שלוש מכות וקידוש לבנה; מה יש לנו בפלייליסט לשבת?

חודש טוב ומבורך אני מיד רוצה להתחיל עם שיר לכבוד ראש חודש "יהי החודש הזה" של יענקי זינגבוים.

אנחנו כבר בחודש שנשמע בשורות טובות אז נתחיל מיד עם השיר המוכר בביצועו של עמית ליסטוונד וגם שיר פחות או לא מוכר בכלל של מיכאל שניצלער מתוך מחרוזת באלבום השני שהוא הוציא אי שם בשנות ה90. ועוד שיר אחד

ביום ראשון הקרוב ד' שבט חל היארצייט של הרב ישראל אביחצירא – הבאבא סאלי זצ"ל כידוע הוא כתב את הפיוט "יודו לך רעיוני" אז נשמע את זה בביצוע של אבי צליח.

עוד יארצייט שחל ביום ראשון הוא של הזמר והיוצר הייחודי והמשמעותי, משה יס ז"ל. יס שחזר בתשובה בסוף שנות ה-70 הקים עם חברו שלום לוין את צמד 'מגמה' והוציא איתו שני אלבומים שהשפיעו רבות על יהדות ארה"ב כשיס מביע בהם את כאביו הרבים על מצבם הרוחני העגום של רבים בקהילה זו. במיוחד הלהיט שלו "מיי זיידי" (באידיש – סבא שלי), הפך לנכס צאן ברזל, "מיי זיידי" שיצא באלבום הראשון של "מגמה" מוכר ומושר עד היום יחד עם עוד רבים משיריו של יס על ידי מוזיקאים יהודים דוברי אנגלית, אשר גדלו על המוזיקה של יס. מדובר בשיר שמציג את מצבה של יהדות ארה"ב ואת הדאגה הכבדה שההתבוללות תביא לעזיבת היהדות. לא לחינם השיר הפך ללהיט גדול כל כך, שכן הסיפור שלו הוא פחות או יותר סיפורן של משפחות יהודיות אמריקניות רבות.

בשיר מספר גיבור השיר על סביו שעוד הגיע מאירופה, ועודד את המשפחה לשמירת השבת והחגים, אך סביו נפטר כשהילד היה במחנה קיץ ורק בחזרתו שמע על כך. וכך בתוך תקופה קצרה המשפחה הפסיקה לשמור על המסורת היהודית כשבסופו של השיר תוהה הכותב, "מי יהיה ה"סבא" של הילדים שלי", כלומר, מי זה שיהיה בתפקיד שומר המסורת שמלמד את המשפחה על יהדותה כפי שאני חוויתי מסבי.

שמתי את השיר בגרסת לייב כשהוא צירף ילד מפרחי מיאמי אליעזר רבינוביץ מתוך מופע מיאמי מס 2

הנה התרגום של השיר מאנגלית:

סבא שלי גר איתנו
בבית הורי
הוא היה רגיל לצחוק
ומניח אותי על ברכו

הוא סיפר על חייו בפולין
הוא סיפר על הזכרונות המרים

הוא סיפר על החיילים שהכו אותו
הם צחקו עליו וחתכו את כובעו השחור
והוא סיפר על בית הכנסת שהם שרפו
ועל הבכיות שנשמעו מבעד לעשן

אבל…
סבא גרם לנו לצחוק
וסבא גרם לנו לשיר
וסבא עשה לנו קידוש ביום שישי בלילה
סבא או סבא שלי
אני אהבתי אותו כל כך
סבא היה מלמד אותי טוב על רע

עיניו בערו כשהוא לימד אותי תורה
הוא הסביר כל שורה בזהירות
והוא סיפר על העבדות שלנו במצרים
ואיך השם הוציא אותנו לחרות
אבל החורף חלף עבר והקיץ הגיע
הלכתי לקמפ לרוץ ולשחק
וכשחזרתי הביתה הם אמרו…
סבא איננו!
וכל הספרים שלו נארזו ואוחסנו

אני לא יודע איך או למה
זה כך היה
זה קרה לאט על פני שנים רבות
פשוט הפסקנו להיות יהודים כמו שסבא שלי היה
ולאף אחד לא היה מספיק אכפת כדי להזיל דמעה

אבל…
סבא גרם לנו לצחוק
וסבא גרם לנו לשיר
וסבא עשה לנו סדר ליל הפסח
סבא או סבא שלי
אני אהבתי אותו כל כך
סבא היה מלמד אותי טוב על רע
הרבה חורפים חלפו עברו והרבה קיצים הגיעו
ועכשיו זה ילדי יושב מולי

מי יהיה "סבא" של הילדים שלי

מי יהיה סבא אם לא אני?
מי יהיה "סבא" של הילדים שלנו?
מי יהיה סבא אם לא אנחנו?

אבל…

סבא גרם לנו לצחוק
וסבא גרם לנו לשיר
וסבא עשה לנו קידוש ביום שישי בלילה
סבא הו סבא שלי
אני אהבתי אותו כל כך
סבא היה מלמד אותי טוב על רע

אם כבר ביארצייט עסקינן ביום שני ה' בשבט חל היארצייט של השפת אמת. יוסי גרין הלחין שיר שמאוד אהוב עלי על המילים של השפת אמת, מי שיש לו אמונה שלימה הוא מלא שמחה תמיד' הביצוע במובן של מקהלת אידיש נחת.

עכשיו ניגש אל פרשת השבוע וכמו כל שבוע אני רוצה לתת על הדברי תורה והווארטים למני גירא שורץ, מגיש התוכנית 'שעתיים לשבת' כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5FM שמביא כל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו.

נתחיל עם  השיר של יונתן שטנצל "בא אל פרעה".

השבוע מסיימים את ה"מכות". הבית יוסף אומר שהמזמור "הודו" שאומרים כל בוקר יש עשר לשונות של הודאה. הודו, שירו, זמרו, התהללו וכו'. וזה כנגד עשר המכות.

שמתי לכם שלושה שירים:

שירו לו – נחום סטארק (סולן בולט בעבר בפרחי מיאמי)

שירו לו – מוטי וייס (לחן מברסלב)

דרשו – מנדי וולד

ויט משה את ידו על השמים ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים. פסוק כג: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. החידושי הרים מבאר כאן החושך הכי גדול ליהודי זה כשלא רואים איש את אחיו כלומר שאדם איננו מתבונן בצרת אחיו ואיננו בוחן את עצמו כיצד הוא יכול להיטיב לו או להשתתף עמו בצרתו ולהושיע אותו ולעזור לו לצאת מתוך החושך שבו הוא נמצא מה שבימינו נקרא לא רואים ממטר. הריז'ינער מבאר את המשך הפסוק ולכל בני ישראל היה אור במושבותם שכל נשמה מישראל יש לה ניצוץ אור מאור הגנוז שלכל יהודי יש אור בתוכו וכל נשמה יש לה ניצוץ שאי אפשר לקטרג על אף אחד מישראל כי בכל אחד ואחד מישראל יש נקודה טוב כפי שידידי היקר שרולי גרין שר וגם לפושעי ישראל יש להם נקודה קדושה.

ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. האדמור רבי ישראל מרוז'ין אומר פירוש יפה 'לא יחרץ' זה לשון חריפה והמסר כאן זה שכל אדם צריך לדבר עם חברו לא בחריפות אלא בשפה נעימה כ "לב" מה היא שפת הלב? שפה טובה שפה נעימה כפי שנאמר במדרש המדבר טוב על חברו מלאכי השרת מדברים עליו טוב כפי ששר לנו להקת דביקות

האם דמיינתם פעם לראות מלך רץ ברחובות עם פיג'מה? (ג'וי ביידן כן…) אז עכשיו הגיע הזמן ל" גירסא דינקותא" עם רבי אלתר – שאוטוטו היארצייט שלו עם השיר הידוע לכל ילד. (דרך אגב זה הדבר הזה על מלך עם פיג'מה הזכיר לי משהו דומה. לא שמתי על זה שיר אני רק אומר מי שמכיר את האלבום מגילת בודפסט באידיש בטח זוכר את המשפט געוועהן איז עס המן אנגעטוהן מיט פיג'אמעס, געוואלט דערציילן וועגן די בוים פון פופציג אמות…(

בו בזמן שפרעה רץ ברחובות לחפש את משה, הקב"ה כביכול גם הלך וליד כל בית יהודי היה רוקד " דא וואוינט א איד". נשמע את השיר הזה בגרסת לייב ע"י לוי פאלקאוויטש בליווי של תזמורת פריילך (השיר במקור של שרולי וורדיגר)

עוד שיר יפה שקשור לפרשת השבוע השיר "אין בהם טבע" שגלעד פוטולסקי ודדי גראוכר מבצע ביחד עם תזמורת שלהבת מתוך הרמב"ן בסוף הפרשה ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר (בראשית יז א, ולעיל ו ב). ויתפרסמו הנסים.

מהמכות של מצרים אנחנו למדים ורואים עד לימינו שכל דבר הוא לא טבע הכל ניסים. הבן איש חי בספרו אדרת אליהו אומר בעניין הזה של ריבוי המכות שכל העניין הזה יש בו רמז לניסים ונפלאות שיהיו בעזרת השם בגאולה העתידה כפי שאומר הפסוק כימי צאתך ממצרים אראני נפלאות אומר הבן איש חי הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא אז, יחזרו ויעשו בעתיד ועל כן ריבוי המכות הוא בכדי לזה שכשנגיע אל הגאולה כבר יהיה קיימים בעולם אותן מכות שהקדוש ברוך הוא שידד מערכות תבל עבורם ואיתם יוכל להכניע את אויבנו. אז נוכל לרקוד כולנו יחד בריקוד הגאולה ומשיח צדקנו במרה בימינו הנה שיר של יוסי גרין לביצוע של יוסי רוז ניגון הגאולה.

המצווה הראשונה שבני ישראל קיבל לפני מתן תורה זה קידוש החודש (קידוש לבנה) החתם סופר אומר שזה סגולה לבריאות, הכף החיים אומר שזה סגולה לשידוכים. ליפא שמעלצער יגיד לנו עוד כמה, וגם יאחל לנו חודש טוב.

שמתי עוד כמה שירים שקשור לקידוש לבנה. נתחיל עם שלמה שמחה עם השיר כשם שאני רוקד כנגדך.

כולנו כבר מכירים את השיר של מוטי וייס שמתחיל עם שלום עליכם מתוך קידוש לבנה. אבל הוא לא הראשון שיש את הקטע הזה של שלום עליכם בהתחלה של שיר. יש שיר ישן 'סימן טוב' של JEP שמתחיל עם קטע דומה רק השני לא רצה לענות לו "עליכם שלום" בפעם השלישי. ואני הבאתי את השיר הזה לכם כאן באתר אמס.

שמתי עוד שיר באידיש על הלבנה שנקרא "די לבנה'ס דין תורה של ידידי היקר אברומי דרמר. אני לא יתרגם את כל השיר אני רק יתרגם הפזמור של השיר:

"תבין טוב את ההבנה

בדיוק כמו שהירח לא מסתכל עליך

אתה רק חושב כך (שהירח מסתכל עליך)

כשאתה מסתכל עליו (על הירח)

תפסיק להסתכל על אחרים

אל תעשה גיהנום לעצמך

קח את עצמך לידיים שלך

עשה זאת מהר כי הזמן אוזל".

הפטרה:

"ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחס ישראל" שמתי שתי ביצועים הראשון של דדי גראוכר והשני של חסידות בעלזא.

שיר לכבוד שבת: שבת מנוחה (יום זה לישראל) עדי רן ושרוליק הרשטיק וזה בהקשר לווארט הזה. בפסוק יד: ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאוד לפניו לא היה חן הרבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן. ובפסוק הבא ויחס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ וכו' מבאר הצמח דוד על פי דברי בעל הטורים מדוע היה צריך לציין כאן ותחשך הרי יש לנו בהמשך את מכת חושך מדוע התורה מציינת את העניין הזה גם במכת הארבה מבאר הצמח דוד מדבריו של הבעל הטורים שהארבה נחו בשבת לכן כתוב בפסוק וינח כפי שכתוב במקומות אחרים בפסוק וינח ביום השביעי הכוונה היא לשבת גם הארבה כיוון שמופיע בהם המילה וינח. ועל פי זה מבאר הבעל הצמח דוד שהארבה הגיע בשבת אבל הם לא פשטו על מצרים הם לא התחילו לאכול ולהזיק אלא רק עמדו והמתינו עד שתצא שבת בכל הזמן הזה לכן כתוב ותחשך בכל הזמן הזה שעמדו והמתינו החשיכו את כל האור של מצרים רק במוצאי השבת רק כאשר ותחשך הארץ כשיצאה השבת אז ויאכל את כל עשב הארץ.

והנה רשימת הניגונים המלאה: 

יהי החודש – יענקי זינגבוים

שנשמע ונתבשר – עמית ליסטוונד

שנשמע ונתבשר – מיכאל שניצלער (מתוך מחרוזת)

אשמח בך – אבי צליח

משה יס – My Zeidy

מי שיש לו – אידיש נחת

בא אל פרעה – יונתן שטנצל

שירו לו – נחום סטארק

שירו לו – מוטי וייס

דרשו – מנדי וולד

נקודה קדישה – שרולי גרין

המדבר טוב – להקת דביקות

פרעה בפיג'מה – רבי אלתר

דא וואוינט א איד – לוי פאלקאוויטש (לחן של הרשי רוטנברג)

אין בהם טבע – תזמורת שלהבת

ניגון הגאולה – יוסי רוז

קידוש לבנה – ליפא

כשם שאני – שלמה שמחה

סימן טוב – JEP

די לבנה'ס דין תורה – אברומי דרמר

הפטרה:

אל תירא – דדי גראוכר

אל תירא – בעלזא

שיר לכבוד שבת: יום זה לישראל "שבת מנוחה" – עדי רן ושרוליק הרשטיק