
"אומרים שכבדת שמיעה זה אחת שיש לה שתל ולקויית שמיעה זו אחת שיש לה מכשירי שמיעה", אומרת ל'קול חי' חני פיין, שפית וקונדיטורית, "לי יש גם שתל באוזן שמאל וגם מכשיר שמיעה באוזן ימין, אז יש ויכוח מה ההגדרה שלי".
היא מספרת על ילדותה: "אני בת בכורה, אז כשהייתי קטנה ההורים שלי לא שמו לב לבעיות השמיעה שלי, כי לא היה להם למי להשוות, רק כשהגעתי לגן – בשלב מסוים הגננת שמה לב למשהו וביקשה מההורים שלי שיעשו לי בדיקת שמיעה. הם מגלים שאני לא שומעת ואני צריכה מכשירים, מדובר על לפני 42 שנה, ואז הכל היה פחות מפותח ומוכר, אבל הם עבדו כל כך קשה כדי שאצליח להתקדם".
עוד באתר:
על החוויות שלה מאותה התקופה: "היה לי נורא קשה, רציתי להיות כמו כולם – בלי מכשירים, עד היום כשאני בחברת עוד אנשים, אני לא בטוחה שאבין מה כל אחד אומר, לפעמים אני מחייכת במקומות שלא צריך לחייך, אני מתביישת לשאול 'מה?' ולבקש לחזור על הדברים, אבל אם היום אני שואלת 'מה?' ב-10% מהמקרים, כשהייתי ילדה זה היה ב-1%".
"היום אני יותר שלמה עם עצמי, אם הקב"ה היה שואל אותי איך לברוא אותי הייתי אומרת לו – בדיוק ככה, תחשבי איזה נחמד זה שיש לי יכולת לשלוט על השמיעה שלי. אם אני לא רוצה לשמוע משהו אני פשוט מורידה את המכשיר, יש לשמיעה שלי לחצן כיבוי".
האזינו לשיחה המלאה, מתוך התוכנית 'אשת חיל' בהגשת מיכל ירושלמי: