צפו

סודו של יהושע: מה העניין לעמוד 40 יום ליד ההר?

כוחן של מחשבות על פי תורת הרשב"י, והקשר להמתנתו של יהושע בן נון על יד הר סיני | הרב אייל אונגר בשיעור

ט"ו בשבט תשפ"ה, 13/02/25 15:54 עודכן: 16:15

א+

א-

הגמרא במסכת שבת לג, רבי יהודה אמר על הרומאים ומעשיהם כמה נעים מעשיהם של אומה זו. תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות…סך הכל הוא פירגן… רבי יוסי – שתק

רשב"י אמר כל מה שתקנו לצורך עצמם הם תקנו, הכל להרוויח כסף לתאוות שלהם לכבוד שלהם להנאות שלהם….

הרומאים שיבחו את רבי יהודה ואת רשב"י הם רצו להרוג

הלך רשב"י למערה לשם הוא ברח והיה שם נס צמח לו עץ חרובים

והוא בתוך החול שם הוא למד וגם אליהו הנביא הגיע אליו

ואז רשב"י יצא מהמערה אחרי שתיים עשה שנה והוא ראה אנשים שעוסקים בחיי שעה

כל מקום שהיה רואה הוא היה שורף אותו, נתנו הוא ובנו עיניהם באנשים והם נשרפים

בת קול אמרה לחזור עוד שנה… הוא חזר עוד שנה למערה ואחר כך

נשאר עוד שנה יצא , אחר כך יצאו וראו משהו שהוא רץ עם הדסים והוא הסביר שהוא מחזיק הדסים שניים, אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור ואז שיבח רשב"י

אותו ונתיישבה דעת רשב"י …ודעת בנו

צריך להבין מה הישוב הדעת הגדול שנתיישבה דעתן של רבי שמעון ורבי אלעזר, ע"י שראו את הזקן

רץ עם שתי הדסים, והרי לא היו אלו הדסים לכבוד חג הסוכות שהם מצוה דאוריתא,

אלא מנהג האריז"ל שיהיו הד־ סים בשבת,

מה מיוחד בעניין זה?

אומר האבני נזר, ישנה מחלוקת בין רבי יהודה לבין רבי שמעון

מלאכה שהאדם לא מתכוון בה, רבי יהודה אומר שחייב, למה? בגלל שהוא מחשיב את המעשה ומתעלם מהמחשבה

ואומר רשב"י – העיקר המחשבה! ולכן אם הוא לא מתכוון למעשה ,אז המחשבה היא לא עם המעשה…לכן הוא פטור מאותה מלאכה, כי המשפיע על האדם, זו המחשבה שלו.

ולכן רבי יהודה שהוא ראה את מעשיי הגויים הוא שיבח אותם – כמה יפים המרחצאות והגשרים וכל מה שהם בנו

אמר רשב"י – העיקר זה לא מה שהם עשו – אלא המחשבה שלהם, וכל מה שהם עושים, זה רק בשביל מחשבת רווח ואפילו למען עבירות…אם כן מה לנו להתרגש מהמעשים שלהם, כי אומר רשב"י לא בוחנים מעשה בלי שבוחנים גם את המחשבה של אותו מעשה…

ומצינו שלעתיד לבוא – יבואו אומות העולם ויבקשו שכר על כל מה שהם עשו (גמ' ע"ז ג) יאמר הקב"ה

כל מה שעשיתם, אמנם תועלת היה לעם ישראל אבל לצורך עצמכם עשיתם, עשיתם בלי מחשבה בלי כוונה ולכן לא יהיה לכם שכר על כך!!

ולפי זה אפשר להבין, שרשב"י לכאורה מקיל בהל' שבת יותר מרבי יהודה, שהרי רבי יהודה סובר שמלאכה בלי כוונה – היא עבירה!!

למה – כי לא משנה מה הכוונה – אם נעשה מעשה – יש כאן עבירה!! אז רבי יהודה הוא מחמיר יותר מאשר רבי יהודה – כך לכאורה… אבל באמת רשב"י הוא גם מחמיר בדברים מסויימים, שהרי הוא אומר שצריכים גם ת המחשבה

אז מידי פעם יש גם 'קולא' שהולכים אחר הלב…ומלאכה בלי כוונה לדעת רשב"י יהיה פטור

אבל במקרים בהם יש צורך במעשה, רשב"י ימשיך באותו קו –ויאמר – אל תסתפק רק במעשה – אלא במעשה עם כוונה!!!

ולכן רשב"י מחמיר שבעניין המצוות התורה והתפילה צריכים שהמעשים ייעשו עם כוונה, כי כמו שהוא מיקל במעשה עבירה בלי כוונה כך הוא מחמיר במעשה מצווה ללא כוונה -שהמצווה היא חסרה!!

ועוד מצינו – למה מביאים קורבן עולה? בגמרא כתוב – כי זה בא לכפר על מה שהאדם ביטל מצוות עשה שהוא היה מחוייב בה!

או על לאו הניתק לעשה , אבל בזוהר כתב רשב"י שעל כל כוונה שהיא לא כראוי צריכים להביא קורבן עולה!!

אז בגמרא – הדגש הוא על – ביטל מצוות עשה – צריך להביא קורבן

אבל לפי רשב"י בזוהר – אם המחשבה לא הייתה ראויה – כבר צריך להביא קורבן עולה!

ואם אדם אכל נבילה – אם אכל כזית בכדי פרק הזמן של אכילת פרס – אז הוא חייב מלקות

זה לפי חכמים אבל לפי רשב"י אפילו אם אכל כלשהו פחות משיעור אכילה כבר חיייב עונש מלקות

למה? אומר הכלי חמדה (פרשת מקץ) שרשב"י מחייב על המחשבה, ובאכילה פחות מכזית אין בזה שיעור אכילה לכן לפי חכמים אין עונש, אבל לפי רשב"י כן – למה? כי אם אין כזית – אין שיעור אכילה אבל כן יש מזיד – יש זדון, ועל זדון – זו כוונה – ועל כוונה צריכים לשלם!!

לפי זה אומר האבני נזר – אפשר להבין למה כשיצאו רשב'י ובנו מהמערה ראו את אותו זקן רץ עם הדסים והם היו משבחים אותו…הם כבר לא אמרו – מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה…אלא זה הסתדר להם…שיש ערך משקל וחשיבות לבני אדם!

ולמה? כי הם היו במערה, זה לא שהייתה להם אפשרות לעשות עבירות -לא! אלא הם היו מנותקים מהעולם ממשא ומתן מגניבות משוחד מהרבה מעשים ודברים שליליים, וזה נפלא! וזה טוב לכתחילה כך להיות!

כפי שאומר הרמב"ם בהל' דעות פ"ו ה"א – דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג במהנג אנשי מדינתו לכן צריך האדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים כדי שילמד ממעשיהם… ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך…כדי שלא יילמד ממעשיהם!

כך מסבירים בעלי המוסר מדוע שעלה משה רבנו להר להוריד את התורה, חיכה יהושע למרגלות ההר כל ארבעים יום וארבעים לילה – מדוע? אם נאמר שזה רק בשביל שיוכל ללמוד עם משה רבנו מיד שמשה רבנו יורד מההר אז יכל יהושע להתקרב להר ביום 39 או ה 38…אבל למה כל הזמן להיות ליד ההר…אלא אומרים המפרשים הוא רצה לברוח מהחברה הרעה , הוא לא רצה להתערות עם החברה שהיא כבר מתרגלת לחיות ללא משה רבנו…לכן הוא היה ליד ההר!!

וכך היו רשב"י ובנו – מתרחקים מכל העולם הזה!! וזה נפלא – זו בחירה קשה מאד!!

ואז ראו רשב"י ובנו את אותו סבא שהוא רץ עם ההדסים – ושאלו אותו, למה ההדסים, ? למה שניים?

אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור

הם חשבו שהמעלה הגדולה ביותר – היא מעלת אהבת השם!!

להיות מנותק מעולם החומר ורק לאהוב את הקב"ה!!!

וזה דבר גדול!!

אבל אז הם ראו את אותו סבא שהוא רץ עם שני הדסים

זכור ושמור

זכור מצוות עשה – שזו אהבת השם, וגם שמור, יראת השם!!

הם ראו שהוא רץ עם שני הדסים, ולמה הוא שם דגש על יראת השם כל כך הרבה – כי כל השבוע הוא בעסקים בעבודה בחברה ליד הטלפונים ליד הרשת בעסקים, בעולם של דמיונות בעולם של אשליות בעולם של פולטיקות בעולם של 'שרירים' בעולם של מי יותר חזק גיבור ואלים, בעולם הגו'נגל..בעולם שהאדם נחשב רק לפי התוצאה האחרונה שלו, בעולם שבו התאוות והכסף הם ערך עליון… בעולם בו – כמה שהאדם ירגיש שהוא עצמאי יותר ופחות נצרך – הוא יותר גדול, בעולם בו הגאווה היא כלי גישה ואופי שאמור להכניס הרבה כסף…

בעולם שבו השקר – הוא מקור הפרנסה…בעולם שבו – האדם מנסה תדיר למתג את עצמו …בעולם של 'וישמן ישורון ויבעט'… פתאום מגיע יום השבת… וביום הזה – כל הערכים משתנים מהקצה לקצה…

ערכים של ענווה מידות טובות אהבת הרוחניות והמשמעות לחיים, ביטול עולם החומר ואהבת משמעות החיים, אהבת ערכי הנצח.

אבל בשביל זה – צריכים לא רק 'זכור' כמו שהרבה אנשים אומרים

אנו נאהב את הקב"ה אבל – נתפלל בלי מחיצות… בין עזרת גברים לעזרת נשים

או אנו נאהב את הקב"ה ואנחנו כל כך אוהבים אותו שאנחנו עם הרגשות שלנו – נחליט מה הקב"ה צריך ואמור לאהוב…אנחנו נקבע בשבילו…כך יש הרבה אנשים שרוצים להיות אוהבי השם – אבל בלי יראת שמים.

ולכן ראשית חכמה – יראת השם – החכמה היא להשפיע על הלב, על יראת השם.

ראשית לב בריא ולב נכון – זה לא לב שהוא תוצר וסיכום כל החוויות של האדם עד הרגע הנוכחי שהוא מחליט החלטה!! לא!!!

אלא ראשית חכמה – יראת השם – החכמה מושפעת מהלב…והלב צריך להיות עם יראת השם!

ולכן אמר ההוא סבא – שהוא לוקח שני הדסים, לא רק אהבת השם…לא רק להמציא דת חדשה איך אפשר להתחבר להקב"ה…אלא יראת השם – מה הקב"ה רוצה מאתנו…וזה לא קל – זה קשה – זה דורש להתנתק מעולם החומר…זו עבודה קשה, עבודה להתנתק מעולם החומר, זה יראת השם!

קשה מאד כל השבוע להיות בחיי הקללה של בזעת אפיך תאכל לחם ואז ביום שבת להתנתק מההרגלים לא פעם מההתמכרות, זה ההדס את זה שיבח אותו זקן…ולכן אמרו רשב"י והבן שלו – אנו חשבנו שהעיקר להתנתק מעולם החומר ,וזה נדרש, אבל אם יש אנשים שהם בדרגת ההוא סבא – שהוא יודע להיות עם יראת השם וגם אהבת השם למרות החיבור שלו לעולם החומר, אם כך – אנו צריכים להבין שגם זו משמעות שיש לבני אדם בחיים

יש מי שעבודתו היא עבודת הניתוק מעולם החומר, ויש מי שעבודת השם שלו – זה הרצוא ושוב הבלתי פוסק

עולם החומר ועולם הרוח – העליות והירידות…

יש ריח טוב – עולה ריח ניחוח – יש ריח טוב לא רק מהזכור מצוות עשה – מה שמבטא את אהבת השם

אלא גם מהשמור מצוות לא תעשה – מה שמבטא את הירא"ש.

ולכן מה יש באוצרו של הקב"ה ? ירא"ש !!! הניתוק מעולם החומר אחרי שהאדם התחבר אליו בהיתר.

כך נתיישבה דעתם של רשב"י ובנו שיש מי שחורש וזורע..למה ? כי אחר כך הם מגיעים לירא"ש!!!

זכור וגם שמור!!

כך יש שפירשו מה שאנו אומרים בברכת החודש, הברכה של 'רב' ברכת רב.

אנו מבקשים מהקב"ה 'חיים שיש בהם אהבת תורה וירא"ש'

ואחר כך הוא שוב מבקש

'חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא'

למה פעמיים הוא מבקש יראת שמיים?

אלא שישנה בקשה ותפילה להקב"ה שנזכה לירא"ש ובקשה נוספת:

בקשה לאהבת ירא"ש כמו שאנו מתפללים לאהבת התורה כך חיים שיש בהם אהבת הירא"ש!

חיים שיש בהם אהבת תורה ואהבת ירא"ש!

אהבת המהלך הקשה של הניתוק כאשר הוא נדרש!!

ולפי זה אפשר להבין – לפני שנכנס רשב"י למערה היה במידת הדין – מקפיד מאד ולכן אחרי 12 שנה היה מחריב את העולם…אבל בשנה ה13 הוא נעשה עם יותר חסד…למה?

כי הוא הבין שהדין זה להתנתק מעולם החומר, דין זו גבורה איזהו גיבור הכובש את יצרו

אם כן התברר שגם מי שהוא בבחינת 'חסד' מתחבר לעולם – גם אצלו יכולה להיות הגבורה – איזהו גיבור הכובש את יצרו!!! גם זה ערך!!!

באוצר של הקב"ה יש את המתענגים על אוצר של יראת השם!!!

אנשים שמחפשים עוד ועוד ירא"ש

יש אנשים שיש מצוות לא תעשה , הם מחפשים איך אפשר להקל, מה הבעיה? השורש הוא שהם רואים במצוות בעיה בחיים

ולכן הם מחפשים פתרון לבעיה,

אבל אם המצוות הן של הקב"ה וזה כמו שאומר הרמב"ם

בהלכות תמורה פרק ד

ודיני התורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר כל המעשים

אז האדם לא מחפש להיקל כי המצוות זו לא בעיה בחיים שצריכים לפתור אותה

אז נכון שיש אנשים שקשה להם בחיים הם ברמה נמוכה בעבודת השם ולכן צריכים למצוא להם 'כוחה דהיתרא', יפה גם זה נצרך,

אבל יש רמה גבוהה יותר

לרצות להחמיר לאהוב את השם

לברוח מהעבירה

לא רק לראות את המצוות לא תעשה כבעיה בחיים וצריכים לפתור אותה עם כל מיני סברות שלא פעם הן יפות נצרכות וחשובות

אבל בכל אופן השאלה מהי המגמת חיים

המגמה לא לחפש תמיד להיקל מתי שאפשר וצריך זו גם בהרבה מקרים חובה לא להעמיס על האדם

אבל המגמה היא לדעת שהמצוות הן לא בעיה שצריכים לפתור באמצעות 'קולות' אלא האוצר של הקב"ה זו יראת השם

יראת השם היא אוצרו.

ועוד כתוב בספר שבילי פנחס – מצינו ועוד בעניין הרומאים.

רשב"י אמר שכל הכוונה של הרומאים זה לעצמם… לכאורה למה רשב"י היה צריך לספר לכולם שהוא מזלזל ברומאים… מה זה משנה… למה הוא מסכן את עצמו בשביל דבר כזה למה הוא מזלזל ברומאים ובשביל זה צריך לברוח למערה…

אז אמנם דעת רשב"י מופיע בגמרא במסכת ברכות דף ז

שמותר להתגרות ברשעים בעולם הזה

וזה מותר לצדיקים גמורים

אבל עוד הסבר

לפי העקרון שאמרנו עד כה

רשב"י הוא שם דגש על המחשבה..

ולכן לפי רשב"י צריכים להזהר מהמחשבות של הרומאים ומה הכוונה?

כתוב בתורה 'צרור את המדינים והכיתם אותם' אומר רשי

צרור – כמו זכרו ושמור – כלומר זה צווי הווה

כלומר צריכים בהווה להרגיש שהם אויבים

ולמה? כי צוררים הם לכם בניכליהם אשר ניכלו לכם…

כלומר על המזימות שלהם על המחשבות הרעות שלהם

כמו שכתוב על האחים ויוסף

'ויתנכלו להמיתו'

אז המדינים הם אויבים כי הם עומדים מאחורי המזימה להחטיא את בני ישראל

אז למה רש"י אומר שזו מצווה תמידית כמו שמור וזכור

ולמה? כי צוררים הם בניכליהם…

בגלל השנאה שלהם אנחנו צריכים לזכור את מה שהם עשו לנו

אומר הצדיק הק' ר פנחס מקאריץ

למה יש טומאה על ארץ העמים מהו ההסבר על פי פנמיות?

בגלל שבחוץ לארץ כל מי שבנה את חוץ לארץ זה גויים והם בבנייה שלהם לא חשבו על מצווה לא על תועלת לשם שמיים אלא רק לתאוות שלהם

לכבוד שלהם

לרווחים שלהם

לפעמים לנקמות שלהם…

כוונות רעות ושליליות…

בארץ ישראל אומר החת"ס בגמרא ברכות לה, יש מצווה לעבוד באדמה

לכן רשב"י אומר כל היום ללמוד תורה

שהרי אם נעבוד באדמה – תורה מה תהא עליה

אבל רבי ישמעאל אומר – לא!

טוב תורה עם דרך ארץ

לחרוש לזרוע

אבל אומר החת"ס שכל הדעה הזו היא רק בארץ ישראל

אבל בחוץ לארץ אנחנו כשיטת רבי נהוראי שהוא בשיטה של איני מלמד את בני אלא תורה.

אבל בארץ כן אפשר תורה עם דרך ארץ ולמה. בגלל שיש בזה מצווה.

ואם כן בחוץ לארץ אחרי שהפועלים הגויים סיימו את העבודה שלהם ואולי הם אפילו לא בעולם, הם עדיין משפיעים לרעה הם מקלקלים את האוויר עד שאפשר לפגוע במח ובלב היראים ושלמים

והעצה להינצל מהם היא — צרור את המדינים… זכור ושמור שיש להם מחשבות רעות

ולכן יש לשנוא אותם תמיד…ולמה? כי גם אחרי שהם מתו, אנשי מדיין האלה מתו, אבל המחשבות שלהם עדיין באוויר!!!

ולכן צרור את המדינים, רש"י אומר כמו זכור ושמור כלומר לשון הווה צריכים תמיד לשנוא אותם כי הם התכוונו לעשות לנו רע…

הם גם הצליחו אבל התורה שמה דגש על הנוכלות שלהם

כלומר המזימות שלהם

ולמה בגלל שמה שהם עשו הסתיים….

אבל המחשבות שלהם עדיין מרחפות באוויר…ולכן ארץ העמים טמאה כי עדיין יש טומאה בחוץ לארץ בגלל הכוונות הרעות של הבונים שם את חוץ לארץ

ולכן יש שאומרים שהפסוק אומר

אוהבי השם שנאו רע – ולמה?

מי שאוהב את השם הוא שונא את הרע, כי אם הוא לא שונא את הרע הוא גם לא אוהב את השם

אלא הפסוק אומר אוהבי השם

אל תחשבו שהרע רחוק מכם

הוא יכול להיות חוזר ונעור מהר מאד… איך

אם תעברו ליד איזה בניין או תאטרון שבנו כל מיני אנשים והם בנו את זה לשם עצמם לשם כבוד תאוות ושאר מרעין בישין , הבונים אולי לא בעולם אבל המחשבות שלהם כן!!!

ולכן אוהבי השם תתרחקו מכאלה מקומות, כי כשמתקרבים לכאלה מקומות פתאום עולים כל מיני הרהורים רעים לאדם!

האדם היה בבית המדרש הוא באמת היה בשטייגען גדול

הוא למד טוב מאד!!

ואז אחר כך הוא עובר ליד בניין יפה ועוברות לו מחשבות בראש

אולי כדאי לסגור את הגמרא ולהיות מליונר…איך הגיע המחשבה הזו? הוא אומר

זה מה שאני מרגיש

זה מה שאני רוצה

אני לא יכול להלחם נגד עצמי

זה המחשבות שיש לי בראש.

זה מה שאומר רשב"י – אני אומר בכל רם

כל מה שבנו הרומאים למען עצמם הם בנו

הם עשו עם הכוונות השליליות שלהם

…. למה היה חשוב כל כך לרשב"י לאמר את זה… בגלל שיבוא אדם ויאמר עוברות בראש מחשבות לסגור את הגמרא ולהתחיל לבנות בניינים… יאמר לו רשב"י אתה יודע למה אתה חושב כך…לא בגלל שאתה רוצה באמת!!! אלא בגלל שהיה פה איזה אדם פורק עול שהוא בנה את הבניין הזה עם כוונות רעות

ואותו אדם המחשבות שלו עדיין באוויר, האדם הזה – הוא אדם שלילי והוא כבר לא פה אבל המחשבות שלו עדיין פה

והן – הן – אלה שהשפיעו עליך והחדירו לך את המחשבה שכדאי לך לחשוב רע

ולכן הייתה מסירות נפש לרשב"י כדי שבני אדם יכירו ויזההו את המחשבות שלהם

שיידעו מהיכן מגיעות המחשבות שלהם…

ולכן היה רשב"י לוקח סיכון ואומר לכולם..תדעו שאתם תעברו ליד המבנים של הרומאים ויעברו אצלכם מחשבות שליליות זה לא אתם…זו המחשבה של הגוי שבנה פה לפניך… וזה כדי שידע האדם שהמחשבות האלה בראש שלו זה לא מה שיעשה לו טוב בחיים, כי זה לא המחשבות שלו אלא של הגוי שבנה פה.

ולכן עשה לך רב קנה לך חבר והסתלק מן הספק על ידי תשועה ברוב יועץ

תבחן את המחשבות, כי הן לא סתם.

הן בעלות משקל אדיר כך היא שיטתו של רשב"י!!

תגובות