
כתב המזרח התיכון של "סקיי ניוז" הבריטית, אליסטר בנקל, ציין כי בישראל קיימת התנגדות נרחבת להסכם, בשל הספקות האם חיזבאללה יעמוד בהתחייבויותיו. הוא הזכיר את ההצהרות הישראליות על רצון לכבוש את עזה ולספח את הגדה, והוסיף: "כל עוד החטופים נמצאים בעזה והמשבר ההומניטרי שם מחריף עם תחילת החורף, העננים הקודרים יישארו".
ברשת BBC, כתב המזרח התיכון הוגו בצ'גה התייחס לשאלות סביב עתידו של חיזבאללה לאחר הפסקת האש. לדבריו, הארגון ספג מכה קשה במהלך הלחימה, עם אובדן מנהיגים רבים, בהם המזכ"ל חסן נסראללה, ונזק כבד לתשתיותיו. עם זאת, בצ'גה הבהיר כי חיזבאללה לא נהרס לחלוטין. "בלבנון הוא יותר ממיליציה – הוא מפלגה פוליטית וארגון חברתי בעל תמיכה רחבה בקרב השיעים".
עוד באתר:
בצ'גה הזהיר כי צמצום השפעת חיזבאללה עלול להוביל לעימות פנימי בלבנון. לדבריו, יש חשש שצבא לבנון ייאלץ להתעמת עם חיזבאללה ליישום ההסכם, מהלך שעלול להצית סכסוך פנימי במדינה השסועה על בסיס עדתי. "פילוג עדתי עמוק תמיד מהווה סיכון בלבנון", כתב.
ברשת CNN ציטטו את פרופ' פוואז גרגס מבית הספר לכלכלה של לונדון, שטען כי המלחמה הסתיימה ללא הכרעה ברורה. "ישראל טוענת לניצחון, אך המציאות היא שחיזבאללה עדיין קיים, למרות מכות קשות שספג בחודשיים האחרונים". גרגס הזהיר שייתכן שהפסקת האש אינה אלא הפוגה זמנית לפני סבב נוסף של עימותים.
יסמין אל-גמאל, יועצת לשעבר לענייני המזרח התיכון בפנטגון, אמרה ל-CNN כי ההסכם אולי מפחית מתחים, אך למעשה מחזיר את המצב לסטטוס קוו קודם. לדבריה, ההפסקה בלחימה עשויה להעניק יציבות זמנית, אך אינה פותרת את הבעיות הבסיסיות באזור.
בכלי תקשורת רבים לא "הקפידו" לציין כי חיזבאללה הוא שהחל את "חילופי האש". עם זאת, רשת CNN הדגישה עובדה זו, כמו גם "פוקס ניוז" השמרנית, שכתבה כי "המלחמה בלבנון החלה כשהחיזבאללה הנתמך על-ידי איראן ירה לעבר צפון ישראל לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023".
גם ב"ניו יורק פוסט", צהובון אמריקני שמרני, ציינו כי חיזבאללה הוא שיזם את הירי לעבר ישראל. הם הוסיפו כי בתגובה, ישראל חיסלה רבים ממנהיגי הארגון והשמידה תשתיות מרכזיות שלו בלבנון.
פיטר בייקר מה"ניו יורק טיימס" כתב כי "ביידן קיבל סוף סוף את הסכם השלום שלו". לדבריו, אמנם זהו לא ההסכם שייחל לו בתחילת השנה, אך מדובר בפריצת דרך משמעותית, במיוחד לאחר הבחירות הקשות שעבר.