מסיבות החנוכה הסתיימו; עכשיו זמן פלייליסט לשבת

בפרשת ויגש אני מגיש לכם פלייליסט קצר, אבל בשבוע הבא צפוי פלייליסט ארוך (המון שירים בפרשת ויחי). אבל תחילה נפתח בזה שמסיבות חנוכה כבר הסתיימו לשנה זו, אכלנו אין ספור "לאטקעס" ו"סופגניות" ועכשיו רואים את “החורבן” שזה גרם לנו וחייבים להתחיל "דייאט" אבל לא סתם דיאטה, אלא דייעט מיוחד של ליפא שמעלצר!

היום זאת חנוכה, שבע שנים משחרור הניסי של הרב שלום מרדכי רובשקין מבית האסורים. אני זוכר היטב את השמחה והריקודים מחוץ לביתו במונסי. מה שהחזיק אותו בכלא לדבריו, היה שלוש האותיות א ב ג שהן ראשי התיבות אמונה בטחון גאולה. ובהשראה הזאת הלחין ייצי וולדנר ויעקב שוואקי את השיר "א ב ג" שנשמע בפלייליסט

ביום ראשון הקרוב ה' בטבת חל יום "דידן נצח". אחרי שנשמע את השיר הידוע של חסידי חב"ד נשמע עוד שיר עם המילים הללו של בערי וועבר.

בחנוכה, כשישבתי מול המנורה אחר הדלקת נרות החנוכה, חשבתי לעצמי הלוואי שהייתי יכול לראות את הדלקת המנורה בבית המקדש. בפלייליסט של פרשת וישב שיבצתי את השיר של אברהם פריד על החלום שלו, באחד החלומות יש את המילים "אהרן הכהן צינדט און די מנורה" – החלום לראות את אהרן הכהן מדליק את המנורה, בעצם זה חלום של כל יהודי ויהודי שנזכה כבר לראות את בנין בית המקדש השלישי.

זכיתי והקב"ה נתן לי הרגש מיוחד לכל דבר ועניין שקשור לבית המקדש – גם בעת שאני עולה לציונו של אבי זצ"ל בהר הזיתים, אני מתקשה להתנתק מלצפות במקום המקדש. בספר שקניתי לאחרונה 'תבנית הבית' – שעושה סדר על בית המקדש, בציורים והרבה פרטים על בית המקדש הראשון ובית המקדש השני.

בספר יש גם ביאור על מסכת מידות ושם הוא מתאר את 'קודש הקדשים' ששלמה המלך בנה בבית המקדש הראשון. מה שהתנגן לי בנשמה באותן דקות ונראה לי יותר ממתאים לרגעים הללו, זה השיר של ר' אברהם מרדכי שוורץ 'אפיריון' שמילותיו הן מתוך 'שיר השירים', ועל פי המפרשים שלמה המלך מתאר את קודש הקודשים שבנה. שיר זה כמובן גם מתאים לערב שבת, הזמן בו רבים נוהגים לומר 'שיר השירים'.

ועכשיו לפרשת השבוע. וכמו בכל שבוע אני רוצה לתת קרדיט למני גירא שורץ, מגיש התוכנית 'שעתיים לשבת' כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5FM  שמביא כל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו.

'ויגש אליו יהודה' אומר המדרש היינו הגשה לתפילה. ו'הרוקח' מביא פה הלכות תפילה, שמכאן לומדים את הדין שצריך לפסוע שלוש פסיעות לפני שניגשים לתפילת שמונה עשרה

שלוש הגשות במקורותינו. הגשות שמוזכרות אצל אברהם, אצל יהודה וגם אצל אליהו. ומה העניין של הפסיעות הללו? שלא יעמוד אדם במקומו, אלא יעשה מעשה כלומר מעשה פיזי של הכנה והתקרבות אל השם. נשמע את שלמה כהן עם שיר נפלא 'קל אלוקי הרוחות תן בי כוח לתפילתך'.

הספר 'ידות אפרים' אומר ויגש אליו יהודה ראשי התיבות של וארא אליו השם. מיד תכף כשאדם רוצה לגשת אל השם, ומגלה את רצונו באמירה מפורשת או בפעולהנ מעשית, מיד השם נראה אליו. כפי הפסוק הידוע 'טרם יקראו ואני אשמע, עוד הם מדברים ואני אענה'. נשמע את אברהם פריד עם השיר "עוד עוד".

מסר נוסף שמביא ה'אמרי אמת' עם רמז בשם ה'שפת אמת', מה שאמר חזקיהו לישעיהו כפי שהגמרא מביאה בברכות: אומר כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. אומר האמרי אמת ש"אבי אבא" זה יהודה. הוא זה שקיבל על עצמו ערבות על בנימין ואף שהיה נראה לו שהוא מאבד את עולמו – לא רק עולם אחד למעשה שתי עולמות כמו שרש"י מביא, עם כל זה אזר עוז 'ויגש אליו יהודה' ומכאן למד חזקיהו שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. בפלייליסט שיבצתי פה שיר נפלא של מרדכי בן דוד.

'ועתה כבואי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו': קשורה גימטריה תורה – אנחנו למדים מכאן שרק על ידי תורה אפשר לקשר ולקשור את הנפש של האב עם בנו. אשרי האב שמלמד את בנו תורה, כך נפשם נשארת קשורה זו בזו, כפי שנאמר בפסוק: ונהיה אנחנו וצאצאנו. נשמע כעת את השיר ונהיה אנחנו של פרחי מיאמי בביצוע לייב.

ועכשיו לאג'נדה שלי על העניין של אחדות: יוסף הצדיק מתוודע לאחיו, הנה עוד שיר מהרשימה ארוכה של שירים על "הנה מה טוב" הפעם של צודיק גרינוולד. ואחריו עוד שיר שמכריז "שלום איז די בעסטע זאך"!!!

סרח בת אשר שרה ליעקב אבינו "עוד יוסף חי"  מוטי אילאוויטש (כתב והלחין) בערי וועבר שר, בו הוא מעביר מסר מאוד חשוב: תגיד לעצמך "לא משנה מה שאני עובר, אני יכול להיות צדיק וגיבור, בדיוק כמו יוסף." (הגיע הזמן שתלמדו אידיש😊)

הדבר הראשון שיעקב אבינו עשה כשנפגש עם יוסף הצדיק, מופיע ברש"י שהיה קורא את שמע. יש הרבה שירים מתאימים שאפשר לשלב פה, אבל היום נתתי את הכבוד לפרחי מיאמי מתוך מופע האסק 25.

יעקב אבינו נפגש עם בנו אחרי 22 שנה. אנחנו לא יכולים לדמיין את השמחה העצומה שיעקב אבינו הרגיש באותה שעה. אבל יש עוד משהו שאנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו, את הצער הנורא שאבא מרגיש כשלא מרשים לו לראות את הבנים או הבנות שלו.

עכשיו כשסיימנו את ימי חנוכה, אחר ששמעתי על מקרה עצוב, אני חייב לכתוב על זה: יש הורים שלא נתנו להם לתת דמי חנוכה או מתנה לכבוד חנוכה לילדים שלהם. לצערנו יש אימהות ואבות, אבל הפעם אני מדגיש על אימהות, שמשתמשים עם ילדיהם ככלי נשק נגד אבא של ילדיהם לסיבה אחת בלבד! כדי לצער כמה שיותר את האבא! זו רשעות שאי אפשר לתאר במילים וזה הורס את הילדים יותר מכל דבר. ליבי צועק "עד מתי" הרשעות הזאת תמשיך להרוס את חייהם של ילדים שלא באשמתם משתמשים בהם ככלי נשק? גם הם בני אדם ורוצים לראות את אבא שלהם! אם יש אפילו אבא או אמא אחד שבזכות הטקסט הזאת יעשה את הדבר הנכון דיינו.

ועכשיו, ההקשר לשיר: בכל מוצאי שבת במלוה מלכה אנחנו שרים "והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם" במהרה בימינו אמן. יש הרבה שירים מצויינים על הפסוק הזה, אבל אני רוצה לשים שיר שפחות מוכר עם סיפור מרגש מאחוריו. שיר ש"השיב בן לאבא" המלחין של האלבום שנקרא 'תתחדש' רבי הרשל רוזנברג סיפר שאחרי כמה שנים של ניתוק עם בנו, כשהתחיל לעבוד על האלבום הזה לאט לאט חזר הקשר עם בנו שאף שר עמו בשיר האחרון של האלבום.

אנחנו נשמע את הגרסה בלייב באירוע של האירגון קשר נפשי (ארגון המעניק תמיכה להורים לילדים המתמודדים עם "קיום המצוות"( הביצוע כמו באלבום ע"י בערי וועבר עם בנו של המלחין רבי הערשל רוזנברג ובגרסה שנשמע עכשיו באמצע השיר מצטרף גם רבי הערשל עצמו לשיר ביחד עם בנו.

שיר לכבוד שבת: כפי שהזכרתי קודם כשיעקב פגש את יוסף היה קורא את שמע. נשמע את דדי גראוכר ביחד עם עמית ליסטוונד שר מחרוזת שמע ישראל – הוא אלוקינו, מתוך קדושה בתפילת מוסף של שבת

שתהיה לכם שבת שלום.