מרתק: החיילים מהצד השני של האזעקה – והיירוט

בשנה האחרונה מתמודדת ישראל עם איומים אוויריים מכמה גזרות במקביל. כדי להצליח במשימה המורכבת, נדרש שיתוף פעולה הדוק במיוחד מאחורי הקלעים של מערך ההגנה האווירית ופיקוד העורף.

"זה מתחיל בקליטת שיגור עוין במערכות חיל האוויר", פותח רס"ן נ', מפקד סוללת מנת"ב (מרכז ניהול תמונה בליסטית) 66, האחראית על הפצת התרעות לכלל אזרחי ישראל, "מרגע הזיהוי, זה עניין של שניות. אנחנו יושבים יחד עם צוותי פיקוד העורף, כשמולנו ניצבת מטרה עליונה – לעשות זאת במהירות שיא".

עוד באתר:

מחריד

לינץ' בתחנה המרכזית: עובד אגד הותקף באכזריות

אבי יעקב

צפו

רגעי אימה: התנינים ניסו להיכנס לתוך הבית

שמעון כץ

תיעוד קשה

אות חיים נוסף מאלקנה בוחבוט: "אין לי כבר עוד כוחות"

אבי יעקב

תיעוד בלתי נתפס

נס פסח: זוג חרדים וילדיהם ניצלו בתאונת דרכים מחרידה

אלי יעקובוביץ

"אני רואה אצלנו במערכות את פרטי השיגור ומבין אם נשקפת סכנה או לא", מספר רס"ן נ', "כשעלולה להיות פגיעה בחיי אדם, ישר מוציאים התרעה". כך, בעקבות החלטה שלוקחת בממוצע 5-3 שניות, נשמעות מיד אזעקות באזורים הרלוונטיים ברחבי הארץ. למעשה, מאחורי כל התרעה כזו שמגיעה למכשיר שלכם, עומדת תורה שלמה למען שמירה על שגרת היום-יום.

אך העבודה עדיין לא נגמרת, ומכאן חמ"ל פקע"ר וצוות הסוללה עוקבים אחר מיקומי הנפילות הפוטנציאליים של שברי היירוט – וכמובן מתריעים גם מפניהם.

במקביל, המידע ממערכות הזיהוי של המנת"ב זורם ישירות אל משגרי היירוט הפרוסים ברחבי הארץ. "כיפת ברזל היא לא מערכת אוטומטית", מבהירה סגן י', מפל"גית הגנ"א בצפון, "מפקדי ומפקדות הכוחות מפעילים את המשגר, בזמן שהלוחמים והלוחמות בשטח, מוודאים שיכולות ההגנה לא ייפגעו".

על מנת לדאוג לביטחון האזרחים בצורה הטובה ביותר, פועלים כל המעורבים מסביב לשעון. אך למרות העומס והאינטנסיביות, הם יודעים שחדות היא חובה מבצעית בכל משמרת. "כשמתמודדים עם כמה זירות במקביל צריך להיות הכי ממוקדים. ולא משנה כמה שעות, ימים וחודשים אנחנו כאן, כשאני שומע על משפחה שנכנסה למרחב המוגן בעקבות ההתרעה וניצלה – זה שווה הכול".