בדרכו של אברהם אבינו: שליחות בכל תנאי ובכל מצב

בסוף השבוע הזה עתידים להתכנס אלפי שלוחי חב"ד מכל העולם, מהמקומות הכי נידחים, לכינוס השלוחים, כמדי שנה בתאריך הזה, בשבת מברכים של חודש כסלו. והנה דברים שכתב הרב אהרון דוב הלפרין בעיתון כפר חב"ד, לפני שנודע הסיפור של היעלמות שליח חב"ד באיחוד האמירויות צבי קוגן, צבי בן אטל, שכולנו מתפללים שישוב בשלום.

"בשבוע שבו סוערת סוערות ארוכות בישראל ועננה כבדה של רדיפה פוליטית חסרת תקדים מרחפת ומעכירה את האווירה הציבורית, עסוקים שלוחי הרבי מלובביץ' בארץ ובעולם בהכנות האחרונות לכינוס השלוחים העולמי, שעומד להיפתח בשבוע הקרוב.

עוד באתר:

מחריד

לינץ' בתחנה המרכזית: עובד אגד הותקף באכזריות

אבי יעקב

צפו

רגעי אימה: התנינים ניסו להיכנס לתוך הבית

שמעון כץ

תיעוד קשה

אות חיים נוסף מאלקנה בוחבוט: "אין לי כבר עוד כוחות"

אבי יעקב

תיעוד בלתי נתפס

נס פסח: זוג חרדים וילדיהם ניצלו בתאונת דרכים מחרידה

אלי יעקובוביץ

ההדרכה שקיבלנו – לחיות עם הזמן עם פרשות השבוע – הכניסה אותנו בשלושת השבועות האחרונים, מאז פרשת לך לך, ועד פרשת חיי שרה, לחייו של אברהם אבינו, אבי האומה, שדמותו ומורשתו משקפות למעשה את כל מפעל השליחות בדורנו. בפרשות השבוע שעימם אנו חיים בחודש האחרון, אנחנו קוראים על הדרך הארוכה מלאת הייסורים, שעבר אברהם אבינו, מאז נאמר לו הציווי לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, עד הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה.

הדרך רצופת הניסיונות, החלה זמן רב קודם לכן, מאז התחיל במלחמתו, בעודו רך בשנים, נגד האנושות כולה, שהייתה שטופה בעבודת אלילים. המאבקים המרים שניהל אברהם אבינו, בממלכתו של נמרוד השליט, ואצל תרח אביו, ואשר הובילוהו עד לכבשן האש באור כשדים, המאבקים האלו החלו למעשה מאז הכיר אברהם את בוראו, בן שלוש שנים. כבר אז ראה עצמו אברהם העברי, כמי שעומד מצד אחד של הנהר, ולמולו העולם כולו הניצב בצד השני.

תהום עמוקה, מפחידה ומאיימת, בין ציוויליזציה שלמה, בת קרוב לאלפיים שנה, שעבדה עבודה זרה, לבין צעיר בודד, המגלה לראשונה את בורא העולם, ומחליט לקרוא תיגר נגד עולם שלם, ולנפץ את אמונותיו ואליליו. ללא צבא, בלא אנשי מלחמה, חסר אמצעים לחלוטין, פותח אברהם העברי במלחמת התרבות הגדולה, הראשונה בהיסטוריה, ואת יעדו בחיים, הוא רואה בהחדרת האמונה באל אחד, בורא שמיים וארץ, בקרב כל יושבי תבל.

אברהם אבינו יכול היה לשבת בביתו ספון בד' אמותיו, לעלות ולהתעלות בתורה ובקדושה, כמי שהגיע לשיא של קרבת אלוקים וגילוי שכינה, כמי שניצב בפסגת הדרגות הרוחניות בהיותו מרכבה לאלוקות, יכול היה לעסוק כל היום בייחודים עליוניים לשבת על התורה ועל העבודה, במקום להקדיש את זמניו ועיתותיו לפעילות משונה של קירוב רחוקים. איש לא הכריחו להשקיע את כל כוחותיו ומרצו בעבודה הקשה של הפצת האמונה.

בכל היותר, הוא היה יכול לבנות לעצמו מבצר רוחני, להקים שבט של יראים מושלמים, להתמסר לחינוכם, לשקידתם ולטיפוח שלמותם. במקרה הצורך, הייתה לו גם אפשרות להפעילם את יושבי אוהלו, אחת לארבע שנים, כדי לבסס את מפלגת המאמינים, לחזק את שורותיה ולהרחיב את מעגליה. ואולם אברהם אבינו בחר בדרך האחרת, הקשה, הוא פתח במלחמת תנופה שנועדה לפרסם אלוקות בעולם, ולהאהיב שם שמיים בפי כל.

הוא לא התחשב באויבים ומלעיגים, לא הרכין ראש בפני סכנות שירבו לו, את כל סגולותיו ומעלותיו, ניצל כדי לסלול את דרך האמונה, ולהכניס את גויי הארץ תחת כנפי השכינה, לתקן עולם במלכות שד-י. היו בוודאי מיוצאי בית מדרשו של יפת, או מבאי ביתו של לוט, שניסו ללעוג לדרכו החדשנית של אברהם, ליצני הדור שככל המסתבר מצויים היו בשפע, גם אז, ביטלו כנראה באש קרירותם, את המבצעים המיוחדים שלו, את רדיפתו אחרי העוברים ושבים בחוצות קריה, במאכל ובמשתה ובלבד שיזכירו שם שמים.

ואולם אברהם העברי לא שת ליבו להם ולאמונם, בלהט קודש, חדור תודעה של שליחות אלוקית, יצא אל הדרך הארוכה רצופת מסירות הנפש, על כל צעד ושעל, הדרך שהובילה אותו עד לכבשן האש של אור כשדים, אבל גם סללה את הכיוון לדורות עולם, 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו'. זו גם הדרך של הרבי מלובביץ', דרך שהתווה להמוני שלוחיו הפזורים מקצה העולם ועד קצהו.

כאברהם אבינו בשעתו, השקיע הרבי מלובביץ' את כל כוחותיו, סגולותיו ודרגותיו, באמצעות אלפי שלוחיו ורבבות חסידיו, לקרוא בשם השם א-ל עולם. הוא עשה זאת אז כשצריך היה לפתוח את הצינור של מלחמת התנופה, כאשר כל העולם מעבר אחד, והרבי מלובביץ' מהעבר השני, והוא עושה זאת גם היום, אחרי פטירתו, לאחר שרבים כבר חצו את הנהר בהכריזם משה אמת ותורתו אמת.

גם כאן המטרה היא אחת, להפיץ אלוקות ויהדות בעולם, להחדיר את אור התורה ושלהבת האמונה בכל מקום ובכל פינה, לא להתנתק מהציבור אלא אדרבה, להתחבר אליו, לקרב אחים טועים ונידחים בחבלי עבותות האהבה ולהכניסם תחת כנפי השכינה.

לא תמיד התנאים דומים, יש מקומות שבהם מספיקה מסירות נפש של 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך', ויש מקומות שבהם נדרשת הקרבה נוסח כבשן האש באור כשדים. אינה דומה לכאורה פתיחת חדרים ומקוואות ברוסיה הקומוניסטית של הימים ההם, להקמת בתי חב״ד במדבריות השממה של טקסס או בחבר העמים של היום, יש בוודאי הבדלים בין התנאים העומדים בפני שלוחי הרבי בצ'ילה, בהונג קונג, לבין אלו שנמצאים בארץ הקודש, בלב הסערה האנטי חרדית המשתוללת בתוכה.

ואולם השליחות אחת היא, לפרסם אלוקות בעולם, לקרב יהודים לאביהם שבשמיים, להעיר בגחלת הקדושה ולפיד האמונה את כל מחשכי תבל, ובפני שליחות קדושה כזאת אין מניעות ואין עיכובים, בארץ הקודש, כמו ברוסיה, במרוקו, כמו בפריז, בתוניס, כמו באוסטרליה, כאן ושם ובכל מקום, ימשיכו שליחי הרבי מלובביץ' ללכת בכל תנאי ובכל מצב, מתוך אהבת ישראל בלתי מוגבלת, בדרך אשר ציווה אברהם את בנה ואת ביתו אחריו, לתקן עולם במלכות שד-י, להביא את הגאולה האמיתית והשלמה".

כאמור, אלו דברים שפרסם הרב אהרון דב הלפרין בעיתון כפר חב"ד, עוד לפני שנודע דבר חטיפתו של צבי קוגן, צבי בן אטל, שאנחנו מתפללים ועדיין מקווים לנס, למרות שהסימנים מאוד מאוד מדאיגים.

האזינו לדברים המלאים: