יוני הטיח במרדכי: "תתבייש! מה אתה חושב לעצמך?"

"אין סיכוי בעולם שאני פותח סניף נוסף לחנות השעונים שלי. גם ככה אני בקושי שורד את עולם העסקים, וכעת יש לי הצעה ממש אטרקטיבית אבל אני לא מעז לחשוב שזה רלוונטי, מצד אחד אני רוצה להתחמק מההצעה הזו ומצד שני אני מרגיש בטלן כזה שמחמיץ הזדמנויות…", מרדכי, יהודי יקר בעשור החמישי לחייו הגיע לבית הספר להכשרת יועצים זוגיים כדי לעבוד על מערכות היחסים המורכבות שאיתן הוא מתמודד, "אולי יום אחד עוד אעשה הסבת מקצוע לתחום הייעוץ, אבל כרגע מה שחשוב לי זה לעבור תהליך משמעותי עם עצמי" כך שיתף כשהצטרף לקבוצה.

"אין כמעט אדם אחד בעולם הזה שיש לי איתו קשר קרוב. מורכב לי עם הילדים, עם השכנים, עם הלקוחות, עם קרובי משפחתי… כל פעולה פשוטה של תיאום והתמקחות שגרתית עם ספקי השעונים ואפילו עמידה מול לקוחות הופכת אצלי למשימה מתישה. בשנים הראשונות הייתי זולל ים של אנרגיות כדי להתמודד עם זה, כיום- אחרי שהתבססתי כלכלית התחלתי להעסיק עובדים ואני מבלה את רוב זמני בפיקוח ובקרה מרחוק, והאמת", נאנח מרדכי, "שהבעיות לא נפתרו אלא רק התחלפו, אם עד היום הקושי היה מול הסוכן או הלקוח, אז היום הקשיים הם מול העובדים, ניהול עובדים זו צרה צרורה שלפעמים אני חושב לעצמי שהייתי מעדיף לוותר עליה ולעשות הכל בעצמי… כמה רגישות צריך, כמה זהירות, כל היום אני מנסה ללכת בין הטיפות וזה כל כך מתיש… בקיצור" – כאן פרש מרדכי את ידיו לצדדים בתנוחת ייאוש והשלמה, "החיים קשים".

הצעתי למרדכי לבחור מבין חברי הקבוצה את הדמויות שמשקפות לו את האנשים שמייצרים לו חרדה ומצוקה בעסק. מרדכי בחר שבעה חברים: חיים- אתה תהיה יוני, מנהל חנות השעונים הסמוכה שגורם לי ממש לנדודי שינה, נתי ואלישע- אתם תהיו זוג לקוחות שבאים אלי כדי לקנות שעון מותג לחתן שלכם ואין לכם שקל על הנשמה ואתם מתחננים להנחה, שלמה זלמן אתה תהיה הספק שלא תמיד אני עומד בתשלומים והוא זועם עלי. ג'יקוב- אתה הבוס של רשת חנויות השעונים הכי מצליחה שמאיימת לבלוע את כל שוק השעונים. אני שונא אותו ומשקשק ממנו… אלישיב- אתה תהיה המוכרת של שעות הבוקר שעושה מלא טעויות עסקיות וכשאני מתקן אותה היא נפגעת, וסימן טוב- אתה תהיה המוכר של שעות אחר הצהריים שהוא ממש תותח אבל מרוב שהוא מוצלח אני מרגיש מאוים ממנו…

מרדכי התבונן בחבורה, ואז ניגש למלאכה. היה עליו להכנס לכל אחת מהדמויות ולדבר במקומה. תחילה נכנס מרדכי לתוך דמותו של יוני, מנהל החנות הסמוכה, מרדכי בחר בד בצבע אדום. הוא התעטף בו, שילב את ידיו בתנוחה נוקשה ואמר בקול מתכתי וקר: "תתבייש לך, מרדכי! מה אתה חושב לעצמך? נראה לך שהעולם הזה הוא הפקר? אני הייתי כאן לפניך ואתה ממש פוגע בפרנסה שלי!"

מרדכי נאנח ואז עבר לצמד הדמויות הבא בתור: נתי ואלישע. הוא בחר בד בצבע צהבהב בהיר ודהוי ונעמד בתנוחה שפופה ואמר: "אין לנו שקל! תבין, אנחנו עומדים לפני חתונת ביתנו, ההוצאות חונקות אותנו אבל אין ברירה, חייבים לקנות שעון לחתן וכדי שהבת שלנו לא תתבייש זה חייב להיות משהו יוקרתי ונחשב אבל אם לא תיתן לנו הנחה אז אנחנו לא נעמוד בזה…"

כעת פנה מרדכי לג'ייקוב- אתה תעמוד כאן באמצע על הכיסא ותחזיק את הבד השחור המבריק. אם לא קשה לך אז אשמח שתרים את הידיים למעלה בתנוחת ניצחון ותכריז בקול רם: "שלום, הגעתם לענק השעונים, הרשת המובילה בישראל לשעוני יוקרה. אצלינו תמצאו כל מותג במחירים ללא תחרות, ניתן לרכוש בסניפי החברה ובאתר".

אלישיב- קח את הבד הסגול, המעצבן, שב כאן על הכיסא הזה, בצד. ותגיד כך: "אני לא מסוגלת להתווכח עם לקוחות שלא יכולים לשלם, מצטערת מאד, זה לא נראה לי הוגן ואנושי לדרוש מאברכי השכונה לשלם כאלו מחירים הזויים".

סימן טוב- אתה קח את הבד הכסוף הזה עם הנצנץ, תעמוד הפוך ורק תלכסן אלי חצי מבט וחיוך כזה מסתלבט ותסנן לכיווני: "מרדכי, יאללה, אתה יכול לפנות את השטח, מי צריך אותך בכלל? שנינו יודעים שאני מסתדר עם הלקוחות והספקים הרבה יותר טוב ממך ובזכותי היקף המכירות שלך ממש עולה… אתה חייב לי את ההצלחה העסקית שלך…"

זהו. מרדכי סיים עם חילוף התפקידים וכעת היה עליו לבחור את הדמות שתייצג אותו בעצמו- מרדכי בחר את ניסים וביקש ממנו לשבת ליד הדלת על שרפרף נמוך ולהרכין את הראש על הברכיים. מרדכי בחר בד בצבע לבן לעטוף בו את ניסים ותוך כדי עיטוף נתן לו את מילות התפקיד: "די. בשביל מה נכנסתי לעולם העסקים? מי צריך את התחרות הזאת? זו מערכה שנועדה לכישלון מראש…"

ההצגה החלה.

מרדכי עמד בצד וצפה בדרמה. החברים שיחקו את התפקידים בצורה חיה ומוחשית, בשלב שבו ג'ייקוב שיחק את הבעלים של חברת ענק השעונים גופו רעד ובכי מטלטל ומשחרר פרץ ממנו. לאחר שסיימו כל החברים לומר את דבריהם נעמד מרדכי מול ניסים- החזיק את ידיו והביט בתוך עיניו ואמר לו כך: "מרדכי, אני רוצה לומר לך שאתה לא כזה חלש כמו שאתה חושב ושבעולם פחות מפחיד מהצורה שאתה חווה אותו, נכון שיש תחרות, נכון שיש אתגרים, זה החיים- משחק מונופול".

האם יש דמות מסויימת שהיית רוצה לפגוש אותה ולומר לה משהו? שאלתי את מרדכי.

מרדכי היסס קלות הוא פנה לכיוונו של ג'ייקוב שעמד על הכיסא ובידיו המורמות כלפי מעלה בתנוחת ניצחון. בתחילה היה גופו מכווץ, ואז ניצת חיוך בעיניו, הוש שלף כיסא נוסף והעמיד אותו סמוך לכסאו של גייקוב, טיפס עליו ואמר: "אתה יודע ג'יקוב, מתחשק לי לשתף אותך במה שאני מרגיש מולך. כבר שנים שאתה מאיים עלי וגורם לי לסיוטים של ממש, וכעת, כשאני מתקרב אליו אני רואה שאתה סך הכל ממש בן אדם, אני מאמין שיש לך חיים משלך, דאגות, שמחות, ימים טובים יותר, ימים טובים פחות… מן הסתם גם לך יש מישהו כזה גדול ומפחיד שמאיים גם עליך… וואו." מרדכי נאנח בהקלה ופניו אורו, "אתה מסכים ללחוץ לי את היד? שאני אוכל ממש להרגיש שאתה בסך הכל בן אדם?"

האזינו לקטע המלא, מתוך התוכנית 'בית נאמן' בהגשת הרב אריה אטינגר: