
אפרת ברזל טוענת כי תגובותיהן השונות של נשים למחמאות שהן מקבלות, אומרת כליהן הרבה. היא מקריאה מתוך טקסט שכתבה בנושא:
"מאיה שלי עלתה על הדבר הזה, והוא ממש גאוני בעיניי. הילדים שלנו שמים לב לפעמים לזויות חיים שאנחנו לא היינו שומעים אותם כך, אף פעם.
אבל היא צודקת. היא שמה לב למשהו אצל בנות, שהוא נושא מרתק לחקר בכלל ולזוגיות בפרט.
עוד באתר:
מה היא שמה לב? היא שמה לב שכל פעם כשאישה מגישה משהו לשולחן, נגיד שולחן שבת, ונגיד שהיא מגיעה עם מגש של עוף, סלט טרי, קערת אורז בסמתי, והיא מניחה את התבשיל באמצע השטח הציבורי של השולחן, נגיד שמדובר בכלי הגשה נאה, עם כף תקועה לשליפה. ונגיד גם שיש אורחים.
היא מניחה את הקערה במרכז ואז כולם בקצב של ביחד, בלי לתאם, אומרים מסביב באינסטינקט: "וואו, איזה יופי" או "תשמעי? מדהים", "מה זה הדבר הזה?" או כל מיני תגובות כאלה.
אני יכולה כבר לכתוב עבודת תזה על הצורך של נשים במחמאות. זה תחום ישן אצלי במגירה. לא לשם אני חותרת הפעם, למרות שמבטיחה בלי נדר לגעת בפקטור החשוב הזה שוב ושוב ושוב. עד שהחומר ייקלט טוב טוב טוב.
למה תזה?
כי היו שנים שביקשתי מהקוראות שלי לחדד עבור עצמן 'מחשבות של מחמאות', ולענות על שאלה אחת: "איזו מחמאה בשנים האלה שלך, השנים של עכשיו, הכי היית רוצה לקבל"? או בניסוח אחר, "איזו מחמאה את כעת הכי צריכה, איזו מחמאה תעשה לך באמת טוב"? האם מחמאה על צורה חיצונית תוציא ממך חיוך מרוצה כרגע? האם את כבר מסודרת עם עצמך בתחום הזה, ומעדיפה מחמאה הקשורה לשכל? לחכמה? לסיפוק בעבודה? אולי בכלל מחמאה על הילדים? על היותך צדיקה?
אין גם וגם בתרגיל שלנו. תני תחום אחד שבו תשמחי מהערכה כנה ואמיתית אלייך מהאחר. במיוחד אם הוא זה שהתחתנת איתו.
התזה מחכה לי, יש לי גם כבר שאלת מחקר, יש לי כבר גם תשובה, אני אניח אותה כאן כעת ונחזור אל החומר: שאלת המחקר: האם נשים שמקבלות מחמאות נכונות מהבעל שלהן, יכולות להעיד על עצמן שהן נשים שמחות יותר?
המחקר יוכיח כמובן שכן. הראשון שאביא להוכחה בנספחים יהיה הרב שמחה כהן זצוק"ל שאמר לאשתו ביום חולין, שהאוכל שלה כל כך טעים, שהוא חשב לרגע, ששבת.
הבת שלי, מאיה, שמה לב, למשהו הפוך: כל פעם שאישה מניחה על השולחן מנה מרכזית, וכולם מריעים לה ב- "וואו",
אפשר לפי התגובה של האישה המגישה ללמוד עליה המון! מדהים איך לכל אחת יש נוסח תשובה נשלף ומיוחד המעיד על עולמה הפנימי.
דוגמאות?
קהל האורחים: "ווואו", תגובת האישה: "אה, זה רק חמש דקות הכנה, כלום".
קהל האורחים: ווואו", תגובת האישה: "הכל פה מהדרין, הירקות גוש קטיף".
האורחים: "וואוו", תגובת האישה, "הכל אורגני, אין פה כלום שהוא לא ישר מהטבע, בריאות".
קהל האורחים: "וואוו", תגובת האישה, "שעות עבדתי על זה, אחד המתכונים המסובכים שהכרתי".
קהל אורחים: "ווואו", תגובת האישה, "זה בלי טיפת שומן ובלי טיפת סוכר".
מה זה אומר איך שאנחנו מגיבות למחמאות? זה כבר לא שירות שאני נותנת. זה, חופשי כדי לחשוב.
עמוק".
האזינו לקטע מתוך התוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל: