האם שופטים משוחדים ומתי משחררים את האסורים?

אחת המחשבות המייסרות ביותר אנשים שמתקשים לקבל החלטות היא המחשבה שאולי הם יעשו את ההחלטה הלא נכונה.

מחשבות שאולי יש יתרון או חסרון אחד שהם לא שמו לב אליו, שאולי אחרי שיחליטו פתאום יבינו שהיו צריכים להחליט בדיוק הפוך ושהם צריכים לבדוק עוד מקורות מידע ולהתייעץ עם עוד אנשים לפני שהם יכולים לקבל החלטה.

יש אנשים שמפרגנים לעצמם, הם אומרים לעצמם על עצמם שהם אנשים מאד יסודיים באופיים לכן הם חייבים תמיד לבדוק יתרונות מול חסרונות אבל הגישה כביכול מעמיקה היא לא תמיד מתגמלת

טוב שהאדם הוא עמקן בתנאי שהעמקות היא לא על חשבון ההתקדמות בחיים ואם האדם הוא 'רק עמקן' אז הוא כבר סובל מנטייה

לאובססיות, נטייה לפרפקציוניזם, תחושת חוסר ערך ודימוי עצמי נמוך, חרדה מכישלון חשש משינויים ובהדרגתיות הוא לומד להטיל ספק בעצמו שוב ושוב.

אנשים עם נטייה לאובססיות או פרפקציוניזם חשים שכל החלטה שהם מקבלים חייבת להיות נטולת טעויות ומתוך שיקול דעת מקסימלי, שלא ישאיר מקום לספק.

אנשים שסובלים מדימוי עצמי נמוך בטוחים שהם אינם מספיק חכמים, מוכשרים או רואים נכון את הדברים על מנת שיוכלו להחליט בעצמם.

חרדה מכישלון או מהחלטה לא נכונה מאפיינת לעיתים את האדם הפרפקציוניסט או אדם חסר ביטחון עצמי אנשים שחוששים שבמידה ויעשו החלטה לא נכונה הם יהיו נתונים לביקורת ושיפוט של החברה.

מכאן שבמקרים רבים קושי בקבלת החלטות נובע למעשה מחשש מפני דחייה חברתית, חרדה מנטילת סיכון, חרדה משיפוט עצמי חמור .

הפתרון מתחיל כאשר האדם מרשה לעצמו 'לטעות' הוא מרשה לעצמו לאמר מותר לי לטעות.

הוא יודע שכן זה בסדר ונורמאלי וזה עוד יהיה אלפי פעמים, זה לא אומר שהוא רוצה טעות זה כן אומר שהוא יודע להכיל ולקבל טעות ולכן הוא לא נבהל מטעויות.

אז האדם כן יגייס את המידע כדי להחליט אבל אח"כ הוא מגיע לשלב שהוא אומר אני מחליט!

הוא צריך להיכנס למצב תודעתי של אני מחליט!

וגם להגדיר לעצמו את המחיר של ההחלטה

ושיישאל את עצמו:

מה הדבר הכי נורא ורע שיכול להיות אם אקבל את ההחלטה

מה הסיכון וגם ובעיקר מהו הסיכוי. וזהו בלי עוד ספיקות, זה המידע שיש.

הקב"ה ברא עולם שאין בו מידע מדויק לגבי העתיד ולכן על בסיס מידע לא מדויק אנחנו יכולים לבחור ולהחליט החלטות נכונות לא צריכים לחכות לדיוק… כי דיוק לא יגיע.

האויב של הטוב בחיים זה טוב ביותר, האדם מחפש את היותר טוב ולכן הוא מוותר על הטוב

אבל הטוב הוא ריאלי וההכי טוב הוא בדמיונות הוא לא ריאלי.

דבר נוסף שאלה מהותית מה אני ירוויח בעבודת המידות אם אני עושה החלטה

אם האדם מחליט לעשות שינוי הוא בעצם מחליט לעשות עבודה בעבודת המידות שלו.

הוא מחליט לוותר על קשרים כואבים הוא מוותר על התלות הוא מרוויח את מידת העצמאות!

ועוד נקודה בהקשר הזה

צריכים לזכור 'גם להישאר בקשרים רעים' זו גם החלטה כלומר שלא יאמר האדם אני מפחד להחליט לעשות שינוי.

שיאמר אני בוחר להישאר תלוי באנשים מרעילים… ושיגדיר לעצמו את המחירים שהוא ישלם אם הוא ימשיך להיות קשור לאותם אנשים

שיאמר לעצמו אני מרוויח חברה אני מרוויח אשליה אני מרוויח קשרים, אבל אני מפסיד את העצמאות

אין הכוונה שהאדם יהיה ציני כלפיי עצמו, לא!

אלא הכוונה היא שהאדם יאמר לעצמו שהוא מודע מה הוא מרוויח מה הוא מפסיד ומה שהוא מפסיד שיתחיל לעבוד על זה

לדוגמא הוא מרגיש שהוא לא יכול לקבל החלטות לבד, הוא לא יכול להתנהל לבד הוא חייב להיות תלותי

אז שיתחיל לעבוד על עצמו בהדרגתיות , לדוגמא קצת פחות להתקשר לאותו אדם שהוא תלוי בו

לבדוק איזה החלטות בשלב הזה של החיים הוא יכול לעשות מבלי שהוא מתקשר לאותו אחד

לבדוק איך הוא יכול לטפח עצמאות אפילו ברמה הנמוכה, בינתיים עד שהוא יגיע למקום מרומם יותר.

אפילו שהאדם לא מגיע לשיא אבל המודעות שהוא לא מחליט לעשות שינוי היא גם מודעות.

לכן חשוב שהאדם יאמר לעצמו, אני מחליט לא לעשות שינוי

כשאדם מודע שהוא לא יעשה שינוי כי הוא מפחד

אז לפחות הוא מודה ומודע, הוא מודע לעצמו ויכול להתחיל לעבוד על עצמו…

הוא לא חייב לאמר – 'אני לא תלותי באחרים אני פשוט שמח לשמוע את דעתם'

אלא הוא יכול לאמר – אני שומע אחרים ואני בלחץ אם אני לא יעשה מה שאומרים לי

ואני מרגיש תלוי בהם ואני מרגיש שאני חייב את העצה שלהם ואני מרגיש שאם אני יעשה שונה מהעצות שלהם אז אני אכשל

כאשר האדם מודע אז הוא יכול לקחת אחריות ולפתור בהדרגתיות את שורש הבעיה.

להחליט או להיות מודע שאני לא מחליט ואז להתחיל להבין למה אני לא מחליט ולטפל באותו עניין

אבל לא לאמר אני 'זורם' ולא רוצה לחשוב… זה מזיק לטווח ארוך, זה הכביש המהיר לקראת חיים עם רגשות אשמה חרטה והרבה תסכול.

אם יש מצב שבהם אין בפנינו את כל הפרטים שיאפשרו קבלת החלטה מושכלת

במקרה זה, הססנות היא תוצאה של אחריות, "איזהו חכם? הרואה את הנולד!" (תמיד ל"ב) במידת האפשר, על האדם לעשות מה שביכולתו כדי לאסוף כל נתון שיאפשר לו לצפות את פני העתיד.

לעומת זאת, כאשר כבר התקבלו כל הנתונים שניתן לקבל, התמונה בהירה די צורכה, ובכל זאת אנו נתקלים בקושי לקבל את ההחלטה הסופית ולהתקדם או לסגת – כאן כבר מדובר על הססנות שלילית.

כל החלטה, למעשה, מהווה בבחינה מסוימת סיכון מחושב.

נקודה נוספת ומהותית בחירה בין 2 אפשרויות זאת לא בחירה – זה אולטימטום.

אם אדם חושב שיש לו רק 2 אפשרויות בחירה – סימן שהוא לא רואה את כל האופציות והוא נכנס ללחץ מיותר.

בזמן קבלת החלטה, טוב לחשוב על כמה שיותר אפשרויות …

רק לאחר שיהיו הרבה אפשרויות – נוכל לראות את הדברים באופן שונה.

וכמו בהחלטה להתנתק מאדם שאנו תלויים בו, אנו לא צריכים רק לאמר לעצמנו או שמתנקים ממנו או שממשיכים קשר

אפשר גם לבחור באמצע ובהדרגתיות לעבור תהליכי ניתוק…

נקודה נוספת

אם צריכים להגיע לידי החלטה כדאי לקבוע זמן עד מתי אנו מחליטים

אם לא מחליטים ככל שעובר הזמן אנחנו הופכים את הבחירה שלנו למורכבת יותר.

לכן, אם אנחנו לא מגדירים פרק זמן, אנחנו כנראה נעצים את הבעיה ונסבך אותה, ללא סיבה מוצדקת , וכך כל בעיה ככל שחושבים עליה ומעמיקים בה כך היא נעשית מסובכת יותר ויותר

אמנם האדם אוהב לחשוב על עצמו שהוא אדם רציונאלי אבל הוא רק רואה את עצמו ככזה

יש אנשים אומרים אני אדם שכלי וענייני, כך הם אולי אוהבים לראות את עצמם אבל מה שהאדם אוהב לראות את עצמו זה לא אומר שהוא כזה…

זה אומר שכך הוא אוהב לראות א"ע

האדם הוא מונע מהרבה רגש, מודע או לא מודע זה לא משנה את העובדה.

האדם יעשה בחירה כל בחירה קטנה או גדולה יש בה גם השפעה של הרגשות

הוא יחליט להיות קשוח ולא לחייך בעבודה – לא רק בגלל שזו הדרך הנכונה להנהיג את העובדים שלו

אלא גם בגלל סיבות נוספות כמו הפחד שלו להיפתח לעובדים או חוסר אמון שלו בעצמו לנהל מצבים רגשיים של פעם שמאל דוחה ופעם ימין מקרבת, לכן הוא בלא מודע מושפע רק מצד אחד = להיות קשוח בעבודה

ניקח דוגמא קיצונית:

אם אדם מתקשה לבכות, זה עלול להיות סימן שמערכת הרגשות שלו אינה מאוזנת – אפשר שהוא סובל מלחץ כרוני או חרדה

קהות רגשית או ניתוק מהמציאות בגלל עודף של כאב ולכן כמנגנון הגנה הנפש בחרה להתנתק מהמציאות ולגלות אדישות כלפיה

כאשר הנפש נמצאת במצב מתמיד של לחימה-או-בריחה או כיבוי הרגשות, כלומר הוא במצב הישרדותי הוא מפחד לאבד קשר הוא מפחד לאבד עבודה הוא מפחד שתגיע החרדה או שהוא מדוכא ממצבים בחיים שלו אז
קשה לגשת לרגשות שמובילים לבכי, כי המשמעות והסמל של בכי – זה 'להרגיש'

אני מרגיש כואב לכן אני בוכה, אבל האדם שהוא 'סגור ונעול' רגשית הוא כבר לא מרגיש!

הנפש לא מרגישה בטוחה להיות מרגישה ולכן היא לא יכולה לשמוח וגם לא יכולה לבכות, הנפש פשוט לא רוצה להרגיש לא רוצה להתרגש.

לדוגמא אם האדם סובל מלחץ גבוה, הלחץ נעשה 'קבוע' בחיים של האדם ואז האדם נמצא במצב של 'עירנות' מתמדת.

לכן לחץ קבוע לא מאפשר לאדם 'להרגיש'

כך גם דיכאון, האדם במצב של 'כיבוי הרגשות שלו', הנפש מרגישה יותר רע מאשר טוב אז כמו אומרת הנפש 'לא כדאי בכלל להרגיש' שהרי בסוף מרגישים יותר רע מאשר טוב.

אז לא משתלם להרגיש, ולכן הנפש מכבה את מנגנון הרגשות של האדם.

מה כדאי לעשות

טיפול לשחרר רגשות

פעילות גופנית מה שמשחרר את הנפש

לחזור 'לטעום' את טעם החיים בהדרגתיות הווה אומר פעילויות ותחביבים

תפילה שהקב"ה יעזור 'פתח ליבי' שיפתח את ליבנו וששוב נוכל להאמין בעולם באנשים בחברה בעצמנו ובכך נוכל לחוות את החיים וגם להיות מוכנים לשלם את 'מחיר' הפגיעות אבל גם את התגמול של 'להתרגש' מהחיים.

בכל אופן אנו רואים שהאדם לא מביע רגש… לא בגלל שכל אלא בגלל נושא רגשי

גם אותו מנהל בעבודה שהוא 'קשוח' זה לא בגלל הבנה שזו הדרך לעבוד אלא בגלל שזה גם מתאים לו רגשית

ולמה חשוב לדעת את זה?

כי אם האדם יהיה מודע לעצמו יהיה לו קל יותר לאמר לעצמו

אני פועל בצורה מסויימת לא כי זה הכי טוב אלא כי אני רגיל או כי אני מפחד לעשות שינוי

המודעות הזו היא תחילת מסלול של מודעות שינוי צמיחה ודיוק בעבודה, בשגרה, בחיים.

גם האדם השכלי, אפילו יהיה שופט בבג"צ …מושפע מהרגשות שלו.

התורה מספרת באריכות על אליעזר עבד אברהם, הייתה לו בת הוא רוצה שהבת שלו תתחתן עם יצחק הבן של אברהם אבינו, ואותו שלח אברהם שיהיה השדכן ויימצא שידוך לבנו ליצחק ואברהם אמר לאליעזר הבן שלי והבת שלך לא מתאימים (אין ארור מתדבק בברוך רש"י) וכאשר נשלח אליעזר עבד אברהם לעבוד למצוא שידוך ליצחק בשביל אאע"ה הוא התפלל שיצליח בשליחות שלו.

מדוע היה צריך להתפלל לה' שיצליח דרכו?

הוא לכאורה יכל לסמוך על אברהם שיתפלל להצלחתו?

עוד שאלה – כאשר הוא ראה את רבקה והיא עושה חסד הוא הבין שהיא האשה המתאימה הוא עדיין לא לגמרי היה בטוח אבל הוא הבין שהיא פוטנציאל גדול ולכן מיד הוא נתן לה תכשיטים

עוד בטרם ידע מי היא , למה הוא פעל כך?
ו

גם אחרי שהוא מגיע לבני המשפחה של רבקה והוא מבין שזה שידוך מתאים הוא מיד אומר שהוא רוצה שהיא תגיע אתו מיד לא תתעכב בבית הוריה, מדוע?

אומר הסבא מנובהרדוק כל זה נועד לשמש אמצעי לחימה במלחמתו הפנימית של אליעזר נגד הנגיעה שלו.

היו לו הרבה סיבות לגרום לכך שהשידוך לא יצליח שהוא יוכל לאמר לאברהם אני לא מוצא שידוך לבן שלך עד שבסוף בלית ברירה הבן יצחק יתחתן עם הבת של אליעזר…

אבל כדי להילחם בנגיעות לברוח מהאינטרסים שמעוותים חשיבה.

בגלל שהרגיש אליעזר שהנגיעה משפיעה עליו הוא ידע והבין שאי אפשר עוד להמשיך בדרך הקונבציונלית

ולכן הוא ביקש להקצין לצד האחר, לצד של 'נגד הנגיעה שלו'.

אליעזר יצא להילחם כגיבור נגד נגיעתו והשתדל להטות את מידותיו לצד הנגדי

לכן השתדל אליעזר בחריצות ובחכמה רבה לפעול באופן ששליחותו תצא אל הפועל באופן המושלם.

קודם הוא התפלל שלא יילכד בנגיעה באינטרסים שלא תיכשל השליחות

וגם כאשר ראה ברבקה את הסימנים שאכן היא האשה מיד נתן לה את הנזמים למרות שעדיין עלול היה להווכח שאינה ממשפחת אברהם והמשפחה שלה לא יסכימו או שהמשפחה שלה לא ראויה…

ואז אולי הוא היה צריך לשלם לאברהם נזמים אחרים במקום אלה שהוא נתן בפזיזות לאותה ילדה צעירה ונחמדה.

בגלל הנגיעה שלו הוא מיד נתן לה את הנזמים הוא מיהר להעניק לה כמו לחייב את עצמו אל האמת אל הראוי לעשות אתה דבר הנכון.

כך הוא הגיע אל הקצה השני של הנגיעה

וגם הוא לא רצה לאכול לפני שדיבר את מה שהוא רוצה לדבר לבני משפחת רבקה, מדוע?

כי הוא לא רוצה שמידת העצלות תשתלט עליו

וגם כאשר ביקשו ממנו בני המשפחה שלה – שתשב הנערה אתנו ימים או עשור שוב חשד את עצמו שמא יתרצה להם מחמת הנגיעה…

ושוב היא תתעכב ואולי בסוף הוא יחתן את הבת שלו עם יצחק…

לכן מיד הוא התנגד

שוב הוא עשה ההיפך מנגיעתו

ובהקשר הזה צריך להוסיף

חשוב לא לקבל החלטות בזמן שהרגשות משפיעים עלינו

כמו שרעבים או עייפים או כל הרגשה רעה…

ראינו את המסר הנפלא מעבדי אבות אליעזר עבד אברהם

מחקרים מראים שבוועדות לשחרור אסירים, ככל שעובר הזמן מארוחת הבוקר של חברי הוועדה, מספר האסירים שהם מחליטים לשחרר הולך ופוחת, ההשערה היא כאשר אנשים רעבים ועייפים הם שומרים על המצב ולא משנים אותו, הם לא בנויים לשקול אפשרויות חדשות…

לכן כאשר נדרשים לקבל החלטה משמעותית חשוב שהמצב הרגשי יהיה חיובי

ומצד שני צריכים לדעת להיזהר מהאינטואציה, לרגש יש 'חכמה' אבל צריכים להיזהר ממשפטים שטחיים בסגנון של "אני פועל לפי האינטואיציה שלי. היא תמיד צודקת".

מה זה אינטואיציה?

זה סיכום כל החוויות והמסקנות שלנו מחוויות החיים מה שגורם לנו להגיב מהר בלי לחשוב, האינטואיציה היא לא רגש בלבד, אלא למעשה עיבוד של חוויות העבר שלנו, מדובר בתהליך כל כך מהיר ומורכב של סיכום כל חוויות החיים שלנו

כל מיני משמעויות שהיו לנו במהלך החיים, הסיכום של כל החוויות האלה, בא לידי ביטוי בהרגשה.

בהרגשה מקופלים הרבה רעיונות גישות מחשבות תחושות שהיו לנו במהלך החיים, הרגש של האדם הוא תמצית וסיכום העבר של האדם, אבל זו לא סיבה ולא סימן שזה הדבר הטוב למען העתיד של האדם.

אנשים אומרים "אני מרגיש שאסור לי לסמוך על האדם הזה"

"יש לי תחושה שלעבור לגור במקום מסוים זו תהיה ההחלטה הנכונה"

האמת היא שבתהליך קבלת החלטות נרצה גם לשים לב מה האינטואיציה שלנו אומרת.

נרצה להתייעץ עם הרגש אבל לא שהרגש יכריע עבורנו.

אנו צריכים להתייעץ עם ההיגיון וגם עם הרגש, שניהם מהווים חלק מהותי מהחיים שלנו.

אי אפשר לפספס ולוותר על אחד מהשניים.

לקבל החלטה על בסיס הרגש בהרבה מקרים זה לקבל החלטה על בסיס נתוני העבר של החיים שלנו

אי אפשר להתעלם מזה אך אי אפשר להפוך את זה לחזות הכל.

אם האדם בוחר בת זוג לנישואין הוא לא יכול לבחור על בסיס מה שיהיה חשוב עוד 20 שנה

הוא צריך להתייחס ליום יום, למה שהוא חושב ומרגיש לו היום, בהווה.

אבל יחד עם זאת הוא צריך שיהיה גם היגיון שזה יחזיק מעמד עוד 20 שנה ויותר.

נקודה נוספת

חשוב לא לשאול למה המצב הוא 'כזה' אלא מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב

ונסביר מדוע:

השאלה "למה" עוזרת לנו להסיר מעלינו את האחריות האישית על המצב הבעייתי שנוצר ולהטיל אותה על גורמים שלא תלויים בנו ואין לנו יכולת השפעה עליהם.

למה המצב הוא כזה – זו שאלה מייאשת.

מה עושים או איך מתקדמים זו שאלה של תקווה.