

וגם האדם המקנא, אם הוא מקנא והוא מעורר עין הרע בגלל העין רעה שיש לו, אם הוא מעורר עין הרע על האחר, על הזולת אז גם הוא נענש, גם הוא נענש שמידת הדין מקטרגת עליו, אומרת המשנה באבות

הקנאה מוציאה את האדם מהעולם, לא רק מהעולם הנפשי בגלל שהוא כ"כ עסוק בקנאה ובתחרות והוא לא חי את החיים שלו, אלא גם מבחינה רוחנית הוא מקנא באחרים, אז הוא מעורר כלפיי האחרים את מידת הדין, אם הוא מעורר כלפיהם את מידת הדין, אז גם הוא סובל שמידת הדין פוגעת בו

רעיון דומה לזה מופיע גם במשמעות הקללות של האדם. כך מופיע באור החיים הק' בעניין הקללות של בלעם, השאלה היא איך הקללה של בלעם יכולה לפגוע בו?  הרי אם האדם מקולל, הקלל לא תשנה ואם הוא לא מקולל הקלל גם לא תשפיע, אז מהי משמעות הקללה, אומר האור החיים הק' הדרך של הקב"ה להיות מאריך אף כלומר 'והוא רחום יכפר עוון' הקב"ה לא ממהר לפגוע, כלומר אפילו שהאדם כן ראוי שתפגע בו מידת הדין, בכל אופן העונש לא ימהר להגיע, למה? בגלל שהקב"ה מאפשר לאדם לעשות תשובה.

האמת היא כמו שכתוב בתורה "זעקת סדום ועמורה באה אליי ומיד כתוב וה' המטיר על סדום ועמורה גפרית ואש מן השמים" וכמובן כל 'עונש' הוא רק  לטובת האדם!! ייסורים, ליישר את האדם האדם, ואז יהיה 'ולישרי לב שמחה'. אבל הקב"ה מאפשר לאדם את 'הבחירה' שהוא ייבחר לחזור בתשובה, אחרי ייסורים קטנים, שלא יחכה ח"ו שנזק יגיע אליו, זה לא! אלא שהאדם מעצמו יעשה שינוי במידות שלו, בעשייה שלו בתפקוד שלו, למענו, לטובתו. אז כן הרב"ה מתנהג עם האדם במידת הרחמים, לא בבת אחת מגיע העונש, והבחירה של האדם היא לעשות שינוי באופן עצמאי!! שהאדם ייבחר לעשות שינוי על ידי רמזים ואיתותים קלים, אבל אם האדם לא מבין 'את הרמז' ומה הקללה עושה? הקללה גורמת שמידת הדין פועלת מהר יותר, ומידת הרחמים מסתלקת

 

העין הרע מגיעה מהעין רעה של האדם המקנא, העין הרע מגיעה מצרות עין, ואפילו האבות והאמהות היה להם חשש מעין הרע, אפילו בהלכה מצינו הל' הקשורות לעין הרע.

הקנאות יכולה 'לשרוף' את ההצלחה של האדם.

מצינו במשנה באבות (ב יא) אמרו חז"ל עין הרע יצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מהעולם, עין הרע זה אחד מהדברים שמוציאים את האדם מהעולם.

במס' ברכות (נה) כתוב שיש להיזהר מעין הרע

גם בגמ' מס' סוטה (לו) כתוב אמר יהושע לשבט יוסף שהיו מרובים באוכלוסין לכו החביאו את עצמכם ביערות פן ישלוט בכם עין הרע.

במס' ב"מ (קז) הגמ' מסבירה את משמעות הפסוק 'והסיר השם ממך כל חולי' זו עין הרע.

העין רעה, הצרות עין והקנאה של האדם מוציאים את האדם מהעולם, כי הוא מקנא באחרים, הוא לא חי את החיים שלו    וגם חוץ מזה האדם שמקנא באחרים, הוא עושה עין הרע עליהם, כשאדם עושה עין הרע עליהם, כשיש לאדם עין רעה כלפיי הזולת, הוא זה שנפגע ראשון.

ועוד יותר, מצינו אפילו עין הרע של האדם על עצמו. בגמ' ב"ק (פג) כתוב  אמר רבי שמעון בן גמליאל מתוך משפחה של אלף איש נותרו רק שניים בלבד, הוא מדבר על המשפחה של אביו, משפחה ענפה מכובדת, מתוך כל המשפחה בזמנו נותרו רק שניים, למה?

מופיע בתוס' רי"ד שהוא היה עושה לעצמו עין הרע!

גם בגמ' מס' ב"מ (מב) כתוב שהברכה שורה רק בדבר הסמוי מהעין, אומר המהר"ל במקום גלוי, הדבר נראה לכולם, אם זה נראה לכולם, זה מעורר עין הרע.

אפילו האדם לפני שהוא הולך למדוד את התבואה שלו, לפני שהוא הולך, שיבקש מהקב"ה 'יהי רצון שתשלח ברכה במעשה ידינו' אבל יתפלל להקב"ה רק לפני שהוא מודד אחרי שהוא מודד זו כבר 'סתם תפילת שווא' כי הוא כבר ראה, והעין הרע שלו פגעה בשפע.

גם בגמרא עירובין (סד) כתוב, אם אדם זוכה בממון רב בהפתעה, מה יעשה עם הממון שלו?  ייקנה ספר תורה וזה יגן עליו, אומר רש"י, זה יגן עליו מעין הרע. והגמרא אומרת שאם זכה האדם בגלל שהוא קיבל את נכסי הגר או בעל בנכסי אשתו או עשה עיסקה מוצלחת או מצא מציאה, בשביל להגן על עצמו מעין הרע, ייקנה ספר תורה.

אם האדם עשה עיסקה מוצלחת או נשא אשה עשירה אז באמת אנשים יכולים לקנא וזה יכול לעורר עין הרע.

השאלה: אם הוא מצא מציאה, למה הוא צריך להגן על עצמו מפני עין הרע? הרי הוא בסך הכל זכה בזה, אם הוא זכה במציאה מבלי שאף אחד יודע, אז למה שתהיה לו עין הרע?

התשובה היא, העין הרע היא בגלל שהוא עלול לעורר בעצמו כלפיי עצמו עין הרע.

מהי המשמעות של עין הרע של האדם כלפיי עצמו? איך האדם יכול להזיק לעצמו על ידי עין הרע?

אומר החזו"א  (ב"ב סימן כא) יסוד חשוב מאד, 'התפעלות', כאשר מתפעלים מעניין מסוים, ההתפעלות היא מעמידה את אותו עניין שמתפעלים ממנו באיום ובסכנה.

וזה פלא!! אבל כן מסודות הבריאה שיש כח במחשבה, לא כל מחשבה, אבל כן יש כח במחשבה של עין הרע, כאשר בני אדם מתפעלים ממציאות מסוימת, כשהם מתרגשים מפעולה מסוימת, הם מעמידים את אותה מציאות ב'סכנה' ואפילו אם האדם מתפעל מעצמו ומכל מה שיש לו, אם האדם מתפעל ממה שיש לו, ההתפעלות בעצמה היא מעמידה את מה שמתפעל ממנו האדם בסכנה, אפילו אם האדם מתפעל מעצמו.

לכן אמרו חז"ל לפני שהאדם מודד את הגורן שלו, שיתפלל לברכה בגורן שלו, אבל אחרי שהוא מדד והוא התפעל מהגורן שלו הוא כבר מעמיד בסכנה את הגורן שלו ואז התפילה לא תהיה מספיק חזקה.

כאשר האדם מתפעל ממציאות מוצלחת, אם זה אצל האחר, אז הקינאה עלולה לשרוף את ההצלחה של האחר

ואם הוא מתפעל מעצמו הוא עלול למוטט את ההצלחה שלו.

הקנאה מזיקה לאחר ההתפעלות שמתפעל האדם מעצמו, זה מזיק לעצמו.

ומה רע בהתפעלות של האדם, מצד אחד זה נפלא שהאדם מתרגש מהצלחות שלו, מעשייה שלו, ומצד שני הינה אנו למדים שהאדם 'מתפעל' מעצמו הוא פוגע בעצמו בעין הרע, למה? זה שאדם מתפעל מכך שהוא עושה חסד מכך שהוא לומד מכך שהוא למד, זה נפלא, בתנאי שההתלהבות ה'ויגבה ליבו בדרכי השם' זה מהול וממוזג עם 'ענווה', ענווה ואמונה ש'השם אלוקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל. הוא מתפעל לא מעצמו, לא כמה כח יש לו לא כמה עשייה יש לו, אלא כמה זכות נתן לו הקב"ה להיות 'עשיר' ולעשות דברים חשובים בעם ישראל

כמה הקב"ה נתן לו את הזכות ואת החכמה לעשות חסד או ללמד, כמה חסד עשה אתו הקב"ה שנתן לו משפחה כ"כ יפה, לא 'מתפעל' מעצמו!! לא! אלא מתפעל ממה שהקב"ה נתן לו. זו העין הרע של האדם כלפיי עצמו

ואפילו הורים לילדים, כאשר הם 'מתפעלים' יותר מידי כמה הילדים שלהם 'מוצלחים' אז הם פוגעים בעצמם בעין הרע. הזוהר אומר שבלעם חשב לשבח את עם ישראל, למה? בגלל שהוא רצה להתפעל מעם ישראל ו'לשרוף' אותם באמצעות כח 'העין הרע'.

כתוב ברבינו בחיי (בראשית טו יד) וגם בחרדים (סו סד) ועוד עין הרע ומידת הדין קשורים אחד בשני

כאשר אנשים מתפעלים ומתרגשים כמה 'עשיר' האדם הזה, או שאומרים כמה הוא גיבור או איך הוא זכה לילדים כ"כ טובים הוא מעורר קנאה אצל האחרים, הקנאה הזו שהוא מעורר אצל האחרים, זה מעורר כלפיו את מידת הדין.

כאשר הוא גורם לאחרים לקנא בו, כשהוא 'מחצין' את ההצלחה שלו, החצנת ההצלחה היא עצמה מהווה 'בעיה' בגלל שכאשר הוא 'מחצין' את ההצלחה הוא מעורר אצל האחרים קנאה כאשר הוא מעורר אצל האחרים קנאה הוא בזה סובל שמידת הדין פוגעת בו! מידת הדין מקטרגת עליו, כמו אומרים עליו בשמים, כל מה שאתה זכית לשפע זה בשביל שתקדש ש"ש ואתה מנצל את הכח הכבוד הכסף התהילה שיש לך למען 'הכבוד שלך'. אם כך

אתה במצב ובמקום לא בריא לא נכון ולא טוב, אם האדם זכה לשפע לברכה לעשירות לכבוד לדברים טובים, והוא מנצל את השפע למען עצמו, הנאתו בלבד הוא מאבד את ה'זכות' בשמים כמו אומרים, כל השפע שנתנו לו, היה בשביל שהוא יעזור ויעשה למען האחרים, והינה אותו אדם, הוא לא עושה למען האחרים אלא למען עצמו, רק בשביל עצמו.

הוא לא עושה למען אחרים אלא למען עצמו אז הוא מנצל את השפע שניתן לפגוע באחרים אם הוא מנצל את השפע לפגוע באחרים, אז הוא בזה מאבד את השפע, מידת הדין מקטרגת  ואז כאשר מידת הדין מקטרגת  האדם הופך את השפע ל'פשע'

הקנאה של הזולת מעוררת את מידת הדין, ומידת הדין פוגעת באדם, אבל זה לא משהו חדש, אלא מידת הדין 'הרדומה' בגלל שמאפשרת לאדם לעשות שינוי, אותה מידת הדין, היא כבר לא רדומה.

אז יש עין הרע שהאחר פוגע על ידי כח הקנאה והמחשבה שלו אודות העניין שהוא מקנא בו

ויש את העין הרע של האדם 'ההתפעלות' המרובה של האדם מעצמו.

ויש גם עין הרע של 'קפידא' הצדיק שמביט בעין רעה על אדם מסוים, וזה מייצר קפידא.

אז אם יש לאדם שפע, הוא צריך להתחזק ב'מודים אנחנו לך' להודות להקב"ה על מה שיש לו, אם יש לאדם שפע הוא צריך להתחזק ב'על כל נשימה ונשימה הוי מודה לו', והוא גם צריך להתחזק באיזון הבריא, אם הוא תורם כסף אז מצד אחד שהוא תורם, שאף אחד לא יידע, שלא יהיה עין הרע, ומצד שני מפרסמים עושי מצווה, למה?  כדי לעורר את הקנאה של האחרים שגם הם ייתרמו או יעשו כמוהו, אז מה יעשה האדם? יעשה בחכמה, אם מדברים על התרומה שלו, שיהיה כאשר הוא לא נמצא, ואז מצד אחד מקנאים בו, וקנאת סופרים תרבה חכמה ומצד שני הוא לא נהינה מהכבוד הניתן לו'…ויכול האדם פה לשאול שאלה, למה היהדות לא מרשה לי 'ליהנות' מהשפע שיש לי או מהכבוד שאני מקבל, והתשובה היא בשביל שהאדם ייתמקד בהנאה האמתית, הכבוד האמתי, הצניעות היא לא 'ייסורים' לאדם אלא הצניעות היא מתנה לאדם, כי האדם הצנוע הוא חווה את מה שהוא עושה, האדם שמפרסם מה שהוא עושה, הוא לא נהינה ממה שהוא עושה, הוא נהינה שאחרים רואים את מה שהוא עושה, הוא עצמו לא נהינה, הוא לא ניהנה ממה שהוא עושה כי אם לא היו רואים אותו הוא לא היה בטוח ממשיך באותו מעשה ערכי, דווקא שהוא רואה שאחרים רואים אז הוא מעריך את עצמו ואת העשייה שלו, הוא לא מעריך את העשייה שלו, הוא לא מעריך את הפעילות שלו, הוא מעריך את מה שאחרים מעריכים אות, הוא מתרגש ממה שאחרים מתרגשים ממנו, אם אחרים מתרגשים ממנו אז גם הוא מתרגש מעצמו ,הוא לא מרשה לעצמו להתרגש מעצמו, אם אחרים ייתרגשו ממנו גם לו, מותר להתרגש מעצמו. ולכן הצניעות היא מהלך עמוק, היא מהלך שהאדם לומד לחוות את העשייה שלו, את הערכים שלו, לייקר את מה שהוא עושה לייקר ולהעריך את מה שהוא פועל גם אם אף אחד לא יידע.

 

אז למדנו שעין הרע היא התפעלות מהאדם ולכן כשאדם עני נעשה עשיר, או אדם היה חולה והתרפא באופן נסי צריכים להזהר מעין הרע, העיקרון שהאדם ינסה לא להיות נושא שיחה ולא להיות ב'פה' של האחרים.

הקהילות יעקב (ב"ק מ"ה ד) אומר שהאדם שמזיק בעין הרע, אפילו הוא 'בלי כוונה' מזיק בעין הרע, הוא נחשב מזיק בעין הרע, הוא מזיק בעין הרע, אפילו בלי כוונה. עצם ההתפעלות היא כבר מזיקה להאדם שמקנאים בו

ולאו דווקא מקנאים בו אלא אפילו אדם שמעורר התפעלות רבה מידי כמו שכתוב בגמרא במסכת ברכות (נח) שנתנו חכמים עיניהם ברב חנינא בר איקא שהיה חכם באופן נדיר אפילו בעיני חכמים, והוא נפטר כי נתנו עיניהם בו. לא מתוך קנאה אלא כל התפעלות היא מזיקה כי היא מעוררת את מידת הדין באדם שמתפעלים ממנו.

ויש גם את העין הרע שזו הקפידה של הצדיק, כמו שאמרו חז"ל – (חגיגה ה נדרים ז ועוד)  'נתנו חכמים עיניהם' ומת או נעשה גל של עצמות כמו שרשב"י היה במערה ויצא אחרי 12 שנה והוא ראה אנשים שמזלזלים בתורה ועוסקים בחיי שעה, נתן עיניו ונשרף…זו קפידא של צדיק.

לכן אמרו בגמרא (תמיד לב) מה יעשה אדם ויחיה? איך יינצל מעין הרע? יצניע עצמו, ימית עצמו, כמו 'מת' שלא יהיה מושא לקנאה ויסתיר את העסקים ואת ההצלחות שלו, כמו הדגים המכוסים.

וגם הגמרא בסנהדרין (צב) אומרת שסירב רבי אלעזר להתמנות לרב פן תשלוט בן העין הרע.

עוד מצינו עצות להינצל מעין הרע, צדקה תציל ממוות, מרבה תורה מרבה חיים וגם מי שיש לו עין טובה, טוב עין הוא יבורך

 

עוד מצינו הענווה, אומר רבי חיים פלאג'י אל יתראה אדם לא בחכמתו ולא במעשיו ולא בעושרו, אפילו בדברים של קדושה בעבודת ה' ובמעשה המצוות אל יתראה אדם אלא יעשה הכל סמוי מעין הבריות כדי שלא תשלוט בו עין הרע

מופיע בגמרא סיפור על ר' שמעון בר יוחאי ששלח את ר' אלעזר בנו להתברך מפי ר' יונתן ור' יהודה בן גרים

והם היו אמורים לברך אותו והם אמרו מילים בסגנון של  שיזרע ולא יקצור שיביא סחורה ולא יצליח למכור אותה שיחרב ביתו, וגם ששולחנו יהיה מבולבל וגם שלא יזכה לראות שנה חדשה

חזר הבן אצל אביו ואמר לו לא לא רק שלא בירכוני אלא אף ציערוני  הסביר לו אביו ר' שמעון כי כל אלו ברכות כמו תזרע תוליד בנים ולא ימותו בימיך זו הכוונה תזרע ולא תקצור, ייחרב ביתך הכוונה ייחרב 'הקבר' שהוא הבית של האדם לנצח ויחיה בעולם הזה כמה שיותר זמן, כלומר אריכות ימים, שיהיה שולחנך מבולבל מרוב ילדים ונכדים…תראה שנה ראשונה ולא יותר, הכוונה השנה הראשונה של הנישואין שכתוב עליה ושימח את אשתו בשנה הראשונה, שהשנה הזו תהיה כל הזמן ולא תסתיים בשנה הראשונה, שלא תראה שנה שנייה אלא רק שנה ראשונה, וגם שלא תמות אשתו וכך לא ייצטרך עוד פעם לעשות את 'השנה ראשונה'. שהרי כתוב על השנה הראשונה בתורה, 'כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח'

וכך יש פירושים רבים בעניין הברכות האלה, אבל הכל ברכות באופן סמוי, למה? כדי שלא תשלוט עין הרע בברכות שבירכו אותו.

עוד מצינו לפני הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל ערך יהושע חלוקה לארץ, כל שבט קיבל נחלה מסויימת יוסף היה השבט הגדול ביותר מן הראוי שיקבל איזור גדול, חבל ארץ גדול ומשובח יותר מכל שאר השבטים, אבל יהושע בחר להם את היערות ואת המדברות. שאלו בני שבט יוסף מדוע הם קיבלו כזה איזור, אמר להם יהושע אתם בגלל שאתם מרובים אתם צריכים להחביא את עצמכם במערות! כדי שלא תשלוט בכם ועליכם עין הרע והחידא מסביר אפילו שבני שבט יוסף הם זכו לברכה מיעקב שלא תשלוט בהם ועליהם עין הרע, בכל אופן זו לא ברכה גמורה, אלא ברכה, אבל אם הם יחצינו את עצמם שוב כן יכולה לפגוע בהם העין הרע.

ומצינו שהדגים הם סמל למי שפרים ורבים בגלל שאין עליהם עין הרע, וזה בגלל שהם מכוסים, הם צנועים

הצניעות היא מהלך חיים של 'אדם שאוהב את החיים שלו'. אוהב את העוצמה והחוויה האמתית אפילו שהוא בודד לבד ולא רואים אותו, הוא לא צריך שהחברה תסתכל עליו בשביל שהוא יאהב את עצמו הוא לא צריך שאחרים ייסתכלו עליו ויאמרו עליו 'וואוו' ואז הוא גם יאמר על עצמו 'ווואווו' הוא יודע לשבח את עצמו אפילו שאף אחד לא משבח אותו… לכן בזמן חז"ל החתונה הייתה ביום חמישי ולא ביום שני, עדיפות על יום חמישי, כי זה סמל של הדגים שנבראו ביום החמישי, פרו ורבו, אבל אומר החיד"א עוד משהו ,שלא תהיה עין הרע שלא תהיה עין הרע בזוג הצעיר, שלא תהיה עין הרע בכל מערכת השלום בית

ועוד מצינו שחודש אדר הוא חודש הדגים, חודש אדר החודש של הברכה נהפוך הוא, האויבים המן ואחשוורוש שרצו להרוג, נהפוך שהאויבים נתלו על העץ.

וגם מצינו בענין ראש השנה מנהג התשליך, בראש השנה הולכים אל הנהר ואומרים פסוקים של 'תשליך במצולות ים כל חטאתם' כתב המשנה ברורה טוב ללכת למקום שיש שם דג חי, סימן שלא תשלוט העין הרע באדם והוא ייפרה ויירבה כמו דגים. וכך כתב גם בקיצור שולחן ערוך

כתוב בספרים גם ברכת כהנים מועילה נגד עין הרע, ויחונך.