נצחו אראלים את המצוקים: רה"י הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל

נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש: אבל כבד ירד על עולם התורה עם היוודע הבשורה על לכתו של ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל והוא בן 80 שנה בצהרי השבת.

ראש הישיבה הסתלק לבית עולמו בבית החולים בלינסון בפתח תקווה לאחר שבשבועות האחרונים מצבו הלך והידרדר. במהלך השבוע האחרון ניסו הרופאים לייצב את מצבו הרפואי והרב עבר מספר הליכים רפואיים, אך למגינת לב הוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה בעיצומם של ימי חג הפסח.

רבי מאיר מאזוז נולד בתוניס לאביו הגאון הצדיק רבי מצליח מאזוז, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולאמו מרת כמסאנה ע"ה לבית מאזוז. מגיל צעיר הגה הרב זצוק"ל בתורה, ולמד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב יצחק בוחניך, ואצל הרב יוסף סוסו הכהן, ובגיל 17 החל ללמד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" של חסידות חב"ד בתוניס.

בהגיעו לפרקו נישא לרבנית אסתר לואיזה, ונולדו להם שני בנים וארבע בנות. לאחר שאביו רבי מצליח מאזוז הי"ד נרצח על ידי מחבל מוסלמי בשנת ה'תשל"א עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בעיר בני ברק את ישיבת "כסא רחמים".

במהלך השנים מוסדות הישיבה התרחבו, וכיום הם מונים, כוללים מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים בבני ברק ירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. במוסדות "כסא רחמים" לומדים אלפי ילדים.

לפני כחמישים שנה הקימו ראש הישיבה זצ"ל יחד עם אחיו את "מכון הרב מצליח" המוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים, ומדי שנה מתקיימת ההילולה הגדולה לזכר אביהם רבי מצליח מאזוז.

רבי מאיר מאזוז היה להבדיל, בן-דודו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז.

גולת הכותרת של מפעלו החינוכי הייתה הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים, שהראשונים שבהם רוכזו בשנות ה-80 על ידי חיים אמסלם, שהיה חבר כנסת מטעם מפלגת ש"ס בחוברת בשם "דרכי העיון".

שיטתו של הרב מאזוז הייתה שונה משל שאר בני עדות המזרח ויהדות ספרד. הוא היה מקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, והנחיל לשמר אותה בשיעוריו ובספריו. בניגוד למקובל ברוב הקהילות הספרדיות, אימץ הרב מאזוז את שיטתו של הרב שאול הכהן (בעל "לחם הביכורים"), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק הרב מאזוז שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).

הרב מאזוז עודד בקיאות בתנ"ך, והיה משתמש רבות בפסוקי התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, ושילב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו, הרב גם היה מותח רבות ביקורת על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך בדור הזה.

הרב מאזוז רכש גם ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. הוא היה מגיה את הפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שתחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. כבר בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של ר' יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך והערות בדקדוק. הגהותיו של הרב מאזוז לנוסח התפילה הודפסו בסידור "איש מצליח", ובסופו הובאו להן נימוקים בקונטרס "לאוקמי גרסה". בתחילה הייתה ביקורת על שיטתו, אך במהדורות מאוחרות יותר הודפסו הסכמות מרבנים המחזקים את ידיו, ביניהם מרן הרב עובדיה יוסף, והרב שריה דבליצקי, ועוד.

הרב מאזוז הוציא גם את הספר "סֹלֶת נקיה" שעוסק בהלכות עיבור החודש, ולוח השנה העברי. השלמות ותיקונים לספר הודפסו בספר "בינה לעיתים", מהדורת "מכון הרב מצליח". הספר יצא מחדש בשנת התשפ"ד במהדורה חדשה ומורחבת.

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נהג הרב מאזוז עמדת ביניים – בין דעתו של מרן הרב עובדיה יוסף מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרב שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדת הרב מאזוז היא שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שמחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג. בנושאים רבים נוספים הרב מאזוז פסק שלא כמנהג המקובל. בין היתר נודעה פסיקתו ההלכתית להטיל פתיל תכלת, הצבוע מארגמון קהה קוצים, בציצית.

הרב מאזוז שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת כסא רחמים, ובשנותיו האחרונות עקב חולשתו הרבה כיהן בו רק לצורך מקרים קשים ומורכבים.

רבי מאיר מאזוז היה גאון ובקיא בהלכה ואגדה, וחיבר עשרות ספרים. שו"ת בית נאמן – שאלות ותשובות בהלכה, חומש בית נאמן – חידושים על החומשים בראשית, שמות וויקרא ומפרשיהם, כולל בירורי נוסחאות בתרגום אונקלוס, וקונטרס טעמי המקרא, שו"ת מקור נאמן – אלף שאלות ותשובות קצרות בכל כרך, בהלכה.

על מסכתות הש"ס: ארים נסי – ספר חידושים על מסכת יבמות כולל מבוא רחב על אופן ההגהות הנכון וחוברת תיקונים הגהות והוספות. ארים ניסי על מסכת ברכות – חידושים וביאורים על מסכת זו בעומק העיון התוניסאי. על מסכת גיטין, כולל מבוא רחב על דרכם של רש"י והרמב"ם, ועל מסכתות ברכות, בבא מציעא, פסחים וכתובות וקידושין. לא תשיך – על פרק "איזהו נשך" בבא מציעא, חידושים על מסכת קידושין – נדפסו בספר הזיכרון "עט הזמיר" לכבוד הילולת אביו בשנת התשפ"ג יצא ספר עם חידושים למסכת, חידושים על מסכת שבת (פרק כירה) – נדפסו בספר "שלשה ספרים נפתחים" בשם בית נאמן (נכללו בספר חידושים מעוד שניים מרבני הישיבה: הרב משה לוי והרב מיכאל סיגרון).

עוד כתב את הספרים: אמת קנה – חידושים על תהילים, אסף המזכיר – קונטרס ובו כ-1,000 מערכות וכללים בגמרא ובפוסקים לפי סדר אלף בית, קובץ מאמרים – מאמרי השקפה ומוסר, ה' נסי – חלק א על הגדה של פסח, חלק ב על הלכות וענייני חג הפסח, סנסן ליאיר – על ענייני פורים, סלת נקיה – על קידוש החודש, דרכי העיון – מאמרים בשיטת הלימוד על שיטת העיון הספרדית, לאוקמי גרסא – הגהות והערות על סדר התפילה, הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה המכונות גם הם "לאוקמי גרסה", שואל ומשיב – שאלות ותשובות שנועדו ללמד את דרך כתיבת השו"ת, שפורסם כמדור בירחון "אור תורה", שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה
מגדולי ישראל – אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמננו, כסא המלך – חידושים על הרמב"ם, כולל "אגרת המוסר" לרמב"ם וכמו כן פרסם מאמרים, שו"ת והערות רבות בירחון "אור תורה" שמוציאה לאור ישיבתו. מקבץ שיעוריו המתפרסמים בעלונים בכל שבת יצאו לאור בספר "השיעור", ספר דרשות לפי סדר הפרשות – ספר דרשות ייחודי המשלב בתוכו חידושים ביאורים וגימטריאות בלול בכל חלקי התורה, כמו כן ערך ספרים רבים בעיקר של חכמי תונס וגרב'א.

הנהגה ציבורית:

תחילת מעורבותו של הרב מאזוז בהנהגה הציבורית הייתה בחשוון ה'תשנ"ד כשייסד מפלגה מוניציפלית בבני ברק בשם מפלגת הן, שהתפצלה ממפלגת ש"ס וזכתה לשלושה מושבים בעירייה.

בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף הרב מאזוז בהפגנות שאורגנו על ידי גורמי ימין מהמערכת הפוליטית ואף הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע שתמכו בסירוב פקודה. הרב נתן גם הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם. ב-2006, כשלקה אריק שרון באירוע המוחי השני, אמר הרב מאזוז שזהו עונש משמיים על ההתנתקות.

ב-2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, פרש כזכור השר אלי ישי מש"ס והקים את מפלגת "יחד – העם איתנו" שהתמודדה בבחירות עם מפלגת עוצמה יהודית שנציגה ברוך מרזל הוצב במקום הרביעי. הרב מאזוז היה למנהיגה הרוחני של המפלגה ואף הכתיב חלק מרשימת המועמדים לכנסת, אולם המפלגה המשותפת לא עברה את אחוז החסימה. בתקופה זו קיים הרב מאזוז קשר הדוק עם ברוך מרזל ואף התארח אצלו בחברון.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 (2019) נפרדה "מפלגת יחד" מ"עוצמה יהודית" ושתי המפלגות רצו במקביל. זמן קצר לפני הבחירות פרשה "יחד" והודיעה על תמיכה ביהדות התורה. לעומת זאת תנועת "עוצמה יהודית" המשיכה להתמודד והרב מאזוז העביר תמיכתו למפלגה זו וראשיה מרזל ואיתמר בן גביר אך המפלגה שוב לא עברה את אחוז החסימה.

ב-2021, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, המשיך הרב מאזוז לתמוך במפלגת "עוצמה יהודית" אולם המפלגה שוב לא עברה את אחוז החסימה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הביע הרב מאזוז תמיכה במפלגת ש"ס אולם תמך גם בעוצמה יהודית, דבר שהביא למתח בין שתי המפלגות על רקע החשש במפלגות החרדיות (ש"ס ואגודה) מזליגת קולות למפלגות הימין.

בנוסף לתמיכתו במפלגות, הרב מאזוז תמך גם בשר שלמה קרעי שלמד בישיבת כסא רחמים.

היום, תמו להם 80 שנות הנהגה, כשרבי מאיר מאזוז הסתלק לבית עולמו.

הלווייתו של הרב מאזוז זצוק"ל תצא מחר בשעה 14:00 מישיבת כסא רחמים שבבני ברק.