הח"כית נחרדה

"בירושלים החרדים כבר מהווים רוב; מה יהיה עם המדינה?"

ח"כ מירב כהן מביעה דאגה עמוקה לשלומה של ישראל בצל הגידול המבורך של הציבור החרדי; לדבריה, מה שמסוכן בירושלים זה לא הפיגועים אלא ריבוי החרדים | "הם אומרים פן ירבה, ורוח הקודש אומרת כן ירבה"

פנחס בן זיו

ה' בשבט תשפ"ה, 03/02/25 12:30

א+

א-

ילדים חרדים במאה שערים. אילוסטרציה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

השנאה מדברת מתוך גרונה? חברת הכנסת מירב כהן, חברת 'יש עתיד' והשרה לשוויון חברתי לשעבר, מביעה דאגה עמוקה לשלומה של מדינת ישראל ביום בו הציבור החרדי יהווה רוב, ומציעה פתרונות משלה למנוע את המצב הזה.

לדברי כהן, "ירושלים היא הטריילר של מה שהולך לקרות לישראל, ובואו נתאר רגע את התהליך: נתחיל עם אולמרט, שיש לו תרומה מאוד משמעותית לתהליך שעובר על ירושלים. שנת 1993, אהוד אולמרט זוכה בראשות העיר, ומקים קואליציה. יש לו 31 חברי מועצה, הוא מחליט להשאיר בחוץ את הרשימה של טדי קולק, את הרשימה של הירוקים, את רשימת ירושלים חופשית, ואת יהורם גאון. הוא מחליט להוציא אותם. כל הליברלים האלה עושים לו כאב ראש. הוא סוגר לראשונה דיל עם החרדים, למרות שהם ממש לא מהווים רוב בעיר, הוא ממש לא חייב אותם, אבל זה שקט בטוח, אתה נותן להם את מה שהם רוצים, ויש לך קדנציה שקטה, בטוחה".

לדבריה: "בנקודה הזו, נקודה קריטית בהתפתחות של ירושלים, הוא בעצם נותן את מוקדי הכוח לאנשים שלא רוצים להתערות בחברה. ומתחיל תהליך די מטורף, שבונים עירייה בתוך עירייה, בשנים האלה מתחילים להקים נגיד את מנח"ח, את זה שיש מנהל חינוך חרדי, שהוא נפרד מהמנהל החינוך הממלכתי. אני רואה את זה כתקופה שבה מתחילים בעצם את 'בופה אכול כפי יכולתך', ציבור שלא משלם את הארנונה כמו כולם, אבל כן צורך שירותים, ותהליך ההידרדרות מתחיל", כך היא מגדירה את הציבור החרדי ואת התפתחותו המבורכת, בלי עין הרע.

אבא וילדים חרדים. צילום אילוסטרציה: יונתן זינדל, פלאש 90

וכך, ממשיכה כהן, "זו נבואה שמגשימה את עצמה היום, תסתכל על עיריית ירושלים, זה כבר 19 חברי מועצה מתוך 31 – חרדים או חרדלים, למרות שהם עדיין לא הרוב בעיר. עיר הבירה של ישראל מונה – 400,000 ערבים, 300,000 חרדים, ועוד 300,000 ממלכתיים. אין לך רוב ממלכתי בעיר הבירה של מדינת ישראל".

ומוסיפה כהן בפאתוס, עם משפט מצמרר בפני עצמו: "תראה, עוברים מלא דברים על ירושלים, אינתיפאדות, מצב ביטחוני לא פשוט, אבל בסוף בסוף בסוף מה שהכי מדרדר אותה, זה התהליך החברתי הכלכלי הזה, לא האינתיפאדות. עכשיו, מה קורה? הציבור הממלכתי עוזב. היום בירושלים, שים לב לנתון מטורף, אם אתה מסתכל על תלמידי כיתות א', רק תשעה אחוזים בבתי ספר ממלכתיים. הסוציו-אקונומי של ירושלים בתקופה הזו, בעשורים האלה, זה צונח מסוציו-אקונומי חמש, לסוציו-אקונומי שתיים".

"אז איך בכל זאת שורדים את זה?", תוהה כהן ועונה: "כסף מהמדינה. עיריית ירושלים מקבלת מדי שנה למעלה ממיליארד שקל, מענק הבירה זה נקרא, וזה רק הולך וגדל, זה מכונת הנשמה, בלי זה תוך חודשיים עיריית ירושלים לא יכולה לספק שירותים. עד כדי כך הגענו למצב כל כך קשה. עכשיו, לירושלים הייתה מדינה שתחלץ אותה. מי יחלץ את מדינת ישראל כשזה יקרה במקרו? ואנחנו בדרך לשם, זה בדיוק אותו תהליך".

האזינו לדבריה של חברת הכנסת כהן:

תגובות