
מדי שנה, במוצאי שמחת תורה, ממשיכה השמחה בארץ ישראל עם קיום מנהג "ההקפות השניות", במסגרתו רוקדים ההמונים עם ספרי התורה בתוך בתי הכנסת השונים וברחובות הערים, זאת בעוד ברחבי העולם מתחיל בשעה זו יום 'שמחת תורה' עצמו, המהווה שם למעשה 'יום טוב שני' שאחרי חג שמיני עצרת.
שורשי המנהג נעוצים בצפת של לפני כ-500 שנה, רבי חיים ויטאל מתאר בספרו 'שער הכוונות' את מנהגו של רבו, האר"י הקדוש, לבקר בבתי כנסת שונים במוצאי החג ולערוך בהם שבע הקפות. המנהג התפשט תחילה לחברון ולישיבת המקובלים בית אל בירושלים, ומשם לקהילות נוספות בארץ ישראל.
עוד באתר:
עם זאת, נותרה תפוצתו של המנהג מוגבלת ומצומצמת. בשנת תש"ג, בעיצומה של השואה האיומה, יזם הרב יצחק ידידיה פרנקל, רבה של שכונת פלורנטין בתל אביב, 'הקפות שניות' המוניות במוצאי החג, כאות הזדהות עם יהודי אירופה, אשר היו נתונים באותה העת תחת מגפו האכזרי של המשטר הנאצי, ולא יכלו לחגוג את שמחת תורה.
בעשור שלאחר מכן, הורה הרבי מליובאוויטש לקיים מעמד הקפות שניות המוני בכפר חב"ד, בהשתתפות אישי ציבור רבים, מה שתרם רבות להגברת תפוצתו של המנהג. כיום, המנהג מקובל כמעט בכל הקהילות בארץ ישראל, ומאפשר להמשיך את השמחה העצומה של שמחת תורה מספר שעות נוספות, בליווי כלי נגינה ובהשתתפות רבים אשר לא נוהגים לפקוד את בתי הכנסת באופן תדיר.