50,000 דולר ו-6 מחבלים; כך התחיל אל ג'ולאני

חודש שלם יחלוף השבוע מפרוץ המרד בסוריה שמביא בחיקו שינויים דרמטיים בכל רחבי המזרח התיכון. אחרי הכותרות המרכזיות שסיפק המרד בשבועות הקודמים, נראה שכעת הגיעה השעה לגעת בנעלם הגדול – זהותו ועברו של אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי, האיש שמאחורי המהפכה בסוריה.

הדעות חלוקות היכן נולד אל ג'ולאני, שעם לידתו קיבל את השם אחמד חוסיין א-שרע. יש האומרים כי נולד בעיר דרעא שבדרום המדינה, אחרים טוענים כי נולד בדמשק והדעה הרווחת היא כי הוא נולד בכלל בריאד בירת סעודיה. מבדיקה שעשיתי נראה כי אלו הטוענים שנולד בדמשק או בדרעא רוצים להצביע על שייכותו למדינה, ולא על מישהו שהגיע אליה מבחוץ. דרעא, יש לזכור היא בכלל העיר שבה החל המרד נגד בשאר אל אסד לפני 13 שנים, ומכאן חשיבותה בכל הקשור להזכרת הפלתו של העריץ הסורי.

כך או כך, אביו של אל-ג'ולאני, חוסיין א-שרע נולד למשפחה סורית ברמת הגולן. עם פרוץ מלחמת ששת הימים היגרה המשפחה לעומק סוריה ובשלב מסוים היגר אביו לסעודיה כדי למצוא עבודה. הוא עבד כמהנדס נפט וכשבנו אחמד היה בן 7 חזרה המשפחה לדמשק והתיישבה בשכונת אל-מאזה היוקרתית.

ילדותו ובגרותו בדמשק היו רגועים ושלווים, אך התפרצות האינתיפאדה השניה בישראל בשנת 2000 למניינם משכה את תשומת ליבו והוא החל להביע התעניינות בטרור ובהפיכות.

3 שנים מאוחר יותר, כאשר ארה"ב החלה לרכז כוחות בכווית לקראת מלחמת המפרץ השנייה, עודד הנשיא הסורי קבוצות של ג'יאהדיסטים סורים צעירים לצאת לעיראק ולהילחם באמריקאים. א-שקע בן ה-21 היה אחד מהם. אסד עשה זאת משתי סיבות. האחת, להטריד את האמריקאים ולגרום להם להבין שהמזרח התיכון הוא קן צרעות. הוא, כמו כל מנהיג ערבי, חשש מפלישה אמריקאית לארצו, ולכן שמח "לתרום" מאות צעירים שיצאו להילחם באמריקאים כדי לגרום להם להיכוות מהמזרח התיכון.

כפראנואיד וותיק הוא גם הראה בכך לאותם ג'יאהדיסטים שהוא תומך במאבקם ומהווה בן ברית שלהם, לבל יוציאו נגדו את יצר ההרס שלהם. בסתר ליבו קיווה אסד שימותו בקרבות וכך יקצור רווח נוסף, אבל לא שיער שבאותו מעשה הוא חורץ את גורלו שלו: אותם ג'יאהדיסטים יהפכו ברבות הימים להיות אויביו המרים ויפילו אותו מכיסאו.

 

א-שרע הפך לטרוריסט פעיל. במסגרת זו הוא החל לכנות את עצמו אבו מוחמד אל-ג'ולאני, כלומר "מוחמד מהגולן", כדי להעיד שבני משפחתו מגיעים מהגולן ושהוא נחוש לצאת למלחמה חורמה ג'יאהדיסטית כדי להעביר את הגולן שוב לידיים סוריות. עד מהרה התבלט הצעיר הסורי הצנום והשקט והפך ליד ימינו של מנהיג אל-קאעידה בעיראק אַבּוּ מֻסְעַבּ א-זַּרְקַאוִיּ.

בשלב מסוים, בהיותו מפקד בדרג ביניים נאסר אל-ג'ולאני בידי הכיבוש האמריקאי, והושם במשך חמש שנים במחנה השבויים בוקה בדרום עיראק, סמוך לגבול הכווייתי. כוכבו דרך עוד יותר במחנה המעצר ובמסגרת שהותו במקום הוא כתב חוברת בת 50 עמודים בה העלה את מסקנותיו מהמלחמה בצבא האמריקאי בעיראק, והניח אבני דרך להפלת שלטונו של בשאר אל אסד בסוריה. המסקנה העיקרית שלו בחוברת הייתה ליצור מאבק עממי ונרחב שיכסה את כל העדות בסוריה ושלא יגרום לסכסוכים מיותרים ביניהם.

ביני לביני, בעוד במעצר חוסל א-זראקווי. כשאל-ג'ולאני שוחרר כעבור 5 שנים הוא שם את פעמיו למחוז אל-אנבאר במערב עיראק שבו התבססה שלוחת אל-קאעידה המקומית, שבאותם ימים היה תחת פיקודו של אבו-בכר אל-בגדאדי.

חיש מהר מצאו השניים שפה משותפת וכשפרץ המרד בסוריה בשנת 2011 למניינם נבחר אל-ג'ולאני להיות מפקד שלוחת אל-קאעידה במדינה. הוא נשלח לסוריה, בעודו חוצה את המדבר הסורי עם 50,000 דולרים באמתחתו וששה מחבלים לרשותו, אבל בתוך שנה כבר פיקד על צבא של 5,000 ג'יאהדיסטים. אנשיו שכינו את התארגנותם בסוריה 'ג'בהת א-נוסרה לאהל שאם' (חזית הסיוע [לעם הסורי] ללבנט) או בקיצור "ג'בהת אל נוסרה" (חזית התמיכה) נכנסו לקרבות העצימים מול הצבא הסורי והציר האיראני כדי להפיל את המשטר.

שנתיים לאחר מכן הודיע אל בגדאדי כי הוא מתנתק מאל-קאעידה לטובת ארגון בשם דאע"ש שיהווה זרוע התנגדות לכל הממשלים הערביים באזור, והכריז כי אל-ג'ולאני הוא הנציג מטעמו בסוריה. יום למחרת מרד אל-ג'ולאני והודיע כי הוא מעדיף להיות כפוף לאל-קאעידה ולא לארגון החדש.

הוא טען כי הסיבה לכך היא רצונו לשיתוף פעולה עם האוכלוסייה המקומית, בניגוד לדאע"ש שטבח ללא רחם באזרחים מוסלמיים מקומיים. הצעד הזה, יש לציין, לא נעשה מצדיקות יתר אלא מהבנה אחרת של המציאות: בדומה לחמאס ול"אחים המוסלמים" הבין המנהיג הסורי המקומי שעדיף ליצור שיח עם האוכלוסייה המקומית, לדאוג לצרכיה וכך להטמיע את האידאולוגיה שלה בקרב הציבור ובחומרי הלימוד. לפי הדעה הזו, הח'ליפות האסלאמית תוקם רק לאחר שתהיה תמיכה עממית רחבה מספיק בקרב התושבים.

בין ארגוני הטרור פרצו קרבות קשים ואלימים ואלפי מחבלים משני הצדדים נהרגו במסגרתם, בעיקר במזרח המדינה.

אבל המקור ליריבות בין הארגונים היה עמוק הרבה יותר מאשר היחס לאוכלוסייה המקומית. זו הייתה גם יריבות אישית על הבכורה בין אל-בגדאדי לאל-ג'ואלני וגם מלחמה שכללה מאבק על רווחים עצומים מהכנסות של דרישות כופר, הברחות, בני ערובה, נפט ומיסים. מלבד זאת אל-בגדאדי ראה את עצמו ממשיכה של השושלת העבאסית המוכרת כח'ליפות בגדאד ואילו אל-ג'ולאני ראה עצמו בדמיונו ממשיך את שושלת אומייה שהפכה את דמשק למנהיגת העולם הערבי בזמנו.

 

כך או כך, אחרי כמה שנים של מרד בסוריה הצליחו הסורים בסיוע האיראנים, חיזבאללה ורוסיה למגר את ההשתלטות 'ג'בהת אל נוסרה' על חלקים נרחבים במדינה ולהשיב לידיהם את רוב האזורים המיושבים של סוריה, ובכללם גם את העיר חאלב.

המורדים ההמומים נסוגו צפונה והתרכזו תחת צילה של טורקיה באזור אידליב, אבל זה היה האות לאמריקאים – שחששו מיצירת אוטונומיה מקומית הכפפוה לאל-קאעידה – להתחיל לתקוף אותם מן האוויר.

מי שמצא את הדרך לצאת מהבוץ היו הקטארים שתמכו באל-ג'ולאני וארגונו מאחורי הקלעים. הם הציעו לו לפתוח ארגון חדש, תחת שם אחר וכזה שיאגד ארגוני מורדים אסלמיסטיים אחרים. הרעיון שלהם היה פשוט: ליצור תדמית חדשה ומתונה שתוריד את הסכנה האמריקאית ותיצור רושם שיגרום למדינות ערב מתונות לתמוך בהם.

הארגון החדש קם והיה וקרא לעצמו 'ג'בהת אלנצרה לאהל אלשאם' (ובשמו המקוצר 'ג'בהת פתח א-שאם) שמשמעותו "חזית העזרה לאזור הלבנט".

"להערכתנו" העריכו באותם ימים בכירי ה'מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית' במחקר מעמיק שכתבו "נועדה הקמת המסגרת החדשה לטשטש ולעמעמם את הקשר עם אל-קאעידה ולהתנתק מהדימוי הטרוריסטי, שאותו מסמל הארגון. ההתנתקות מהדימוי הטרוריסטי נועדה לסייע לקדם שתי מטרות-יסוד, בזירה הבינלאומית ובזירה הפנים-סורית: א. בזירה הבינלאומית נועד המהלך להקשות על ארה"ב ומדינות הקואליציה המערבית להצטרף להתקפות האוויריות המתנהלות נגד ג'בהת אלנצרה ע"י רוסיה. המערכה של ארה"ב ובעלות בריתה התמקדה מראשיתה בדאע"ש בעוד שרוסיה תקפה גם את ג'בהת אלנצרה מאחר וראתה בו את אחד האויבים המרכזיים למשטר הסורי. עיתוי ההודעה קשור, להערכתנו, לידיעות אודות ההסכם המתגבש בין רוסיה וארה"ב, שבמסגרתו תשתפנה השתיים פעולה בלחימה נגד דאע"ש וג'בהת אלנצרה. בראיית אלג'ולאני המהלך החדש עשוי ליצור דימוי של התנתקות מאלקאעדה ובכך להקשות על ארה"ב והמערב להתייחס למסגרת החדשה כאל ארגון טרור (מה גם שבפועל, ארגון 'ג'בהת אלנצרה' נמנע מביצוע פיגועים נגד ארה"ב והמערב או נגד רוסיה, בניגוד למתקפת הטרור שמנהלים דאע"ש ותומכיו).

ב. בזירה הפנים-סורית חותר אלג'ולאני למצוא מכנה משותף רחב ככל האפשר עם ארגוני מורדים בעלי אופי אסלאמי, גם כאלו שהאידיאולוגיה שלהם אינה בהכרח סלפית-ג'האדיסטית, ולהילחם עימם במשותף נגד המשטר הסורי. יתכן גם שהמהלך הנוכחי נעשה כהיענות לדרישות ארגוני המורדים האחרים, החוששים מהפיכתם ליעד לתקיפות אוויריות בשל זיהויים עם אלקאעדה. הנטייה לשיתופי פעולה עם ארגוני מורדים אחרים ליוותה את ארגון ג'בהת אלנצרה מאז היווסדו, הקלה עליו ליצור קואליציות ומסגרות-על עם ארגוני מורדים אחרים (תחת הכינוי "צבא אלפתח"), והבדילה אותו באופן ברור מדאעש (המעדיף לנהל את מלחמותיו לבדו, ללא קואליציות ובעלי ברית, ונמצא בחיכוכים מתמידים עם ארגוני מורדים אחרים). שיתוף הפעולה עם ארגוני מורדים אחרים עשוי, בראיית אלג'ולאני, לשפר את יכולתה של המסגרת החדשה לעמוד בפני יוזמות ההתקפיות של צבא סוריה בסיוע רוסיה, איראן, חזבאללה והמיליציות השיעיות הנתמכות ע"י איראן".

האמריקאים לא קנו את השינוי ושנה לאחר מכן (אחרי ניסיונות של ארגוני מורדים מתחרים ליצור אחידה המתאגדת תחת גוף אחד ובלעדי), מיהר אל-ג'ולאני לטרוף את הקלפים ולהקים איחוד של ארגונים איסלמיסטים רבים תחת חסותו, אשר קיבלו את השם 'הַיְאַת תחריר א-שאם' (הארגון לשחרור הלבנט). הארגון הזה שמכונה בקיצור במערב HTS שרד עד היום תחת פיקודו וניהל את המערכה להפלת אסד.

HTS בראשות אל-ג'ולאני הקים בשמונת השנים האחרונות מדינה אוטונומית בפני עצמה. תחת חסותו של ארגון הטרור עברו להתגורר במחוז אידליב מיליוני פליטים סוניים שלא רצו או לא יכלו לעזוב את אדמת סוריה, אך חששו להימצא תחת משטר עלוואי. הארגון הקים במחוז רשות אזרחית השולטת על מיליוני אזרחים ובכללם מוסדות חינוך עם כחצי מיליון תלמידים, בתי חולים רבים וכמובן מנהלת אדמיניסטרטיבית המנהלת את החיים במחוז.

יחד עם זאת, בארה"ב ראו בארגון את שימורו של המצב הקודם תחת כסות שקרית ולא קנו גם את השינוי הזה. גורמי מודיעין מערביים טענו כי מחצית מ-40,000 לוחמיו הם אנשי אל-קעידה, רבים מהם זרים, ושומרים על קשר חשאי עם הנהגת ארגון הטרור. הם גם טוענים כי הארגון, למרות רצונו להצטייר כמתון, מעוניין בהקמת אמירות איסלמית שתוקם על אדמת סוריה ותנוהל לפי השריעה.

למעשה, עד השבוע, אחרי שנציגים בכירים מוושינגטון נפגשו בדמשק עם אל-ג'ולאני והתרשמו מרצינות כוונותיו וממה שהיה נראה להם כמתינות, הם החשיבו את HTS כסניף אל-קאעידה בסוריה ועל ראשו של אל-ג'ולאני ריחף פרס בשווי עשרה מיליון דולרים.

היריעה אודות חייו של המנהיג הסורי החדש כה ארוכה, שהמחשבה לכמת לתוכה גם את השאלה על מניעיו ורצונותיו כיום, תוך דגש על הקשר הישראלי, לא יכולה להיכנס במסגרת הזו.

על המחלוקת באשר לדעות שהמנהיג החדש של סוריה מחזיק בהן כיום – שמא הפך לפרגמטי ושוחר שלום אמיתי, או שמדובר בזאב בעור של כבש וכן על שאלות בלתי פתורות נוספות, בעז"ה בפרק הבא.