
"התקופה שלנו היא תקופת מעבר", אומרת ל'קול חי' הנטורופתית אושרית אלישע, "מזג האוויר משתנה בין חום לקור, פעם גשם, פעם שמש. לא יודעים מה ללבוש, לא יודעים איך לצאת החוצה, הרבה פעמים בבוקר קר, ואחר כך פתאום חם. זאת אומרת, יש פה באמת איזה משהו שהגוף קצת משתגע איתו, וזה גורם לחוסר איזון בגוף, ואנחנו רוצים לאזן אותו, לחמם אותו ככה מפנים, כדי שיוכל באמת לשמור על עצמו".
"אני חושבת שבכל הגילאים, מגיל 0 ועד גיל 120, לכולם יש את אותה הבעיה בסופו של דבר. בסופו של דבר, הגוף שלנו רוצה שאנחנו נעזור לו, וזה באמת האופציה שלנו, לבוא ולתת לו באמת את מה שהוא צריך, ובמיוחד באמת ככה לקראת החורף הזה, לבוא ולעזור ככה בחימום של הגוף מבפנים, לתת לו מענה בעצם, שהוא יוכל ככה להתמודד. לצאת החוצה ולהתמודד באמת עם המצבים כרגע".
עוד באתר:
"בנוסף, אחד הדברים שמשפיעים, יכול להיות כשילד שעובר פתאום איזושהי טראומה, או אדם שעובר פתאום איזשהו סטרס מאוד גדול, איזושהי טראומה מאוד גדולה, עובר איזשהו משהו ככה מאוד רציני בחייו, אז באמת רואים איך זה מתבטא גם בגוף שלו, אז יש כאלה שזה מתבטא בעור, ויש כאלה שזה מתבטא אצלם בכאבים, וכל אחד מקבל את זה אחרת".
"אחד הדברים המומלצים כדי לשמור על הגוף זה פירות הדר, שמפוצצים בוויטמין C, ומפוצצים במלא מלא דברים טובים, אבל אחד הדברים המדהימים שיש בהם, זה שאנחנו יכולים להשתמש בכל הפריט, זאת אומרת, כולל הקליפה, כולל הלבן הזה, שאנחנו הרבה פעמים מנסים ככה לקלף אותו החוצה, אז דווקא הלבן הזה, דווקא בו יש הכי הכי הרבה בעצם ביופלבונואידים, הוא מאוד מאוד מאוד חשוב לגוף שלנו, ובאמת רצוי מאוד גם אותו לאכול, ומעבר לזה גם עם הקליפה עצמה, אפשר להכין חליטות, בתוך הקליפה יש המון שמן אתרי, שהשמן הזה מאוד מאוד טוב ובריא, ויש בו באמת המון המון ויטמיני ומינרלים שחשובים לגוף שלנו, ודרך אגב, זה גם מאוד טעים".
"אני גם בכללי ממליצה תמיד, לפני שילדים חוזרים מהבית ספר, חוזרים מהגן, לשים איזו צלחת של פירות או ירקות על השולחן, לחתוך אותם יפה, בצורה אסתטית, שיהיה חשק מאוד מאוד גדול, וגם אנחנו, כשאנחנו רואים ככה פתאום איזה צלחת עם פירות וירקות, זה עושה לנו חשק, אז באמת לעשות את זה, זה מאוד מאוד טוב, וזה מאוד בריא, וזה גם נותן לילדים ככה את האופציה לבוא ולהכיר דברים שאולי הם לא מכירים אותם כיום".
האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג: