בני הציונות הדתית: הלנו אתם אם לצרינו?

מה שהיה פעם שיח מכובד ושקט, כמעט מאחורי הקלעים, הופך בימים האחרונים למחול פרוע של השמצה וגידוף, לפעמים אפילו הסתה ממש. ברקע התמשכות המלחמה ברצועת עזה ודרום לבנון והאבדות הקשות בשדות הקרב, ובמקביל לניסיונות חקיקת חוק גיוס בכנסת, בציונות הדתית מחריפים את הטון ויוצאים למלחמת חורמה. במי? בציבור החרדי.

אם עד היום יאיר לפיד היה זה שהשתלח בבני הישיבות ה'משתמטים', וליברמן הוא זה שהציע לזרוק את נציגי הציבור החרדי ל'מזבלה', כעת, דווקא בני הציונות הדתית הם אלו שמקדשים את המלחמה בלומדי התורה, ברבנן ותלמידיהון, ולפעמים גם במרנן גדולי הדור, אשר מפיהם אנו חיים ולאורם אנו הולכים.

עוד באתר:

תיעוד קשה

אות חיים נוסף מאלקנה בוחבוט: "אין לי כבר עוד כוחות"

אבי יעקב

צפו

רגעי אימה: התנינים ניסו להיכנס לתוך הבית

שמעון כץ

מחריד

לינץ' בתחנה המרכזית: עובד אגד הותקף באכזריות

אבי יעקב

תיעוד בלתי נתפס

נס פסח: זוג חרדים וילדיהם ניצלו בתאונת דרכים מחרידה

אלי יעקובוביץ

אז למה אנחנו לא מתגייסים ומשרתים בצבא? התשובה מאוד פשוטה. כי כך הורו לנו גדולי ישראל. בנחרצות וללא שום צד פקפוק. האם השיקול העומד מאחורי פסיקתם הוא לימוד התורה של בני הישיבות או דווקא הסכנה שבהידרדרות רוחנית בצבא השמד? מה לנו ולחשבונות שכאלה? אנו מצווים על 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל'.

עיתונאי הציונות הדתית, כמו גם שלוחיהם בפוליטיקה על כל רבדיה, יודעים זאת היטב. (ניתן לומר אפילו שמהזווית שלהם הם גם מבינים טוב יותר את הסיבה להחלטת הרבנים, אך כאמור – לנו זה לא משנה). הם מודעים לכך ולמרות זאת בוחרים להפיץ שנאה והכפשה. הם מנצלים את המצב הקשה, את האבל והשכול המתמשך, כדי להשתלח ולהסית.

בימים כתיקונם, הם נחשבים החברים הקרובים שלנו, הח"כים והשרים תומכים בדרך כלל בהצעות החוק החשובות לציבור החרדי, הם תומכים בשימור ה'סטטוס קוו' בנושאי דת ומדינה, ופה ושם גם מסייעים ליוזמות כאלו ואחרות. בעיקר ניכרים הדברים בתקופות בחירות בהם הם מנסים ואף מצליחים לקושש קולות חרדיים. גם העיתונאים בני המגזר הם חביבי הציבור החרדי, הם תומכים בנלהבות בגוש הימין ובראש הממשלה, להבדיל – גם מבקרים אצל ראשי הישיבות וגדולי הדור. אבל כעת – הם מסמנים אותנו כאויבים הקשים ביותר.

אתמול יצאו להפגין עשרות נשים בכניסה לבני ברק, נגד הציבור החרדי. כותרות העיתונים מתמקדות בחוק הגיוס וב'השתמטות' החרדית. ומגדילים לעשות אלו שקוראים לסנקציות כלכליות של ממש. כאילו עם ישראל נכנע אי פעם לגזירה כלכלית כזו או אחרת.

"‏אין דרך לגייס את הציבור החרדי בכוח, בטח לא לקרבי", כותב הבוקר איש התקשורת יהודה שלזינגר, ממובילי הדעה הבולטים בציונות הדתית. "הילד החרדי גדל אל מסגרת תורנית, שערכיה יהודיים, תורניים, רבנים תלויים במוסדות החינוך אבל הוא מנותק מההוויה הישראלית הקרבית. אין חוק שיחוקק בפרלמנט הישראלי שיגרום לו להתמלא מוטיבציה ולעבור מיוני סיירות מפרכים, זה לא שם".

לטענתו: "המוטיבציה צריכה לבוא ממקום אחר – המקום הכלכלי. מקום שגם ידרבן את אלו שלא לומדים להתגייס וגם יעשה צדק עם המשרתים. הפתרון הוא "הכל למשרת ואפס למשתמט". המשרתים שמשקיעים במדינה יקבלו ממנה בחזרה, ומי שלא שיסתדרו לבד. ייתנו – יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו", מסיים שלזינגר את דבריו, שלטעמם של רבים ניתן לכנות כ'מבחילים'.

נסכם את הדברים ונבהיר. בני הישיבות החרדיים לא יתגייסו. אין על כך ויכוח. כך גם אמר אמש ח"כ ישראל אייכלר ב'מהדורה המרכזית': "גם מי שלא לומד – אסור לו להתגייס". מדוע? כי כך הורו רבותינו. ואל בני הציונות הדתית נקרא – הרפו. אל תהפכו אותנו לאויבים. אנו כואבים את כאב הנופלים, מתפללים עבור החטופים, ונמשיך לעשות ככל אשר יורונו רבותינו.